הלכה ליום חמישי י"א אייר תשע"ט 16 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת ידידינו היקר מזרע קדושים

ר' דוד שמעון גודשמידט ז"ל

שנפטר באופן פתאומי בליל שבת האחרונה
ה' יתברך ינחם את רעייתו וכל משפחתו,
יזכו לראותו בתחיית המתים במהרה בימינו
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

ידידו יעקב

תפלה על ענינים רוחניים – רבינו משה אלשיך

ביארנו בעבר, בשם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, לגבי נוסח "הרחמן" שאנו אומרים בסוף ברכת המזון: "הרחמן הוא יפרנסנו בהיתר ולא באיסור". שאף על פי שאמרו רבותינו "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", מכל מקום שייך להתפלל על עניני יראת שמים, שנזכה לעלות בתורה וביראה, שהקדוש ברוך הוא, הוא שעוזר לכל אדם להתגבר על יצרו, ולפעמים התפלה עוזרת להנצל יותר מן היצר הרע.

ומכאן אנו למדים, שהוא הדין כאשר יש לו לאדם איזה בן שסר מן הדרך הישרה, או קרוב משפחה, או חבר, שאינו הולך בדרך התורה, שמותר להתפלל עליו לפני ה' יתברך, שיכניס רוח טהרה בלבו, ויחזור בתשובה שלימה.

ולפי מה שביארנו בהלכות הקודמות, שמותר לבקש בקשות פרטיות בתפלת העמידה, הרי שאם רוצה אדם להתפלל על מישהו שיחזור בתשובה, יש להתפלל על כך בנוסח ברכת "השיבנו אבינו לתורתך", שענינה של ברכה זו הוא חזרה בתשובה.

ויש לומר את נוסח הבקשה לפני סיום הברכה, כלומר, לפני שיסיים "ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה", יאמר, יהי רצון מלפניך, ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתחתור חתירה מתחת כסא כבודך, להחזיר בתשובה שלימה לכל פושעי ישראל, וכן תחזיר בתשובה שלימה את פלוני בן פלונית, כי ימינך פשוטה לקבל שבים.

וכן רשאי אדם להתפלל על עצמו לפני ה' יתברך, שיסייע לו להתגבר על יצרו.

וככל האמור מבואר בגמרא במסכת ברכות (דף י.), שברוריה, אשתו של רבי מאיר, אמרה לו שלא יתפלל על הרשעים שימותו, אלא שיחזרו בתשובה, כמו שנאמר "יתמו חטאים מן הארץ", ולא נאמר "יתמו חוטאים". וכבר דיברנו אודות דברי הגמרא הללו בהלכה מיוחדת. ומכאן שיש להתפלל על הרשעים שיחזרו בתשובה. וכן אנו מבקשים בתפלות הימים הנוראים, "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם".

ומורינו רבי משה אלשיך הקדוש, שהיה תלמידו של רבינו האר"י, היה לו בן אחד שיצא לתרבות רעה. והיה רבי משה מצטער עליו הרבה מאד, ובקש רבי משה מרבינו האר"י שיתפלל על בנו שיחזור בתשובה, והאר"י הורה לו שיתפלל על כך בברכת השיבנו, ונתן לו כוונה מיוחדת על פי הקבלה לענין זה.

וכתב רבינו חיים ויטאל, שאחרי שנהג מהר"ם אלשיך כדברי האר"י, הועיל לו הדבר, וחזר בנו לדת ישראל אחרי שהשתמד. (והובא כל זה בספרו של הגאון מורינו הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, ילקוט יוסף תפלה ח"ב עמוד סד). ויש מעלה מיוחדת בענינים אלה, כאשר האמא או הסבתא מתפללות מעומק הלב על בניהם שיגדלו בתורה, שתפלת נשים נשמעת אצל ה' יתברך, כשהן מתפללות מקירות לבן ברגש נכון.

ורבינו סעדיה גאון ז"ל כתב, שכל תפלה שאינה לצורך אישי גשמי, אלא לכבוד ה' יתברך, כגון תפלה על ישראל שיחזרו בתשובה וכדומה, הרי היא נשמעת ביותר אצל ה' יתברך, ואפילו אם המתפלל אינו ראוי לכך שתתקבל תפלתו, תפלתו נשמעת, כיון שהוא מתפלל לכבוד ה' שומע התפלות הרוצה בתשובה.

וכן פירש רבינו מרן הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, על פי דברי רבותינו במדרש, שכאשר שרו ישראל לה' את שירת הים, ערבה מאד שירתם לפניו יתברך, מפני שעיקר כוונתם לא היתה לשורר על ישועתם בלבד, אלא על גאולת השכינה וכל צבא מרום עם גאולת ישראל ממצרים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה


המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה