הלכה ליום שני ט"ו שבט תשע"ט 21 בינואר 2019

חולה שיש בו סכנה

חולה שיש בו סכנה, מצוה מן התורה לחלל עליו את השבת, וכגון, להסיעו ברכב לבית החולים, וכן בכל שאר המלאכות האסורות מן התורה בשבת, שמצוה לעשותן בכדי להציל את נפשו. וכל שכן שמותר לטלפן בשבת לרופא בכדי להציל את חיי החולה, או להזמין אמבולנס וכיוצא בזה.

והשבת נדחית לגמרי בפני פקוח נפש, כלומר, לצורך הצלת נפשות. שהרי השבת היא בכלל כל מצות התורה, שנאמר בהם: ושמרתם את כל חוקותי אשר יעשה אותם האדם "וחי בהם", ולא שימות בהם. חוץ משלשת העבירות החמורות שמחוייב אדם למסור את נפשו בעבורן, ואלו הן, גלוי עריות, ועבודה זרה, ושפיכות דמים.

כללו של דבר, שבת לגבי חולה שיש בו סכנה הרי היא כיום חול לכל הדברים שהוא זקוק להם. ואסור להתמהמה ולהתרשל בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה, שאין משפטי התורה, אלא רחמים וחסד ושלום בעולם, והקראים הכופרים בתורה שבעל פה, ואומרים שזהו חילול שבת ואסור, עליהם נאמר, "וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם". והזריז לחלל שבת במקום פיקוח נפש הרי זה משובח.

ובתלמוד ירושלמי אמרו, שכל הממהר לחלל שבת במקום פיקוח נפש הרי זה משובח, והשואל הרי זה שופך דמים. כלומר, מי שהולך לשאול תלמיד חכם האם מותר לו לחלל שבת לצורך פיקוח נפש, הרי הוא שופך דמים, שמתוך כך שהוא משתהה בחילול השבת, החולה מסתכן ביותר להוציא את נפשו.

וכתב הרמב"ן בספרו מלחמות ה', "ואין שום מידת חסידות לחולה שיש בו סכנה להחמיר על עצמו שלא יחללו שבת עליו, ואדרבה, המונע עצמו במקום סכנה, הרי זה מתחייב בנפשו, שנאמר (לגבי מי שאיבד את עצמו לדעת), "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש", מיד נפשותיכם, אדרוש את דמכם".

פיקוח נפש שאמרה תורה, הכוונה בזה לכל פעולה העשוייה להציל חיי אדם מישראל. ומקור הביטוי "פיקוח נפש", מהמשנה במסכת יומא (פד.), שמי שנפלה עליו מפולת אבנים בשבת, מפקחין, כלומר מפנים ממנו את גל האבנים בשבת. ומכאן "פיקוח", כלומר פינוי האבנים מעל הנפש שנמצאת שם בשבת. ולגבי שאר הענינים הוא לשון מושאל לכל פעולה הנעשית לשם הצלת נפשות.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי חולה שיש בו סכנה אך לא בגוף אלא חולה בנפשו. האם מחללים עליו את השבת גם כן? הרי יש מצבים שגם נשקפת סכנה לנפשו אם לא יחללו עליו... י"ח סיון תשע"ו / 24 ביוני 2016

אדם הסובל מממחלה נפשית חמורה, הרי הוא כחולה שיש בו סכנה. ולכן, אם צריך לחלל שבת כדי להשיג עבורו תרופות חיוניות וכדומה, יש לעשות כן. ויש בזה הרבה חילוקי דינים, לפי המקרה המסויים ובכל מקרה יש לשאול מראש מורה הוראה כיצד נכון לנהוג, אבל במקרה שכבר יש ספר לפנינו, אין להחמיר כלל, ויש לחלל את השבת כדי לדאוג למצבו הנפשי שיהיה מאוזן, וכן כל כיוצא בזה.

מה עושים במקרה שילד נפצע, והיות שאין לנו ידע ברפואה, אין אנו יכולים להעריך האם מדובר בפיקוח נפש?
כמו כן, אם יש פצע שצריך לתפור, האם מדובר בפיקוח נפש אם לא יתפרו אותו? האם יש כלל במקרים אלה- למשל על ספק פיקוח נפש מה צריך לעשות? י"ט סיון תשע"א / 21 ביוני 2011

שלום!

כל מקום שיש חשש, ואפילו חשש רחוק, לפקוח נפש, יש לחלל את השבת. והרופאים יודעים מתי יש חשש סכנה בדבר, אם לתפור אם לאו, ובמקרה שהחליטו לתפור, מותר לעשות עוד תפירות בכדי למנוע צלקת וכדומה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה