הלכה ליום שני ט"ו אייר תשע"ח 30 באפריל 2018

שאלה: אני דייר בבנין משותף, האם אני יכול לכפות את שאר הדיירים לעשות מעקה לגג הבית?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את מצות התורה, "ועשית מעקה לגגך", שצוונו ה' יתברך לעשות מעקה לגג הבית, כדי שלא יפול ממנו אדם.

וכתב רבינו הרמב"ם, שכל המבטל מצות מעקה, ביטל מצות עשה שנאמר "ועשית מעקה לגגך", ועבר על מצות לא תעשה שנאמר "ולא תשים דמים בביתך".

וכן מרן השלחן ערוך, הוסיף סימן מיוחד בסוף חיבורו הגדול ה"שלחן ערוך", ובו ביאר את הלכות מעקה, וכן שאר הלכות שמירת הנפש, והוא סימן תכ"ז בסוף חלק חושן משפט. ושם (סעיף ו) פסק מרן בזו הלשון:

"כל המניח גגו בלא מעקה, ביטל מצות עשה ועבר על מצות לא תעשה, שנאמר ולא תשים דמים בביתך".

והנה לגבי גג ששייך לכמה שותפים, כמו גג של בנין משותף, לכאורה יש לומר שאין חיוב לעשות שם מעקה, שהרי נאמר בתורה "ועשית מעקה לגגך", ולא נאמר "ועשית מעקה לגג", משמע, שבאה התורה לחייב רק את היחיד לעשות מעקה לגג שלו, אבל גג של שותפים, יש לפוטרו מן המעקה.

אולם רבינו הרמב"ם (בפי"א מהל' רוצח ושמירת הנפש) כתב בזו הלשון: "בית של שני שותפין, חייב במעקה, שנאמר "כי יפול הנופל ממנו", לא תלה אלא בנופל, אם כן למה נאמר בגגך?, למעט בתי כנסיות ובתי מדרשות לפי שאינן עשויים לדירה".

כלומר, לעולם, הנקודה הקובעת אם יש חיוב בעשיית מעקה או לא, היא האם יש חשש שיפול מישהו מן הגג. ומה שנאמר בתורה בלשון "מעקה לגגך", הוא משום שמיעטה התורה בתי כנסיות ובתי מדרשות, שאין חובה לעשות מעקה בגג שלהם, משום שבתי כנסיות אינם עשויים לגור שם בקביעות, ואין חיוב לעשות מעקה, אלא בגג של בית שגרים שם בקביעות. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סעיף ג).

ולכן בודאי שדייר אחד יכול לכפות את שאר דיירי הבנין על מצות מעקה, (וגם בלא טעם זה, מאחר והמנהג לעשות מעקה, הרי הוא רשאי לכופם על זה).

ולסיכום: בנין משותף, חייבים כל הדיירים להשתתף ולעשות מעקה לגג הבנין, כדי שלא יפול משם אדם.

שאלות ותשובות על ההלכה

לא הבנתי את ההלכה, איך אדם יכול לכוף דיירים לעשות מעקה בגג של בניין משותף, הרי כל הדיירים ללא יוצא מן הכלל נמצאים יותר זמן בבית הכנסת מאשר בגג הבניין, לשם עולים רק שיש תקלה בדוד שמש.....וברי כי אינו משמש כמקום מגורים, בו מצויים בני אדם בשוטף. י"ח אייר תשע"ח / 3 במאי 2018

השאלה נכונה. והתשובה, כתב הגאון רבי חיים פלאג'י בספר חוקות החיים, שדוקא גג בית הכנסת לא חייב במעקה, שהרי כתוב "גגך" גג שאתה משתמש בו, אבל שאר המקומות המסוכנים בבית הכנסת חייבים במעקה. וגג הבנין שעולים לשם לפעמים צריך מעקה. ואם לא עולים לשם אלא כדי לתקן את הגג וכדומה, מן הדין אינו חייב במעקה, ולכן בגגות רעפים, המנהג פשוט שלא עושים מעקה, כמו שכתב הרשב"א בתשובה בח"ב סימן מב. אבל גגות רגילים שאין שם רעפים, המנהג לעשות שם מעקה, אף שמן התורה אינו חייב במעקה אם לא עולים לשם, ומאחר ונוהגים כך כדי להרחיק את הסכנה, דייר אחד יכול לכוף על כך את כל שכניו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

איסור אכילת והנאה מן החמץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי חג הפסח "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". ובגמרא במסכת פסחים (דף כא: ועוד), למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שהחמץ בפסח אסור באכילה, וכמו כן הוא אסור בהנאה, שאפילו אם הוא אינו אוכל מן החמץ בפסח, אס......

לקריאת ההלכה