הלכה ליום שלישי כ"ט סיון תשע"ט 2 ביולי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלמה ראובן בן ירוחם ושרה ז"ל שפירא

בנוסף מוקדש לעילוי נשמת רחל בת מרדכי ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יואב שפירא

אתה חונן לאדם דעת

הטעם שתיקנו ברכת את החונן, בתחילת הבקשות שבתפלת העמידה 
כתב מרן השלחן ערוך (סימן קטו): מפני שמותר (היתרון שיש) האדם מן הבהמה היא הבינה והשכל, קבעו (חכמינו זכרונם לברכה) ברכת "אתה חונן" ראש (בתחילת הברכות) לאמצעיות (כלומר, לברכות העוסקות בבקשות שבתפלה, כי שלשת הברכות הראשונות עיקרן שבח להשם יתברך, ואחריהן מגיעות הברכות שענינין בקשה מה'. כגון, חכמה, תשובה, סליחה, גאולה, רפואה),  שאם אין בינה, אין תפלה.

ובספר ברכי יוסף, הביא מרן החיד"א, בשם המקובל רבינו בנימין הכהן, שהטעם לזה הוא לפי המבואר בדברי רבותינו, שכל מי שאין בו דעת, אסור לרחם עליו. ולכן אנו מבקשים מהשם יתברך רחמים על עצמינו, שנזכה שיחננו ה' דעת, ואחר כך נהיה ראויים לרחמים בשאר הבקשות שבתפלה.

נוסח הברכה הנכון
ובנוסח הברכה, יש אומרים שצריך לומר "לָאדם דעת", הלמ"ד בקמ"ץ, ויש אומרים שצריך לבטא את הלמ"ד בשו"א נע. ומנהגינו לנקד את הלמ"ד בשוא, ואין צורך לשנות את הניקוד בענין זה.

יש אומרים שצריך לומר "וחננו מאיתך חכמה בינה ודעת", ויש אומרים שאין להתחיל בו"א החיבור, אלא לומר "חננו מאיתך". וטעם האומרים שאין לומר "וחננו", משום שאין זה המשך למה שנאמר קודם לכן "אתה חונן לאדם דעת" וכו', אלא התחלה בבקשה. ומכל מקום מנהגינו לומר "וחננו", שהוא המשך לשבח שנאמר קודם לכן.

שואל אדם צרכיו בברכת אתה חונן 
כבר ביארנו כמה פעמים, שמותר לאדם להוסיף, בלשון נקייה ומדוייקת, בקשות אישיות בתפלת העמידה, לפי ענינה של כל ברכה וברכה. ולכן, מי שאינו מצליח בלימודים, שהוא שוכח מה שלמד, או שאינו מבין מהר, רשאי לבקש על כך בברכה זו, שהיא בקשת החכמה.

ולכן לפני שיסיים בנוסח הברכה "וחננו מאיתך", יאמר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתחנני חכמה ובינה להבין עמקי סודות תורתך, וזכני לזכור את לימוד התורה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות. וכן רשאי לומר "וזכני לזכור את מה שאני לומד לעבודתך", אם הוא לומד לימודי חול. וכן כל כיוצא בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אבל כדי להבין סודות התורה, תחילה יש ללמוד, לא? כ"ה שבט תש"פ / 20 בפברואר 2020

סודות התורה, אין הכוונה דוקא לדברי קבלה, אלא עומק הנגלה, בהבאת ראיות עמוקות לגלוי פנים בתורה כהלכה, גם זה בכלל עמקי סודות התורה.

ובאמת נכון שאנו מבקשים שיפתח ה' את לבינו, אבל עלינו מוטל לעסוק בתורה.

האם בעניין "וחוננו",  וו החיבור נכנסה רק לגבי התפילה במוצאי שבת, והחיבור הוא ל"אתה-חוננתנו"., לכן בשאר תפילות יש לומר כדקדוק הנכון "חוננו" בלי וו החיבור.? כ"ב סיון תשע"ה / 9 ביוני 2015

יש בזה מחלוקת ידועה. ומרן זצ"ל היתה דעתו לקיים את הגירסה שתמיד אומרים "וחננו", ולא רק במוצאי שבת

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה