הלכה ליום שני ט"ו אייר תשע"ח 30 באפריל 2018

שאלה: אני דייר בבנין משותף, האם אני יכול לכפות את שאר הדיירים לעשות מעקה לגג הבית?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את מצות התורה, "ועשית מעקה לגגך", שצוונו ה' יתברך לעשות מעקה לגג הבית, כדי שלא יפול ממנו אדם.

וכתב רבינו הרמב"ם, שכל המבטל מצות מעקה, ביטל מצות עשה שנאמר "ועשית מעקה לגגך", ועבר על מצות לא תעשה שנאמר "ולא תשים דמים בביתך".

וכן מרן השלחן ערוך, הוסיף סימן מיוחד בסוף חיבורו הגדול ה"שלחן ערוך", ובו ביאר את הלכות מעקה, וכן שאר הלכות שמירת הנפש, והוא סימן תכ"ז בסוף חלק חושן משפט. ושם (סעיף ו) פסק מרן בזו הלשון:

"כל המניח גגו בלא מעקה, ביטל מצות עשה ועבר על מצות לא תעשה, שנאמר ולא תשים דמים בביתך".

והנה לגבי גג ששייך לכמה שותפים, כמו גג של בנין משותף, לכאורה יש לומר שאין חיוב לעשות שם מעקה, שהרי נאמר בתורה "ועשית מעקה לגגך", ולא נאמר "ועשית מעקה לגג", משמע, שבאה התורה לחייב רק את היחיד לעשות מעקה לגג שלו, אבל גג של שותפים, יש לפוטרו מן המעקה.

אולם רבינו הרמב"ם (בפי"א מהל' רוצח ושמירת הנפש) כתב בזו הלשון: "בית של שני שותפין, חייב במעקה, שנאמר "כי יפול הנופל ממנו", לא תלה אלא בנופל, אם כן למה נאמר בגגך?, למעט בתי כנסיות ובתי מדרשות לפי שאינן עשויים לדירה".

כלומר, לעולם, הנקודה הקובעת אם יש חיוב בעשיית מעקה או לא, היא האם יש חשש שיפול מישהו מן הגג. ומה שנאמר בתורה בלשון "מעקה לגגך", הוא משום שמיעטה התורה בתי כנסיות ובתי מדרשות, שאין חובה לעשות מעקה בגג שלהם, משום שבתי כנסיות אינם עשויים לגור שם בקביעות, ואין חיוב לעשות מעקה, אלא בגג של בית שגרים שם בקביעות. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סעיף ג).

ולכן בודאי שדייר אחד יכול לכפות את שאר דיירי הבנין על מצות מעקה, (וגם בלא טעם זה, מאחר והמנהג לעשות מעקה, הרי הוא רשאי לכופם על זה).

ולסיכום: בנין משותף, חייבים כל הדיירים להשתתף ולעשות מעקה לגג הבנין, כדי שלא יפול משם אדם.

שאלות ותשובות על ההלכה

לא הבנתי את ההלכה, איך אדם יכול לכוף דיירים לעשות מעקה בגג של בניין משותף, הרי כל הדיירים ללא יוצא מן הכלל נמצאים יותר זמן בבית הכנסת מאשר בגג הבניין, לשם עולים רק שיש תקלה בדוד שמש.....וברי כי אינו משמש כמקום מגורים, בו מצויים בני אדם בשוטף. י"ח אייר תשע"ח / 3 במאי 2018

השאלה נכונה. והתשובה, כתב הגאון רבי חיים פלאג'י בספר חוקות החיים, שדוקא גג בית הכנסת לא חייב במעקה, שהרי כתוב "גגך" גג שאתה משתמש בו, אבל שאר המקומות המסוכנים בבית הכנסת חייבים במעקה. וגג הבנין שעולים לשם לפעמים צריך מעקה. ואם לא עולים לשם אלא כדי לתקן את הגג וכדומה, מן הדין אינו חייב במעקה, ולכן בגגות רעפים, המנהג פשוט שלא עושים מעקה, כמו שכתב הרשב"א בתשובה בח"ב סימן מב. אבל גגות רגילים שאין שם רעפים, המנהג לעשות שם מעקה, אף שמן התורה אינו חייב במעקה אם לא עולים לשם, ומאחר ונוהגים כך כדי להרחיק את הסכנה, דייר אחד יכול לכוף על כך את כל שכניו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


הלכות תשובה

חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ועל כן חובה קדושה על כל אדם מישראל, איש ואשה, לפשפש במעשיו כפי כוחו בימים אלו, ולשוב בתשובה לפני ה'. וכאשר נבוא לדין לפני ה' יתברך ביום ראש השנה, יתמלא עלינו ברחמיו, ויחדש עלינו שנה טובה. ולא ראוי לאדם בן דעת, לאחר את התשובה ולדחותה, וכמו שכתב בספר מסילת י......

לקריאת ההלכה

בין אדם לחבירו

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקרי מצות התשובה. "בין אדם לחבירו" במשנה במסכת יומא (דף פה:), דרש רבי אלעזר בן עזריה: נאמר בתורה (ויקרא טז) על יום הכפורים, כי ביום  הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם "לפני ה'" תטהרו. עבירות שבין אדם למקום (לה') יום הכפורים מ......

לקריאת ההלכה

אמירת סליחות ביחיד ללא ציבור

שאלה: אדם שאינו יכול לומר סליחות בציבור, או אשה הרוצה לומר סליחות ואינה יכולה לאמרם בציבור, האם רשאים לומר נוסח הסליחות ביחיד, או שאין לנהוג כן? תשובה: הנה, אם באים לומר הסליחות ביחידות, בלי צבור של עשרה מישראל, (ועושים זאת בשעה הראויה לאמירת סליחות, אחר חצות היום או אחר חצות הלילה, כמו שביארנו ......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה