הלכה ליום שלישי ה' כסלו תש"פ 3 בדצמבר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה לבחור

דניאל משיח בן תמר

הוקדש על ידי

משפחתו

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים.

במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה.

ראשית, דנו הפוסקים האם הדין כן דוקא בעניני העולם, כלומר, בעניני חולין, שבהם אסור לחלוק על אביו, אבל בדברי תורה מותר לחלוק על אביו. וטעם הדבר שיש לחלק בזה, הוא משום שהתורה, כתוב בה "אמת", שאסור לשנות את דברי התורה מחמת שום דבר. וגם לא מחניפים בתורה לשום אדם. ולכן, יש לומר שאסור לבן לעצור את עצמו שלא להתבטא בדברי תורה נגד דברי אביו. ועוד טעם שיש לומר כן, כתב בספר "דרישה", שכאשר הבן חולק על אביו בדברי תורה, אין זה נראה שהוא עצמו סותר דברי אביו, אלא התורה, שהיא תורת חיים, היא זו הסותרת דברי אביו.

ומרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, הביא בספרו כמה ראיות לדבר, שמותר לבן לחלוק על אביו בדברי תורה. שכן מצאנו בש"ס בכמה מקומות, שהבן חולק על אביו. לדוגמא, בגמרא במסכת עירובין (לב.) אמר רבינו הקדוש, "ונראים דברי מדברי אבא". כלומר, הכריע הלכה שלא כמו אביו. וכן בעל תרומת הדשן, הביא ראיות רבות שמותר לחלוק על אביו בדברי תורה, שכן מצאנו הרבה בתלמוד, שרבי חלק על אביו רבן שמעון בן גמליאל בכמה הלכות, ורבא חלק על רבה שהיה רבו המובהק, ובראשונים, הרא"ש חלק על רבו המהר"ם בכמה מקומות. ובאמת שכן כתב בפירוש הרא"ש, לגבי רבינו רש"י, שהאיר עיני ישראל בתורה, ונחלקו עליו יוצאי ירכו נכדיו בעלי התוספות, כי התורה, תורת אמת היא, ואין מחניפין בה לשום אדם.

ועל כל פנים לכל הדעות, גם כאשר חולק על דברי אביו בדברי תורה, מוכרח שיעשה כן דרך כבוד גדול, וגם יעיין היטב, כראוי לכבודו של אביו, שמא צדקו דבריו, שאם הוא טועה ואביו צודק, והוא מכריע הלכה נגד אביו, מלבד מה שחטא בכך שהורה של כדין, חטא גם כלפי אביו, שזלזל בחינם בכבודו.

וכן מצאנו בגמרא במסכת קדושין (פ:), שרב יחזקאל, אביו של רמי ושל רב יהודה, היה מלמד את רמי בנו, וגרס לא נכון במשנה. אמר לו רב יהודה, אבא, אל תקרא כך, אלא תקרא כך, שהיא הגירסה הנכונה. שמע זאת שמואל, אמר לרב יהודה, שיננא (כלומר, שנון, תואר חיבה), לא תימא לאבוך הכי!, כלומר, אל תאמר לאביך ככה, אלא כיצד יאמר לו? יאמר לו, אבא, כך וכך אפשר לגרוס, וכיוצא בזה, שיהיו הדברים בדרך כבוד.

עוד נקודה בה דיברו הפוסקים, האם אסור לסתור דברי אביו, דוקא כאשר עושה כן בפניו, או אפילו שלא בפניו. שרבינו המאירי כתב, שלא אסרו לסתור דברי אביו, אלא בפניו דוקא, אבל שלא בפניו, מותר. וכגון, שאביו אומר, שתנור של חברה מסויימת הוא הטוב ביותר. והבן סובר, שתנור של חברה אחרת הוא מעולה יותר. ובני הבית יודעים שאביו חושב אחרת, והוא מביע דעה שונה מאביו, שאז, בודאי שאסור לו לומר שאביו אינו צודק, ועדיף תנור של חברה אחרת, אבל שלא בפני אביו, לדעת המאירי, יש להקל בדבר.

ולענין הלכה, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שבדברי תורה ושלא בפני אביו, רשאי להקל לחלוק עליו, בפרט צירוף שני הטעמים שהזכרנו, שהתורה היא תורת אמת, וגם, שלדעת כמה פוסקים אין איסור בזה שלא בפניו.

אולם יש לציין, שהדברים תלויים עדיין במה שנבאר עוד בהמשך, בדין מורא אב ואם, האם כאשר האב מוחל על כבודו, רשאי הבן שלא להזהר בכל הדברים ששיכים לדין מורא, או לא. שאם נאמר שאב שמחל על מוראו, מוראו מחול, הרי שמותר לבן לסתור דברי אביו אפילו בפניו, אולם אם נאמר שאב שמחל על מוראו אין מוראו מחול, אין להקל בדבר בשום אופן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה