הלכה ליום שלישי כ"ט סיון תשע"ט 2 ביולי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלמה ראובן בן ירוחם ושרה ז"ל שפירא

בנוסף מוקדש לעילוי נשמת רחל בת מרדכי ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יואב שפירא

אתה חונן לאדם דעת

הטעם שתיקנו ברכת את החונן, בתחילת הבקשות שבתפלת העמידה 
כתב מרן השלחן ערוך (סימן קטו): מפני שמותר (היתרון שיש) האדם מן הבהמה היא הבינה והשכל, קבעו (חכמינו זכרונם לברכה) ברכת "אתה חונן" ראש (בתחילת הברכות) לאמצעיות (כלומר, לברכות העוסקות בבקשות שבתפלה, כי שלשת הברכות הראשונות עיקרן שבח להשם יתברך, ואחריהן מגיעות הברכות שענינין בקשה מה'. כגון, חכמה, תשובה, סליחה, גאולה, רפואה),  שאם אין בינה, אין תפלה.

ובספר ברכי יוסף, הביא מרן החיד"א, בשם המקובל רבינו בנימין הכהן, שהטעם לזה הוא לפי המבואר בדברי רבותינו, שכל מי שאין בו דעת, אסור לרחם עליו. ולכן אנו מבקשים מהשם יתברך רחמים על עצמינו, שנזכה שיחננו ה' דעת, ואחר כך נהיה ראויים לרחמים בשאר הבקשות שבתפלה.

נוסח הברכה הנכון
ובנוסח הברכה, יש אומרים שצריך לומר "לָאדם דעת", הלמ"ד בקמ"ץ, ויש אומרים שצריך לבטא את הלמ"ד בשו"א נע. ומנהגינו לנקד את הלמ"ד בשוא, ואין צורך לשנות את הניקוד בענין זה.

יש אומרים שצריך לומר "וחננו מאיתך חכמה בינה ודעת", ויש אומרים שאין להתחיל בו"א החיבור, אלא לומר "חננו מאיתך". וטעם האומרים שאין לומר "וחננו", משום שאין זה המשך למה שנאמר קודם לכן "אתה חונן לאדם דעת" וכו', אלא התחלה בבקשה. ומכל מקום מנהגינו לומר "וחננו", שהוא המשך לשבח שנאמר קודם לכן.

שואל אדם צרכיו בברכת אתה חונן 
כבר ביארנו כמה פעמים, שמותר לאדם להוסיף, בלשון נקייה ומדוייקת, בקשות אישיות בתפלת העמידה, לפי ענינה של כל ברכה וברכה. ולכן, מי שאינו מצליח בלימודים, שהוא שוכח מה שלמד, או שאינו מבין מהר, רשאי לבקש על כך בברכה זו, שהיא בקשת החכמה.

ולכן לפני שיסיים בנוסח הברכה "וחננו מאיתך", יאמר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתחנני חכמה ובינה להבין עמקי סודות תורתך, וזכני לזכור את לימוד התורה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות. וכן רשאי לומר "וזכני לזכור את מה שאני לומד לעבודתך", אם הוא לומד לימודי חול. וכן כל כיוצא בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אבל כדי להבין סודות התורה, תחילה יש ללמוד, לא? כ"ה שבט תש"פ / 20 בפברואר 2020

סודות התורה, אין הכוונה דוקא לדברי קבלה, אלא עומק הנגלה, בהבאת ראיות עמוקות לגלוי פנים בתורה כהלכה, גם זה בכלל עמקי סודות התורה.

ובאמת נכון שאנו מבקשים שיפתח ה' את לבינו, אבל עלינו מוטל לעסוק בתורה.

האם בעניין "וחוננו",  וו החיבור נכנסה רק לגבי התפילה במוצאי שבת, והחיבור הוא ל"אתה-חוננתנו"., לכן בשאר תפילות יש לומר כדקדוק הנכון "חוננו" בלי וו החיבור.? כ"ב סיון תשע"ה / 9 ביוני 2015

יש בזה מחלוקת ידועה. ומרן זצ"ל היתה דעתו לקיים את הגירסה שתמיד אומרים "וחננו", ולא רק במוצאי שבת

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה