הלכה ליום שני כ' אב תש"פ 10 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הילד הלל בן מזל

הוקדש על ידי

אביו

פרטי דינים בחיוב עשיית מעקה

לפני כשנתיים ביארנו באופן כללי, מה שצותה התורה, "ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך". כלומר, חייב אדם לעשות בגג הבית מעקה, בכדי שלא יפול הנופל ממנו. וביארנו שהיא מצות עשה מן התורה.

מי שאינו עושה מעקה עובר בעשה ובלאו
ומי שאינו עושה מעקה לגגו, מלבד מה שביטל מצות עשה מן התורה, עובר גם בלאו, כלומר, עובר על מצות לא תעשה, שנאמר "ולא תשים דמים בביתך".

כניסה לגג בית שאין בו מעקה
ודנו הפוסקים, אם יש איסור לעלות לגג בית שאין בו מעקה. כי בדברי מרן השלחן ערוך והפוסקים הראשונים, לא נזכר איסור בדבר כלל, רק שיש חיוב לעשות מעקה, אבל כל זמן שאין שם מעקה, אין איסור בכניסה לגג הבית. ובשו"ת "בצל החכמה" האריך בנדון זה, והביא כמה ראיות שאין איסור בדבר, כל שעולה לגג בזהירות רבה, וכדבריו פסק בספר ילקוט יוסף (שובע שמחות ח"א).

חיוב מעקה, הוא דוקא בגג בית שמשתמשים בבית בדרך קבע
לא צותה התורה לעשות מעקה, אלא בגג ה"בית", כלומר, דירה שדרים בה בצורה קבועה. כגון בתי דירות שלנו, או בתי מלון וכיוצא בזה. אבל בתי אוצרות, כלומר, מחסנים וכיוצא בזה, שאין רגילות לדור שם, אין חיוב לעשות מעקה על גג בתים אלה. וכמו כן בגגות רפתות וכל כיוצא בזה, אין חיוב לעשות שם מעקה.

חיוב מעקה, דוקא בגג שמשתמשים בו לעתים
וכמו כן, לא צותה תורה לעשות מעקה, אלא בגג בית שמשתמשים בו מידי פעם בפעם, שחייבים לעשות שם מעקה, כל שמאחסנים שם איזה דבר וכדומה. אבל גגות משופעים, כגון גגות של רעפים, מכיון שלא משתמשים בהם כלל, וכשעולים שם לעתים רחוקות, הוא אך ורק בכדי לתקן את הגגות שלא יכנסו שם מים, אין חיוב לעשות שם מעקה. וכן מנהג ישראל בכל מקום שהם, שאינם עושים מעקה בגגות הללו.

וכן כתב רבינו הרשב"א בתשובה, שנהגו העם בכל גלילות ארצינו, שלא לעשות מעקה לגגיהם, לפי שאינם משתמשים בהם, ואינם עולים לגג אלא לתקנו ולטוח אותו בטיט. ובספר ערוך השלחן (הביא דבריו בספר ילקוט יוסף), כתב, שהגגות שהם משופעים, ואי אפשר להשתמש בהם, אין בהם חיוב מעקה.

אבל בגגות ישרים, בפרט במקום שמשמשים בהם לצורך תליית בגדים או איחסון וכדומה, יש לעשות שם מעקה כדת וכדין.

שאלות ותשובות על ההלכה

ברצוני לשאול לגבי מצוות מעקה ,האם מרפסת בבית קרקע חייבת במעקה ?ומה לגבי מרפסת בגובה של עשרה טפחים למשל? וגם לגבי מדרגות מאיזה גובה מתחיל החיוב? כמה מדרגות? וכו? ט' אייר תשע"ח / 24 באפריל 2018

בכל מקרה שיכולה להגרם סכנה למי שיפול, יש לעשות מעקה. כמו שכתב הרמב"ם בפרק יא מהלכות רוצח. ולכן, אפילו אם מדובר במספר מדרגות קטן, כל שיכולים ליפול שם, חייב לעושת מעקה.

באיזה גובה צריך לעשות את המעקה? ג' אב תשע"א / 3 באוגוסט 2011

שלום רב!
המעקה צריך להיות לכל הפחות בגובה עשרה טפחים, שהוא כשמונים ס"מ בקירוב.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

ברצוני לשאול בהמשך להלכה זו , לא הזכרתם אם חובה לעשות סורגים לחלונות בבית שהוא בקומה שניה או שלישית ? ג' אב תשע"א / 3 באוגוסט 2011

שלום וברכה!

הטעם שלא הזכרנו חיוב לעשות סורגים בחלונות הבית, הוא משום שאין שייכות בין החיוב לעשות מעקה, לחיוב לעשות סורגים, שכן, חיוב עשיית מעקה הוא בגובה של עשרה טפחים, שהם כשמונים ס"מ, וחלונות הבית בלאו הכי יותר גבוהים משיעור זה. ונכון הוא, שנכון מאד להזהר ולעשות סורגים, אך אין זה חיוב מן התורה, מצד מצות עשיית מעקה.

בברכת התורה,
הלכה יומית

לגבי עניין המעקה, יש לי בית עם גג שטוח, אבל זה לא מרוצף ואין גישה מסודרת לגג, כי אין לי שימוש בו למעט תיקון מזגן או דוד שמש, האם אני צריך מעקה?
ומה הגובה המותר של מעקה בטון שכר קיים על פי התורה? ב' אב תשע"א / 2 באוגוסט 2011

שלום רב!

אין חיוב לעשות מעקה בגג כזה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

רציתי לשאול בדין מעקה לגג, האם גג בנין מגורים של 60 דיירים ויש בו כניסה אחת לגג והגג משמש רק עבור דודי שמש ומזגנים ולא יותר ואין מעקה לגג גם לא 10 ס"מ של מעקה מאבן. כ"א סיון תשע"א / 23 ביוני 2011

שלום וברכה!

גג שלא עולים אליו, אלא לעתים רחוקות לצורך תיקון מזגן או דוד מים, אין חיוב לעשות שם מעקה.
תשובת הרה"ג רבי גולן אלוף שליט"א.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה