הלכה ליום ראשון ה' סיון תשפ"א 16 במאי 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

יהודה בן אסתר

לרפואה שלמה ובריאות איתנה
ולהצלחת כל עם ישראל כוחות הבטחון העומדים על משמר ארצינו

הוקדש על ידי

בני משפחתו

חג השבועות

------------------------

אנו מברכים מכאן את חיילי צבא הגנה לישראל, ובפרט אותם העומדים על המשמר בחג השבועות, שה' יתברך ישרה שכינתו עליהם, שיזכו להצלחה בכל מעשיהם, ויפלו אויביהם תחתיהם, וישלם ה' שכרם מושלם, על עמידתם האיתנה למען ישראל, יזכו לשנים רבות נעימות וטובות, ברכה והצלחה וכל טוב.

------------------------

מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין לתל אביב יפו, עבור "הלכה יומית".

אמרו רבותינו, (מדרש איכה פ"ג), בשעת מתן תורה, הלך הקדוש ברוך הוא בתחילה להר שעיר, אצל בני עשו, אמר להם, מקבלים אתם את התורה?, אמרו לו, מה כתוב בה? אמר להם, "לא תרצח". אמרו לו, הלא היא הברכה אשר בירך יצחק את אבינו עשו "ועל חרבך תחיה", ואם כן אין אנו יכולים בלא הרציחה!

הלך לו למדבר פארן, אצל בני ישמעאל, אמר להם, מקבלים אתם את התורה? אמרו לו, ומה כתוב בה?, אמר להם, "לא תגנוב", אמרו לו, והלא היא ירושה לנו מאבינו, שנאמר "ידו בכל ויד כל בו". אין אנו יכולים בלי לגנוב!

הלך אצל העמונים והמואבים, אמר להם, מקבלים אתם את התורה?, אמרו לו, ומה כתוב בה? אמר להם, "לא תנאף", אמרו לו, כל עיקר אומתינו היא ממזרות, שנאמר "ותהרין שתי בנות לוט מאביהן", אין אנו יכולים לחיות כך!

בא לו אצל עם ישראל, אמר להם, מקבלים אתם את התורה? אמרו לו, הן!, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע! כלומר, מיד הסכימו לקיים את מצוות ה', עוד לפני שידעו בדיוק במה מדובר.

ואמרו רבותינו, שבשעה שהקדימו בני ישראל ואמרו "נעשה", ולאחר מכן "נשמע", באו שישים ריבוא מלאכי השרת לכל אחד ואחד מבני ישראל וקשרו לו שני כתרים על ראשו, אחד כנגד "נעשה", ואחד כנגד "נשמע".

משמעות האמירה "נעשה ונשמע", היא קבלה מיידית ללא עוררין, קבלה של עול מלכות שמים ושל קיום המצוות, עד כדי כך שקבלו עליהם קבלה זו עוד בטרם שמעו והבינו בדיוק במה מדובר.

ננסה לחדד זאת יותר!

בתלמוד במסכת שבת דף פח. מובא מעשה בצדוקי אחד, שראה את רבא עוסק בתורה בעיון רב, ומתוך טרדתו של רבא להבין את הנאמר, לא הרגיש רבא שהוא בעצם פוצע את אצבעותיו עד זוב דם. אמר לו אותו צדוקי, "אתם עם פזיז, שהרי הקדמתם נעשה לנשמע, ועדיין נשארתם עם אותה פזיזות!"

אכן, היינו פזיזים בשעה שאמרנו "נעשה ונשמע", אך פזיזות זו, היא שזיכתה אותנו בקבלת התורה! אוי לנו אילו היינו דוחים את התשובה ואת ההחלטה לזמן אחר, שכן אחת מדרכי היצר הרע, שכאשר מגיע האדם להתעוררות מסויימת, או כאשר האדם מחליט לקבל עליו קבלה רוחנית טובה, הרי אז עוצר אותו היצר ואומר לו, סבלנות! אל תהיה פזיז מדאי! לכל הפחות תחכה עד מחר ואז תתחיל!

וכשמגיע המחר, האדם כבר מתקרר, וספק רב אם אותה התעוררות שהתנוצצה בו קודם לכן, תמשיך להשפיע עליו בכלל. כאשר יש לאדם רגע של התעוררות לקבלה טובה, לא ידחה את הדברים למחר, לא ינהג בסבלנות ומתינות, אלא יקבל מיד וינהג כמנהגינו לפני מתן תורה, יאמר "נעשה ונשמע!".

משל למה הדבר דומה?

באחת מערי אירופה הטיל שודד דרכים את אימתו על תושבי העיר. הוא ארב להם בדרכים וביערות, שדד את כספם ואף הרג רבים וטובים על לא עוול בכפם. לכידתו, היתה משימה ראשונה במעלה עבור המשטרה המקומית, והמלך בעצמו הקים יחידת לוחמים מיוחדת שתהיה אחראיות על לכידתו של אותו שודד מסוכן, כדי להשיב את השקט והשלווה לבני העיר.
ואמנם, לאחר מרדף ממושך, מבצעים ומארבים, נתפס השודד על ידי יחידות הלוחמים המיוחדת, והושם במעצר עד לתחילת משפטו.
הגיע זמן המשפט. ישבו השופטים ושמעו את רוע מעלליו של השודד, ופסקו פה אחד את דינו לתליה בכיכר העיר.
על במת אבן גדולה בכיכר העיר הוכן עמוד התליה, בראש הבמה ישבו המלך ושרי הממשלה, ולקול תשואות ההמונים הועלה השודד לבמה כשהוא אזוק בידיו וברגליו והועמד על יד הגרדום.
התליין נגש אליו, ובטרם נגש לביצוע גזר הדין, הקריא בפני השודד את גזר הדין, והודיע לו כי על פי חוקי המדינה הוא רשאי לבקש שלוש בקשות אחרונות. בקשה ראשונה, מה הוא מבקש לאכול לפני מותו? בקשה שניה, מה הוא מבקש לשתות לפני מותו? ובקשה שלישית, היכן הוא מבקש להקבר לאחר מותו?

אורו עיניו של השודד, ואמר, "אני מבקש לאכול פלחי אבטיח"!
אבטיח? תהה התליין, עכשיו חורף! אין לנו אבטיח!
אבל אני מבקש אבטיח! התעקש השודד, ואם אין כעת אבטיח, יש לי סבלנות! אני אמתין!
מיד הוזעק למקום היועץ המשפטי לממשלה, עיין בחוק, ופסק, אכן השודד צודק, על פי חוק אי אפשר לבצע את גזר הדין בטרם תתמלא בקשתו האחרונה של השודד. אם אין כעת אבטיח, זכותו להמתין עד הקיץ הבא, עד שיהיה אבטיח!
הסוהרים החזירו את השודד לבית הסוהר, עד בוא הקיץ.
שוב התכנסו כל בני העיר לכיכר העיר, שוב הועמד עמוד התליה, ולכבוד השודד, הובאו אחר כבוד פלחי אבטיח מסודרים. השודד נעמד, והחל לאכול את פלחי האבטיח על פי בקשתו.
לאחר מכן הוא נשאל על ידי התליין, מה תרצה לשתות?
"אני רוצה כוס של מי שלגים"! השיב השודד.
מי שלגים? תהה התליין, אנו כעת בתחילת ימי הקיץ, ומאין אביא לך מי שלגים? שלג יש רק בחורף!
אין בעיה, השיב השודד, יש לי סבלנות, אמתין עד החורף!
הפעם לא הזעיקו את היועץ המשפטי לממשלה, כי הכל כבר ידעו, אין ברירה, יש להמתין לחורף! השודד הוחזר שוב לבית הסוהר, עד שיבואו ימי החורף הקרים.
החורף הגיע, השלג ירד, ושוב הוקמה במת התלייה, המונים התאספו, והשודד הגיע למקום עמוד התליה. התליין הגיש לו כוס מי שלגים, והשודד נעמד ושתה לרווייה.
זכותך לבקש בקשה שלישית! אמר התליין, היכן אתה רוצה להקבר לאחר מותך?
בקשתי פשוטה ביותר, השיב השודד, ברצוני להקבר על יד מלכינו האהוב והנערץ! אמר השודד, כשהוא מצביע לעבר המלך היושב בראש.
אבל המלך עוד חי! זעקו התליין ושרי הממשלה. שנים רבות יחלפו עד שהוא ימות ויובא לקבורה! אין בעיה, השיב השודד, יש לי סבלנות, אני מוכן לחכות ואיני ממהר לשום מקום...

אין ספק, כי הסבלנות היא מדה טובה. אך לכל מידה טובה יש גבול, יש מקום שניתן לנצלה לטובה, אך יש מקום שניתן לנצלה לרעה. לעתים, הסבלנות היא מדה רעה, שבאה מעצת היצר הרע, כאשר אנו מקבלים השראה להתעוררות רוחנית או לקבל עלינו מעשה טוב, אז היצר הרע לוחש באזנינו, מה אתה רץ? לאן אתה ממהר? סבלנות! סבלנות! סבלנות!, נתחיל ממחר, משבוע הבא. או בעצם, משנה הבאה...

זהו קולו של היצר הרע, שברעיון הסבלנות מצליח להשאיר את האדם תקוע במצבו ובמקומו, ולא מאפשר לו להתקדם ולהתפכח. במקרה כזה, ההמלצה היא: חוסר סבלנות!

זהו סוד האמירה של "נעשה ונשמע".

חג שמח! תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להשתמש במסחטה ידנית ביום טוב?
במידה ולא, למה מותר להשתמש בפומפיה ביו"ט ז' סיון תשפ"א / 18 במאי 2021

כתב בשו"ת רבבות אפרים ח"ד (סי' צז אות ע) בשם הגרי"ש אלישיב, שלכן כלי המסחטה הוא מוקצה, כדין כלי שמלאכתו לאיסור. (שו"ת יביע אומר ח"ח חאו"ח ס"ס לו בגליון). ההבדל בין זה למגרדת, כי סחיטה אסורה ביום טוב, ולכן המסחטה היא כלי שמלאכתו לאיסור, מה שאין כן טחינה שמותרת (ביום טוב), ואפילו בכלי המיוחד לכך.
 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה