הלכה ליום רביעי י"ז שבט תשע"ט 23 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור הבחור

דוד בן חנה אסתר

שהשם יתברך ירפאהו רפואה שלימה, ויחיהו ברוב טובה

הוקדש על ידי

ידידי המשפחה

פרטי דינים בענין חולה שיש בו סכנה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שמי שנשקפת סכנה לחייו, חובה לחלל עליו את השבת, להסיעו לבית החולים, או להדליק אור חשמל בכדי לטפל בו, וכן כל כיוצא בזה. ועתה נבאר כמה פרטים בענין זה, כפי שכתבם מרן הרב זצ"ל בספריו.

כל מחלה שאומרים שהרופאים שיש בה סכנה, מחללים עליה את השבת, וכפי שנתבאר כבר, אפילו אם הרופאים אינם שומרי שבת בעצמם, מכל מקום, בהיות ודבריהם מעוררים לכל הפחות "ספק" סכנה, הרי שאף על ספק סכנה מחללים את השבת, ולכן יש לשמוע בקולם ולחלל את השבת עבור החולה.

מי שנשך אותו כלב בשבת, אף על פי שאין סכנה מצד הדימום במקום הנשיכה, כל שיש ספק לגבי בריאותו של הכלב, יש להסיע את הנשוך במהירות לבית החולים, שמא הכלב חולה בכלבת, ואם ימתינו עד לצאת השבת, לא ניתן יהיה לטפל באדם הננשך (כי לאחר שנגיף הכלבת חודר למערכת העצבים, אין יותר אפשרות לרפא את החולה, אבל קודם לכן, יש אפשרות לרפאותו לגמרי באמצעות סידרת זריקות).

ומי שנשך אותו נחש בשבת, יש לפנותו גם כן בהקדם לבית החולים, ולהזמין לו אמבולנס ולעשות כל צרכיו. ואם יש אפשרות לצוד את הנחש ולהרגו, מצוה לעשות כן, משום שעל ידי זיהוי הנחש, יוכלו להגיש לחולה טיפול הולם בבית החולים.

ומי שנעקץ בשבת על ידי צירעה או דבורה, אם ידוע שיש לו רגישות לעקיצה מסוג זה, יש לקחתו לבית החולים בשבת. אבל סתם אדם שנעקץ על ידי דבורה, אין לחוש לסכנה מחמת עקיצה כזו.

מי שנעקץ על ידי עקרב, יש לפנותו לבית החולים. ואם יש צורך לצוד את העקרב, מותר לצוד אותו בשבת לצורך רפואת החולה (שיש שנהגו, לקחת את העקרב, ולטגנו במחבת, ולהניחו על מקום העקיצה, ואומרים שהיא רפואה בדוקה לנשיכת עקרב. וכך נהגו לעשות עד לפני כחמישים שנה, אבל בזמנינו יש לטפל בו בדרכי הרפואה המקובלים).

לפי דברי הרופאים בזמנינו, כל סכנת אבר, כלומר, סכנה לאבר אחד, כגון יד או רגל, היא סכנה גדולה לכל הגוף, כי מחולי גדול כזה, יכול להמשך זיהום לכל הגוף, ודבר זה עלול לגרום אף למוות. לפיכך אין ספק, שבכל מקום שיש חשש סכנה לאבר אחד, יש להתיר לחלל שבת עבור החולה.

ולכן במקום שיש חשש לעיוורון, יש לחלל את השבת בלי ספק, (גם ללא מה שכבר ביארנו, שחולי העיניים הוא חמור יותר משאר חולאים), וכן במקום שיש זיהום חריף באיזה אבר, שיש חשש לבריאותו, יש לחלל שבת עבור חולי כזה.

וכן מי שנשמטה עצם היד או הרגל שלו ממקומה (דבר המצוי אצל ילדים קטנים), מותר להחזיר את העצם למקומה בשבת. ואם הרופא אומר שיש בדבר ספק סכנה, מותר לחלל את השבת עבורו אפילו בנסיעה לבית חולים וכדומה. ומותר לבצע בשבת צילום רנטגן על פי הוראת רופא, בכדי לקבל אבחנה מדוייקת על שבר, או כל דבר העלול להביא לסכנה.

חולה שחש ברע, ויש לו חום גבוה מעל ארבעים מעלות צלסיוס, וניסה להוריד את החום באמצעות תרופות, והחום בתוקפו אינו יורד, ולא ידועה סיבת החום, מותר לו לפנות מיד לבית החולים לצורך בדיקות וטיפולים. אבל אם אחזה אותו הצטננות רגילה, שהרגילות היא שמקבלים חום בגללה, הרי הוא חולה שאין בו סכנה, ואין לחלל שבת עבורו בנסיעה לבית חולים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

תענית אסתר

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות. בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם ע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה