הלכה ליום ראשון כ"א אייר תשע"ט 26 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ליאורית בת שלום ומלכה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

חינוך הילדים והבאתם לבית הכנסת

שאלה: האם יש חיוב על פי ההלכה, לילדים קטנים, להתפלל בכל יום שלש תפלות, שחרית מנחה וערבית? והאם נכון להביא את הילדים לבית הכנסת לתפלות הימים הנוראים?

תשובה: במשנה במסכת ברכות (דף כ ע"ב) שנינו: נשים וקטנים חייבין בתפלה.

ומבואר אם כן, שגם הקטנים, שהם זקוקים לרחמי ה' יתברך, חייבים במצות תפלה. וכשם שחובה על הגדולים לחנך את הקטנים בכל המצוות כולן, כמו כן חובה לחנכם למצות תפלה, שהרי בכל המצות כולן, בין מצות שהן מן התורה, ובין מצות שהן מדברי רבותינו, חובה לחנך ולהרגיל בהן את הקטנים, מצד מצות חינוך, וכן הדין לענין מצות התפלה.

ומכיון שאין חילוק במצות חינוך, בין מצוות שהן מן התורה, למצות שהן מדברי רבותינו, לפיכך נראה, שאף על פי שמן התורה די בתפלה אחת בכל יום, וכן הנשים אינן מחוייבות אלא בתפלה אחת בכל יום, מכל מקום ילדים קטנים (בנים), יש לחנכם להתפלל שלש תפלות בכל יום. שחרית, מנחה וערבית.

וכן היה נוהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה נזהר לחנך את בניו מאז שהיו יודעים היטב לקרוא, שיתפללו בכל יום כל שלשת התפלות. (ילקוט יוסף תפלה ח"א עמוד תקח).

ואת הבנות יש לחנך שתתפלנה בכל יום לכל הפחות תפלה אחת, ונכון שתהיה זו תפלת שחרית, עם ברכות השחר וקריאת שמע ותפלת שמונה עשרה. וכפי שביארנו כבר.

ואמנם יש להעיר, שאם רואה האב שהדבר מכביד מאד על בנו, צריך להזהר מאד שלא להמאיס בעיניו את ענין התפלה, ולפעמים יש להתייעץ עם מחנכים מנוסים, עד כמה יש לדרוש מהילדים להתפלל, בתחילה תפלה אחת, ואחר כך שניים, כלומר, שחרית ומנחה, ורק אחר יתחיל לחנכו גם במצות תפלת ערבית.

ובענין הגיל, שיש לחנך בו את הקטנים להתפלל. כתב הפרי מגדים שהוא מגיל שש או שבע. והכוונה בזה, בכל ילד לפי חריפות שכלו, ולפי כשרונותיו ובגרותו, שלא כל ילד ניתן לחנכו לשלש תפלות מיד בתחילת לימוד הקריאה, אלא כל ילד יש לו את הטבע שלו, את מדותיו ואת רמת הבנתו, עד שניתן לדרוש ממנו להתפלל כל יום שלש תפלות, ולהשתדל שיהיה הדבר בנעימות ושמחה.

תפלות הימים הנוראים, הן ארוכות יותר, ולכן, את הילדים הגדולים, ודאי שיש להביא לתפילות אלה, לחנכם במצות התפלה, אבל הקטנים ביותר, אין להביאם לבית הכנסת, ואותם שהם בני חמש או שש שנים ובכל זאת באים לבית הכנסת, יש לדאוג שיבואו להחזירם לביתם אחר זמן מה, כי על פי רוב הם אינם מסוגלים לשבת שעות רבות בשקט במקומם, ובודאי שהייתם בבית הכנסת תגרום להפרעה לשאר המתפללים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה