הלכה ליום שני כ"ח סיון תשע"ט 1 ביולי 2019

הכון לקראת אלהיך ישראל

שאלה: האם יש טעם נכון, למה שנהגו בני ישיבות, שבשעת התפלה הם מקפידים ללבוש חליפה נאה, ואינם מתפללים בחולצה בלבד?

תשובה: מרן השלחן ערוך (בסימן צח סעיף ד) כתב בזו הלשון: התפלה היא במקום הקורבן, ולכך צריך להזהר שתהיה דוגמת הקרבן, בכוונה, ושלא יערב בה מחשבה אחרת, כמו מחשבה שהיא פוסלת בקרבן, וכו', וראוי שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה, כגון בגדי כהונה, אלא שאין כל אדם יכול לבזבז על זה, ומכל מקום טוב הוא שיהיו לו מכנסיים מיוחדים לתפלה, משום נקיות. עד כאן.

ומבואר מדבריו, שאף שמעיקר הדין, מותר לכל אדם להתפלל בבגד שעליו כל היום כולו, מכל מקום, ראוי להקפיד ללבוש בגד מיוחד לתפלה, שיהיה אותו הבגד כדוגמת הבגדים שהיה לובש הכהן בשעת העבודה בבית המקדש.

ולכן נהגו בני ישיבות ללבוש חליפה נאה בשעת התפלה, וכן יש שנהגו בכובע על ראשם, וכן היו נזהרים בזה גדולי רבותינו הספרדים, שהיו מתפללים תמיד עם כובע על ראשם (או טלית), ולובשים בגד מכובד.

ובפרט צריך להזהר, מי שהולך במקום לא נקי, שיראה לבדוק לפני התפלה את נעליו, שהן נקיות, ולא נמצא עליהן איזה טינוף, שאסור להתפלל כך. וכן כתב בפירוש רבי רפאל אבולעפיא, שיזהר אדם לבדוק את מנעליו קודם התפלה, שלא יהיה בהם איזה טינוף חס ושלום.

וכתב הרב הקדוש מקומרנה, שמי שהוא נזהר תמיד ללבוש בגדים נקיים בשעת התפלה, אז יוכל להתפלל לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, לבקש ולהתפלל, ותתקבל בקשתו ותפלתו. (והובאו דבריו בספר ילקוט יוסף, תפלה כרך א עמוד שפד).

וכן יש להזהר מאד שלא ימצא בבגדיו חשש שעטנז (שהבגד עשוי מצמר ופשתן יחד), שמלבד מה שעובר בכך על איסור חמור מן התורה, עוד שבכך הוא מעכב תפלתו, ודבריו אינם נשמעים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה