הלכה ליום שני כ"ח סיון תשע"ט 1 ביולי 2019

הכון לקראת אלהיך ישראל

שאלה: האם יש טעם נכון, למה שנהגו בני ישיבות, שבשעת התפלה הם מקפידים ללבוש חליפה נאה, ואינם מתפללים בחולצה בלבד?

תשובה: מרן השלחן ערוך (בסימן צח סעיף ד) כתב בזו הלשון: התפלה היא במקום הקורבן, ולכך צריך להזהר שתהיה דוגמת הקרבן, בכוונה, ושלא יערב בה מחשבה אחרת, כמו מחשבה שהיא פוסלת בקרבן, וכו', וראוי שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה, כגון בגדי כהונה, אלא שאין כל אדם יכול לבזבז על זה, ומכל מקום טוב הוא שיהיו לו מכנסיים מיוחדים לתפלה, משום נקיות. עד כאן.

ומבואר מדבריו, שאף שמעיקר הדין, מותר לכל אדם להתפלל בבגד שעליו כל היום כולו, מכל מקום, ראוי להקפיד ללבוש בגד מיוחד לתפלה, שיהיה אותו הבגד כדוגמת הבגדים שהיה לובש הכהן בשעת העבודה בבית המקדש.

ולכן נהגו בני ישיבות ללבוש חליפה נאה בשעת התפלה, וכן יש שנהגו בכובע על ראשם, וכן היו נזהרים בזה גדולי רבותינו הספרדים, שהיו מתפללים תמיד עם כובע על ראשם (או טלית), ולובשים בגד מכובד.

ובפרט צריך להזהר, מי שהולך במקום לא נקי, שיראה לבדוק לפני התפלה את נעליו, שהן נקיות, ולא נמצא עליהן איזה טינוף, שאסור להתפלל כך. וכן כתב בפירוש רבי רפאל אבולעפיא, שיזהר אדם לבדוק את מנעליו קודם התפלה, שלא יהיה בהם איזה טינוף חס ושלום.

וכתב הרב הקדוש מקומרנה, שמי שהוא נזהר תמיד ללבוש בגדים נקיים בשעת התפלה, אז יוכל להתפלל לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, לבקש ולהתפלל, ותתקבל בקשתו ותפלתו. (והובאו דבריו בספר ילקוט יוסף, תפלה כרך א עמוד שפד).

וכן יש להזהר מאד שלא ימצא בבגדיו חשש שעטנז (שהבגד עשוי מצמר ופשתן יחד), שמלבד מה שעובר בכך על איסור חמור מן התורה, עוד שבכך הוא מעכב תפלתו, ודבריו אינם נשמעים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה