הלכה ליום רביעי י"ב אייר תש"פ 6 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוסף בן טובה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ביתו

העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד

שנינו בפרקי אבות (פרק ד משנה יא), "רבי אליעזר בן יעקב אומר, העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד, והעושה עברה אחת, קונה לו קטגור אחד".

ובפשוטו, כוונת דברי התנא, שהפרקליט, או הקטגור, הוא המלאך הנברא ממעשי האדם. וכמו שאמרו בפירוש בזוהר הקדוש (ח"ג דף שז ע"ב), שעל כל מצוה ומצוה יש מלאך. וכמו שאמרו במסכת סוטה (דף ג  ע"ב) כל העושה מצוה אחת, אותה המצוה יוצאת לפניו כשיגיע לעולם הבא. שנאמר "והלך לפניך צדקך", וזהו המלאך שהולך לפניו ומכריז, "פנו מקום!".

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמי שמטריח את עצמו לקיים את דברי הפוסקים הראשונים, ולפסוק הלכה כדבריהם, כשהוא נפטר ויוצא לעולם האמת, הפוסקים ההם יוצאים לקראתו. וכמו שאמרו בגמרא במסכת בבא קמא (דף קיא:), אמר רבא, כי שכיבנא רבי אושעיא נפק לוותי. כלומר, כאשר אפטר מן העולם, רבי אושעיא יצא לקראתי. ומדוע?, משום "דתריצנא מתניתין כוותיה", שיישב את דבר המשנה לפי שיטתו של רבי אושעיא.

וכתב עוד מרן הרב זצ"ל, שאין ספק, שמי שמיישב דעתו של מרן השלחן ערוך, ומעמיד הלכה כדבריו, יזכה שמרן יצא לראותו, והוא פרקליט גדול ונשגב מאין כמוהו. ויש להוסיף, שאין  הכוונה דוקא על תלמיד חכם, שמעמיד את ההלכה כדעת מרן השלחן ערוך, אלא אפילו כל אדם, הזוכה ומזכה את הרבים שינהגו נכון על פי ההלכה, ועל פי דעת מרן הקדוש, בכל עניני ההלכה הידועים לו, הן ממה ששומע בשיעורי תורה, והן ממה שרואה בספרים, ובסדר לימודו הקבוע, הרי זה זוכה לפרקליטים גדולים שיבאו להמליץ עליו ביום הדין.

ומעשה בענין זה הובא בספר מגיני שלמה, שחיברו זקנו של בעל ספר פני יהושע, הרי הוא הגאון רבי יהושע, שהיה אב בית הדין בקראקא לפני כארבע מאות שנה, וכל ענינו של הספר, הוא ליישב את דברי רש"י הקדוש, מן הקושיות שהקשו עליו בעלי התוספות. וכתב נכד המחבר בהקדמת הספר, שסיפר הגאון המחבר לתלמידיו, שרש"י בא אליו בחלום בשמחה גדולה, ואמר לו, בשביל שאתה טורח להצילני מפי אריות הגבורים החריפים בעלי התוספות, אני אבוא לקבל את פניך לעולם הבא, יחד עם כל תלמידי. וכן היה, שביום פטירתו חצי שעה קודם שכבה נר ישראל, והיו אצלו גדולי ישראל, אמר לפניהם, פנו מקום לרבינו מאור עינינו רבינו שלמה יצחקי (רש"י) שבא אלי, וכל קדושיו עמו, וקיבל אותי בשמחה להראות לי את דרך עץ החיים, באשר עמדתי תמיד לימינו לתרץ מעליו קושיות בעלי התוספות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה