הלכה ליום חמישי י"א אייר תשע"ט 16 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת ידידינו היקר מזרע קדושים

ר' דוד שמעון גודשמידט ז"ל

שנפטר באופן פתאומי בליל שבת האחרונה
ה' יתברך ינחם את רעייתו וכל משפחתו,
יזכו לראותו בתחיית המתים במהרה בימינו
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

ידידו יעקב

תפלה על ענינים רוחניים – רבינו משה אלשיך

ביארנו בעבר, בשם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, לגבי נוסח "הרחמן" שאנו אומרים בסוף ברכת המזון: "הרחמן הוא יפרנסנו בהיתר ולא באיסור". שאף על פי שאמרו רבותינו "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", מכל מקום שייך להתפלל על עניני יראת שמים, שנזכה לעלות בתורה וביראה, שהקדוש ברוך הוא, הוא שעוזר לכל אדם להתגבר על יצרו, ולפעמים התפלה עוזרת להנצל יותר מן היצר הרע.

ומכאן אנו למדים, שהוא הדין כאשר יש לו לאדם איזה בן שסר מן הדרך הישרה, או קרוב משפחה, או חבר, שאינו הולך בדרך התורה, שמותר להתפלל עליו לפני ה' יתברך, שיכניס רוח טהרה בלבו, ויחזור בתשובה שלימה.

ולפי מה שביארנו בהלכות הקודמות, שמותר לבקש בקשות פרטיות בתפלת העמידה, הרי שאם רוצה אדם להתפלל על מישהו שיחזור בתשובה, יש להתפלל על כך בנוסח ברכת "השיבנו אבינו לתורתך", שענינה של ברכה זו הוא חזרה בתשובה.

ויש לומר את נוסח הבקשה לפני סיום הברכה, כלומר, לפני שיסיים "ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה", יאמר, יהי רצון מלפניך, ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתחתור חתירה מתחת כסא כבודך, להחזיר בתשובה שלימה לכל פושעי ישראל, וכן תחזיר בתשובה שלימה את פלוני בן פלונית, כי ימינך פשוטה לקבל שבים.

וכן רשאי אדם להתפלל על עצמו לפני ה' יתברך, שיסייע לו להתגבר על יצרו.

וככל האמור מבואר בגמרא במסכת ברכות (דף י.), שברוריה, אשתו של רבי מאיר, אמרה לו שלא יתפלל על הרשעים שימותו, אלא שיחזרו בתשובה, כמו שנאמר "יתמו חטאים מן הארץ", ולא נאמר "יתמו חוטאים". וכבר דיברנו אודות דברי הגמרא הללו בהלכה מיוחדת. ומכאן שיש להתפלל על הרשעים שיחזרו בתשובה. וכן אנו מבקשים בתפלות הימים הנוראים, "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם".

ומורינו רבי משה אלשיך הקדוש, שהיה תלמידו של רבינו האר"י, היה לו בן אחד שיצא לתרבות רעה. והיה רבי משה מצטער עליו הרבה מאד, ובקש רבי משה מרבינו האר"י שיתפלל על בנו שיחזור בתשובה, והאר"י הורה לו שיתפלל על כך בברכת השיבנו, ונתן לו כוונה מיוחדת על פי הקבלה לענין זה.

וכתב רבינו חיים ויטאל, שאחרי שנהג מהר"ם אלשיך כדברי האר"י, הועיל לו הדבר, וחזר בנו לדת ישראל אחרי שהשתמד. (והובא כל זה בספרו של הגאון מורינו הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, ילקוט יוסף תפלה ח"ב עמוד סד). ויש מעלה מיוחדת בענינים אלה, כאשר האמא או הסבתא מתפללות מעומק הלב על בניהם שיגדלו בתורה, שתפלת נשים נשמעת אצל ה' יתברך, כשהן מתפללות מקירות לבן ברגש נכון.

ורבינו סעדיה גאון ז"ל כתב, שכל תפלה שאינה לצורך אישי גשמי, אלא לכבוד ה' יתברך, כגון תפלה על ישראל שיחזרו בתשובה וכדומה, הרי היא נשמעת ביותר אצל ה' יתברך, ואפילו אם המתפלל אינו ראוי לכך שתתקבל תפלתו, תפלתו נשמעת, כיון שהוא מתפלל לכבוד ה' שומע התפלות הרוצה בתשובה.

וכן פירש רבינו מרן הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, על פי דברי רבותינו במדרש, שכאשר שרו ישראל לה' את שירת הים, ערבה מאד שירתם לפניו יתברך, מפני שעיקר כוונתם לא היתה לשורר על ישועתם בלבד, אלא על גאולת השכינה וכל צבא מרום עם גאולת ישראל ממצרים.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

אמר בטעות "יעלה ויבוא" בתפילה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה