הלכה ליום שני כ"ח סיון תשע"ט 1 ביולי 2019

הכון לקראת אלהיך ישראל

שאלה: האם יש טעם נכון, למה שנהגו בני ישיבות, שבשעת התפלה הם מקפידים ללבוש חליפה נאה, ואינם מתפללים בחולצה בלבד?

תשובה: מרן השלחן ערוך (בסימן צח סעיף ד) כתב בזו הלשון: התפלה היא במקום הקורבן, ולכך צריך להזהר שתהיה דוגמת הקרבן, בכוונה, ושלא יערב בה מחשבה אחרת, כמו מחשבה שהיא פוסלת בקרבן, וכו', וראוי שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה, כגון בגדי כהונה, אלא שאין כל אדם יכול לבזבז על זה, ומכל מקום טוב הוא שיהיו לו מכנסיים מיוחדים לתפלה, משום נקיות. עד כאן.

ומבואר מדבריו, שאף שמעיקר הדין, מותר לכל אדם להתפלל בבגד שעליו כל היום כולו, מכל מקום, ראוי להקפיד ללבוש בגד מיוחד לתפלה, שיהיה אותו הבגד כדוגמת הבגדים שהיה לובש הכהן בשעת העבודה בבית המקדש.

ולכן נהגו בני ישיבות ללבוש חליפה נאה בשעת התפלה, וכן יש שנהגו בכובע על ראשם, וכן היו נזהרים בזה גדולי רבותינו הספרדים, שהיו מתפללים תמיד עם כובע על ראשם (או טלית), ולובשים בגד מכובד.

ובפרט צריך להזהר, מי שהולך במקום לא נקי, שיראה לבדוק לפני התפלה את נעליו, שהן נקיות, ולא נמצא עליהן איזה טינוף, שאסור להתפלל כך. וכן כתב בפירוש רבי רפאל אבולעפיא, שיזהר אדם לבדוק את מנעליו קודם התפלה, שלא יהיה בהם איזה טינוף חס ושלום.

וכתב הרב הקדוש מקומרנה, שמי שהוא נזהר תמיד ללבוש בגדים נקיים בשעת התפלה, אז יוכל להתפלל לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, לבקש ולהתפלל, ותתקבל בקשתו ותפלתו. (והובאו דבריו בספר ילקוט יוסף, תפלה כרך א עמוד שפד).

וכן יש להזהר מאד שלא ימצא בבגדיו חשש שעטנז (שהבגד עשוי מצמר ופשתן יחד), שמלבד מה שעובר בכך על איסור חמור מן התורה, עוד שבכך הוא מעכב תפלתו, ודבריו אינם נשמעים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה