הלכה ליום שני כ' אב תש"פ 10 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הילד הלל בן מזל

הוקדש על ידי

אביו

פרטי דינים בחיוב עשיית מעקה

לפני כשנתיים ביארנו באופן כללי, מה שצותה התורה, "ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך". כלומר, חייב אדם לעשות בגג הבית מעקה, בכדי שלא יפול הנופל ממנו. וביארנו שהיא מצות עשה מן התורה.

מי שאינו עושה מעקה עובר בעשה ובלאו
ומי שאינו עושה מעקה לגגו, מלבד מה שביטל מצות עשה מן התורה, עובר גם בלאו, כלומר, עובר על מצות לא תעשה, שנאמר "ולא תשים דמים בביתך".

כניסה לגג בית שאין בו מעקה
ודנו הפוסקים, אם יש איסור לעלות לגג בית שאין בו מעקה. כי בדברי מרן השלחן ערוך והפוסקים הראשונים, לא נזכר איסור בדבר כלל, רק שיש חיוב לעשות מעקה, אבל כל זמן שאין שם מעקה, אין איסור בכניסה לגג הבית. ובשו"ת "בצל החכמה" האריך בנדון זה, והביא כמה ראיות שאין איסור בדבר, כל שעולה לגג בזהירות רבה, וכדבריו פסק בספר ילקוט יוסף (שובע שמחות ח"א).

חיוב מעקה, הוא דוקא בגג בית שמשתמשים בבית בדרך קבע
לא צותה התורה לעשות מעקה, אלא בגג ה"בית", כלומר, דירה שדרים בה בצורה קבועה. כגון בתי דירות שלנו, או בתי מלון וכיוצא בזה. אבל בתי אוצרות, כלומר, מחסנים וכיוצא בזה, שאין רגילות לדור שם, אין חיוב לעשות מעקה על גג בתים אלה. וכמו כן בגגות רפתות וכל כיוצא בזה, אין חיוב לעשות שם מעקה.

חיוב מעקה, דוקא בגג שמשתמשים בו לעתים
וכמו כן, לא צותה תורה לעשות מעקה, אלא בגג בית שמשתמשים בו מידי פעם בפעם, שחייבים לעשות שם מעקה, כל שמאחסנים שם איזה דבר וכדומה. אבל גגות משופעים, כגון גגות של רעפים, מכיון שלא משתמשים בהם כלל, וכשעולים שם לעתים רחוקות, הוא אך ורק בכדי לתקן את הגגות שלא יכנסו שם מים, אין חיוב לעשות שם מעקה. וכן מנהג ישראל בכל מקום שהם, שאינם עושים מעקה בגגות הללו.

וכן כתב רבינו הרשב"א בתשובה, שנהגו העם בכל גלילות ארצינו, שלא לעשות מעקה לגגיהם, לפי שאינם משתמשים בהם, ואינם עולים לגג אלא לתקנו ולטוח אותו בטיט. ובספר ערוך השלחן (הביא דבריו בספר ילקוט יוסף), כתב, שהגגות שהם משופעים, ואי אפשר להשתמש בהם, אין בהם חיוב מעקה.

אבל בגגות ישרים, בפרט במקום שמשמשים בהם לצורך תליית בגדים או איחסון וכדומה, יש לעשות שם מעקה כדת וכדין.

שאלות ותשובות על ההלכה

ברצוני לשאול לגבי מצוות מעקה ,האם מרפסת בבית קרקע חייבת במעקה ?ומה לגבי מרפסת בגובה של עשרה טפחים למשל? וגם לגבי מדרגות מאיזה גובה מתחיל החיוב? כמה מדרגות? וכו? ט' אייר תשע"ח / 24 באפריל 2018

בכל מקרה שיכולה להגרם סכנה למי שיפול, יש לעשות מעקה. כמו שכתב הרמב"ם בפרק יא מהלכות רוצח. ולכן, אפילו אם מדובר במספר מדרגות קטן, כל שיכולים ליפול שם, חייב לעושת מעקה.

באיזה גובה צריך לעשות את המעקה? ג' אב תשע"א / 3 באוגוסט 2011

שלום רב!
המעקה צריך להיות לכל הפחות בגובה עשרה טפחים, שהוא כשמונים ס"מ בקירוב.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

ברצוני לשאול בהמשך להלכה זו , לא הזכרתם אם חובה לעשות סורגים לחלונות בבית שהוא בקומה שניה או שלישית ? ג' אב תשע"א / 3 באוגוסט 2011

שלום וברכה!

הטעם שלא הזכרנו חיוב לעשות סורגים בחלונות הבית, הוא משום שאין שייכות בין החיוב לעשות מעקה, לחיוב לעשות סורגים, שכן, חיוב עשיית מעקה הוא בגובה של עשרה טפחים, שהם כשמונים ס"מ, וחלונות הבית בלאו הכי יותר גבוהים משיעור זה. ונכון הוא, שנכון מאד להזהר ולעשות סורגים, אך אין זה חיוב מן התורה, מצד מצות עשיית מעקה.

בברכת התורה,
הלכה יומית

לגבי עניין המעקה, יש לי בית עם גג שטוח, אבל זה לא מרוצף ואין גישה מסודרת לגג, כי אין לי שימוש בו למעט תיקון מזגן או דוד שמש, האם אני צריך מעקה?
ומה הגובה המותר של מעקה בטון שכר קיים על פי התורה? ב' אב תשע"א / 2 באוגוסט 2011

שלום רב!

אין חיוב לעשות מעקה בגג כזה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

רציתי לשאול בדין מעקה לגג, האם גג בנין מגורים של 60 דיירים ויש בו כניסה אחת לגג והגג משמש רק עבור דודי שמש ומזגנים ולא יותר ואין מעקה לגג גם לא 10 ס"מ של מעקה מאבן. כ"א סיון תשע"א / 23 ביוני 2011

שלום וברכה!

גג שלא עולים אליו, אלא לעתים רחוקות לצורך תיקון מזגן או דוד מים, אין חיוב לעשות שם מעקה.
תשובת הרה"ג רבי גולן אלוף שליט"א.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה