הלכה ליום חמישי י"א אייר תשע"ט 16 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת ידידינו היקר מזרע קדושים

ר' דוד שמעון גודשמידט ז"ל

שנפטר באופן פתאומי בליל שבת האחרונה
ה' יתברך ינחם את רעייתו וכל משפחתו,
יזכו לראותו בתחיית המתים במהרה בימינו
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

ידידו יעקב

תפלה על ענינים רוחניים – רבינו משה אלשיך

ביארנו בעבר, בשם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, לגבי נוסח "הרחמן" שאנו אומרים בסוף ברכת המזון: "הרחמן הוא יפרנסנו בהיתר ולא באיסור". שאף על פי שאמרו רבותינו "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", מכל מקום שייך להתפלל על עניני יראת שמים, שנזכה לעלות בתורה וביראה, שהקדוש ברוך הוא, הוא שעוזר לכל אדם להתגבר על יצרו, ולפעמים התפלה עוזרת להנצל יותר מן היצר הרע.

ומכאן אנו למדים, שהוא הדין כאשר יש לו לאדם איזה בן שסר מן הדרך הישרה, או קרוב משפחה, או חבר, שאינו הולך בדרך התורה, שמותר להתפלל עליו לפני ה' יתברך, שיכניס רוח טהרה בלבו, ויחזור בתשובה שלימה.

ולפי מה שביארנו בהלכות הקודמות, שמותר לבקש בקשות פרטיות בתפלת העמידה, הרי שאם רוצה אדם להתפלל על מישהו שיחזור בתשובה, יש להתפלל על כך בנוסח ברכת "השיבנו אבינו לתורתך", שענינה של ברכה זו הוא חזרה בתשובה.

ויש לומר את נוסח הבקשה לפני סיום הברכה, כלומר, לפני שיסיים "ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה", יאמר, יהי רצון מלפניך, ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתחתור חתירה מתחת כסא כבודך, להחזיר בתשובה שלימה לכל פושעי ישראל, וכן תחזיר בתשובה שלימה את פלוני בן פלונית, כי ימינך פשוטה לקבל שבים.

וכן רשאי אדם להתפלל על עצמו לפני ה' יתברך, שיסייע לו להתגבר על יצרו.

וככל האמור מבואר בגמרא במסכת ברכות (דף י.), שברוריה, אשתו של רבי מאיר, אמרה לו שלא יתפלל על הרשעים שימותו, אלא שיחזרו בתשובה, כמו שנאמר "יתמו חטאים מן הארץ", ולא נאמר "יתמו חוטאים". וכבר דיברנו אודות דברי הגמרא הללו בהלכה מיוחדת. ומכאן שיש להתפלל על הרשעים שיחזרו בתשובה. וכן אנו מבקשים בתפלות הימים הנוראים, "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם".

ומורינו רבי משה אלשיך הקדוש, שהיה תלמידו של רבינו האר"י, היה לו בן אחד שיצא לתרבות רעה. והיה רבי משה מצטער עליו הרבה מאד, ובקש רבי משה מרבינו האר"י שיתפלל על בנו שיחזור בתשובה, והאר"י הורה לו שיתפלל על כך בברכת השיבנו, ונתן לו כוונה מיוחדת על פי הקבלה לענין זה.

וכתב רבינו חיים ויטאל, שאחרי שנהג מהר"ם אלשיך כדברי האר"י, הועיל לו הדבר, וחזר בנו לדת ישראל אחרי שהשתמד. (והובא כל זה בספרו של הגאון מורינו הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, ילקוט יוסף תפלה ח"ב עמוד סד). ויש מעלה מיוחדת בענינים אלה, כאשר האמא או הסבתא מתפללות מעומק הלב על בניהם שיגדלו בתורה, שתפלת נשים נשמעת אצל ה' יתברך, כשהן מתפללות מקירות לבן ברגש נכון.

ורבינו סעדיה גאון ז"ל כתב, שכל תפלה שאינה לצורך אישי גשמי, אלא לכבוד ה' יתברך, כגון תפלה על ישראל שיחזרו בתשובה וכדומה, הרי היא נשמעת ביותר אצל ה' יתברך, ואפילו אם המתפלל אינו ראוי לכך שתתקבל תפלתו, תפלתו נשמעת, כיון שהוא מתפלל לכבוד ה' שומע התפלות הרוצה בתשובה.

וכן פירש רבינו מרן הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, על פי דברי רבותינו במדרש, שכאשר שרו ישראל לה' את שירת הים, ערבה מאד שירתם לפניו יתברך, מפני שעיקר כוונתם לא היתה לשורר על ישועתם בלבד, אלא על גאולת השכינה וכל צבא מרום עם גאולת ישראל ממצרים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה