הלכה ליום חמישי י"א אייר תשע"ט 16 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת ידידינו היקר מזרע קדושים

ר' דוד שמעון גודשמידט ז"ל

שנפטר באופן פתאומי בליל שבת האחרונה
ה' יתברך ינחם את רעייתו וכל משפחתו,
יזכו לראותו בתחיית המתים במהרה בימינו
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

ידידו יעקב

תפלה על ענינים רוחניים – רבינו משה אלשיך

ביארנו בעבר, בשם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, לגבי נוסח "הרחמן" שאנו אומרים בסוף ברכת המזון: "הרחמן הוא יפרנסנו בהיתר ולא באיסור". שאף על פי שאמרו רבותינו "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", מכל מקום שייך להתפלל על עניני יראת שמים, שנזכה לעלות בתורה וביראה, שהקדוש ברוך הוא, הוא שעוזר לכל אדם להתגבר על יצרו, ולפעמים התפלה עוזרת להנצל יותר מן היצר הרע.

ומכאן אנו למדים, שהוא הדין כאשר יש לו לאדם איזה בן שסר מן הדרך הישרה, או קרוב משפחה, או חבר, שאינו הולך בדרך התורה, שמותר להתפלל עליו לפני ה' יתברך, שיכניס רוח טהרה בלבו, ויחזור בתשובה שלימה.

ולפי מה שביארנו בהלכות הקודמות, שמותר לבקש בקשות פרטיות בתפלת העמידה, הרי שאם רוצה אדם להתפלל על מישהו שיחזור בתשובה, יש להתפלל על כך בנוסח ברכת "השיבנו אבינו לתורתך", שענינה של ברכה זו הוא חזרה בתשובה.

ויש לומר את נוסח הבקשה לפני סיום הברכה, כלומר, לפני שיסיים "ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה", יאמר, יהי רצון מלפניך, ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתחתור חתירה מתחת כסא כבודך, להחזיר בתשובה שלימה לכל פושעי ישראל, וכן תחזיר בתשובה שלימה את פלוני בן פלונית, כי ימינך פשוטה לקבל שבים.

וכן רשאי אדם להתפלל על עצמו לפני ה' יתברך, שיסייע לו להתגבר על יצרו.

וככל האמור מבואר בגמרא במסכת ברכות (דף י.), שברוריה, אשתו של רבי מאיר, אמרה לו שלא יתפלל על הרשעים שימותו, אלא שיחזרו בתשובה, כמו שנאמר "יתמו חטאים מן הארץ", ולא נאמר "יתמו חוטאים". וכבר דיברנו אודות דברי הגמרא הללו בהלכה מיוחדת. ומכאן שיש להתפלל על הרשעים שיחזרו בתשובה. וכן אנו מבקשים בתפלות הימים הנוראים, "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם".

ומורינו רבי משה אלשיך הקדוש, שהיה תלמידו של רבינו האר"י, היה לו בן אחד שיצא לתרבות רעה. והיה רבי משה מצטער עליו הרבה מאד, ובקש רבי משה מרבינו האר"י שיתפלל על בנו שיחזור בתשובה, והאר"י הורה לו שיתפלל על כך בברכת השיבנו, ונתן לו כוונה מיוחדת על פי הקבלה לענין זה.

וכתב רבינו חיים ויטאל, שאחרי שנהג מהר"ם אלשיך כדברי האר"י, הועיל לו הדבר, וחזר בנו לדת ישראל אחרי שהשתמד. (והובא כל זה בספרו של הגאון מורינו הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, ילקוט יוסף תפלה ח"ב עמוד סד). ויש מעלה מיוחדת בענינים אלה, כאשר האמא או הסבתא מתפללות מעומק הלב על בניהם שיגדלו בתורה, שתפלת נשים נשמעת אצל ה' יתברך, כשהן מתפללות מקירות לבן ברגש נכון.

ורבינו סעדיה גאון ז"ל כתב, שכל תפלה שאינה לצורך אישי גשמי, אלא לכבוד ה' יתברך, כגון תפלה על ישראל שיחזרו בתשובה וכדומה, הרי היא נשמעת ביותר אצל ה' יתברך, ואפילו אם המתפלל אינו ראוי לכך שתתקבל תפלתו, תפלתו נשמעת, כיון שהוא מתפלל לכבוד ה' שומע התפלות הרוצה בתשובה.

וכן פירש רבינו מרן הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, על פי דברי רבותינו במדרש, שכאשר שרו ישראל לה' את שירת הים, ערבה מאד שירתם לפניו יתברך, מפני שעיקר כוונתם לא היתה לשורר על ישועתם בלבד, אלא על גאולת השכינה וכל צבא מרום עם גאולת ישראל ממצרים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה