הלכה ליום שלישי כ"ט כסלו תשפ"א 15 בדצמבר 2020

שאלה: עד איזו שעה מותר לקרוא קריאת שמע של שחרית?

תשובה: זמן קריאת שמע של שחרית, אמר רבי יהושע במשנה במסכת ברכות (דף ט:), שהוא עד סוף שלוש שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות שלוש שעות, ומסוף אותן שלוש שעות, עובר זמן קריאת שמע. הואיל ונאמר בתורה לגבי מצות קריאת שמע, "ְודִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ", שהיא שעה שבני אדם שוכבים לישון בערב, ושעה שבני אדם קמים ממטותיהם בבוקר. וזמן זה נמשך בבוקר עד סוף שלוש שעות מהיום. ושיעור הזמן הזה גם הוא מן התורה (לדעת רוב הפוסקים), ככל שיעורי התורה.

איך מחשבים שלוש שעות
ושלוש שעות שאמרנו, הם שעות זמניות, כלומר, שיש לחלק את היום מזמן עלות השחר ועד לצאת הכוכבים (ויש אומרים שיש לחשב מזמן זריחת החמה ועד שקיעתה), לשתים עשרה חלקים שוים, וכל חלק הוא שעה אחת. כך שבימות הקיץ הארוכים, כל שעה מתארכת, ובימות החורף הקצרים, כל שעה מתקצרת. ובלאו הכי זמנים אלו מופיעים בלוחות השנה הנמכרים על ידי שומרי תורה בכל מקום שהם.

מאמתי מונים שלוש שעות
נחלקו הפוסקים מאמתי יש למנות את אותן השלוש שעות. כי יש אומרים שיש למנותם משעה מוקדמת לפנות בוקר, מזמן "עלות השחר", שהוא קרוב לשעה לפני זריחת החמה, ומאז יש למנות שלוש שעות שאחריהם עובר זמן קריאת שמע. ושיטה זו ידועה בשם "שיטת המגן אברהם", המחזיק בשיטה זו יחד עם עוד רבים מהפוסקים.  

ויש אומרים ששלוש שעות אלו יש למנותן מזמן זריחת החמה. וזו שיטת הרמב"ם בתשובה, ושיטה זו מפורסמת כשיטת הגר"א, המחזיק אף הוא בשיטה זו. 

ולהלכה, לכתחילה נכון להחמיר בזה כדעת המגן אברהם, למנות שעות אלו מזמן עלות השחר, ומכל מקום בשעת הדחק, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שיש להקל ולמנות שעות אלו מזמן זריחת החמה, וכשיטת הגר"א.

ובימים אלה בארץ ישראל, סוף זמן קריאת שמע הוא בערך בשעה שמונה ועשרים דקות לשיטת המגן אברהם. ולשיטת הגר"א, סוף זמן קריאת שמע הוא בערך בשעה תשע. וכל ירא שמים, יקפיד מאד לקרוא קריאת שמע קודם סוף זמנה, הואיל והיא מצוה מן התורה, ואף על פי שמתאחר להתפלל אחר כך, יזהר לקרוא קריאת שמע בתחילת התפלה, לצאת ידי חובתה כתיקונה, ואחר כך יקראנה שוב בסדר התפלה, אף על פי שכבר יעבור זמנה.

ובהלכות הבאות נבאר עד מתי ניתן להתפלל תפלת שחרית.

שאלות ותשובות על ההלכה

עד מתי אפשר להגיד את ברכות השחר ? ו' אדר תשע"ו / 15 בפברואר 2016

יש לברך ברכות השחר בבוקר לפני התפלה, ואם לא בירך יברך כל היום כולו.

האם תפילת שחרית והתייחסות לסוף זמן ק"ש מתייחס גם לנשים? או רק לגברים משום שהם צריכים לברך את קריאות שמע עם הזכרת שם השם ( מה שנשים פטורות להגיד ולברך) ? ו' אדר תשע"ו / 15 בפברואר 2016

מקריאת שמע נשים פטורות מעיקר הדין, אבל לענין זמן תפלה, אין חילוק בין אנשים לנשים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה