הלכה ליום שלישי ט"ז שבט תשע"ט 22 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור הבחור

דוד בן חנה אסתר

שהשם יתברך ירפאהו רפואה שלימה, ויחיהו ברוב טובה

הוקדש על ידי

ידידי המשפחה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות.

ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, ויוצאות מהן הפרשות שונות, של מוגלה וכדומה, או שיש לו דלקת רצינית בעין, הרי הוא בכלל חולה שיש בו סכנה, שלפי מה שנתבאר בדברינו בהלכות הקודמות, יש לחלל עליו את השבת, למרוח לו משחות, או לחמם עבורו מים, ואף להסיעו לרופא שיתן לו תרופה לחוליו. וכל כיוצא בזה.

אולם לפי דברי הרופאים בזמנינו, אין כל קשר בין העיניים ללב, ואפילו אם יהיה חולי גדול בעין, לא יאונה כל נזק ללבו של האדם, ואין לחוש שחלילה ימות מחמת חולי כזה, שלכל היותר עלול לגרום לו לעיוורון.

ומובא בדברי הראשונים, ששפחה אחת (אמתו של מר שמואל), היתה העין שלה קודחת (חולה) בשבת, והיא התלוננה מאד על כאביה, אולם אף אחד לא הטריח עצמו לטפל בה בעצם יום השבת, ולמחרת, ביום ראשון, מתה אותה שפחה, וניתחו אותה לדעת מה היתה סיבת מותה, וראו שחוטי העין היו קשורים בלבה, ומחמת חולי העין מתה.

ורופאי זמנינו דוחים דיעות אלו מכל וכל וכאמור, ובעל כרחינו לכאורה לומר, שנשתנו הטבעים בענינים אלה, כמו שמצאנו בהרבה דברים, שללא ספק בדורות הקודמים היתה המציאות בהם שונה מבזמן הזה, והוא משום שנשתנו הטבעים באותם הדברים. שהרי ידוע שבמשך כמה עשרות שנים, יכולים לחול שינויים מפליגים בטבעי הבריות, ולפי זה, בזמנינו אין לחלל שבת על חולי העין.

ומרן הרב זצ"ל עמד בארוכה אודות ענין זה, שיש אומרים שלעולם אין לסמוך על דברי הרופאים בכדי להכחיש קבלת חז"ל, שידעו נאמנה שיש קשר בין הלב לעין, ושחולי העין עלול לגרום למוות. ובפרט דיברו בענין זה גדולי הפוסקים לגבי מילת (ברית מילה ל) תינוק שחלה בדלקת עיניים, שלדברי חז"ל אין למולו עד שיבריא, ולדברי הרופאים אין לחוש לזה, ואנו פוסקים כדברי חז"ל, שאין למולו עד שיבריא. וכן פסק הגאון ראי"ה קוק בספרו דעת כהן, שיש להמתין עד שהתינוק יבריא, ועד שיעברו עוד שבעה ימים נוספים משעה שהבריא, ורק אז רשאים למולו.  ואף שהגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל השיב, שיש מקום לומר שאין לחלל שבת בזמנינו על חולי העין, לפי דברי רופאי זמנינו האומרים שאין סכנה בדבר. מכל מקום, יש מהרופאים האומרים שבכל דלקת כגון זו יש סכנה אף בזמן הזה, ובצירוף דברי חז"ל, נראה שגם בזמנינו יש לחלל שבת על מחלות עיניים. והאריך בזה.

ולהלכה יש להביא בזה את לשון הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, "שכאשר יש דלקת עיניים חריפה וחזקה, או כאבים חזקים, או חבלה, או ירידה חדה בראייה, יש לחלל את השבת", וכל זה אפילו כאשר הסימנים נראים רק בעין אחת.

וכן מי שנפצע בשבת, ונקרעה לו הרשתית של עין אחת, יש להורות שיסע לבית החולים מיד בכדי להציל את העין מעיוורון. וכן מותר לתת משחה לתוך העין בשבת, או לספוג מים חמים עם חומרים שונים במגבת, ולהניחה על גבי העין, רק יזהרו שלא לסחוט את המגבת בשעה שעושים כן.

ויש להקל להשתמש בשבת בטיפות עיניים כאשר יש ספק, שאולי יש שם דלקת, מכיון שטיפול בטיפות עיניים, אינו בכלל חילול שבת מן התורה, ועל כן יש להקל בזה ברווח.

ולסיכום: מי שיש לו דלקת עיניים חריפה, או ירידה חדה בראייה, או כאבי עיניים חזקים, או כאבים כעין דקירות בעינו, וכיוצא בזה, ואפילו בעין אחת, יש לחלל שבת עבורו, בנסיעה לבית החולים, ובכל מה שיש בו צורך לרפואתו. ומותר לשים טיפות עיניים בשבת נגד דלקת, אפילו במקום שיש ספק אם יש דלקת בעין.

שאלות ותשובות על ההלכה

אדם שאביו המתקשה בהליכה היה צריך להשתמש במעלית כדי להגיע לבית הכנסת לתפילה במניין. המעלית לא היתה מכוונת על "מצב שבת" ולקח הבן החלטה ולחץ על כפתורי המעלית בעצמו (הבן שומר שבת) כדי שאביו יוכל להגיע לתפילה. האם נהג כשורה? מה יכל לעשות הבן בצורה הטובה ביותר? ט"ז סיון תשע"ו / 22 ביוני 2016

בודאי שהבן עשה שלא כהוגן, שחילל שבת עבור דבר שאין לחלל שבת עבורו. ועליהם להתקין מערכת מעלית שבת של המכון של הרב הלפרין, שהוא מומחה בענינים אלה.

בהלכה על כאבי עיניים בשבת, ברצוני לשאול מה המקור (בכתבי הרב או מקורות אחרים) לדברים אלו? י"ג אב תשע"ה / 29 ביולי 2015

מקור הדברים בדברי האחרונים שהובאו בספר חזון עובדיה שבת חלק שלישי עמוד רלג.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה