הלכה ליום ראשון כ"ט טבת תשע"ט 6 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שמחה אורפז בן אלטקה ע"ה

לעילוי נשמתו של סבנו היקר והאהוב, סבא מקסים ומיוחד במינו אשר יחסר לכולנו
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הנכדים והילדים האהובים

עיקר וטפל

מחר (מהיום בלילה) יחול ראש חודש שבט. בתוכו יום ט"ו בשבט, שנוהגים להרבות בו בברכות. לכן בימים הללו נלמד הלכות ברכות.

במשנה במסכת ברכות (דף מד.) שנינו: זה הכלל, כל שהוא עיקר ועימו טפלה, מברך על העיקר ופוטר את הטפלה. דהיינו שכשנמצאים שני סוגי אוכל מעורבים יחדיו, מברך על אותו סוג שהוא עיקר, ופוטר את הטפל. וכגון שנמצא לפניו אורז מבושל עם מעט אפונה, שהאורז נחשב עיקר, ולכן מברך עליו בורא מיני מזונות, ודי בכך כדי לפטור מברכה גם את האפונה.

והדין הוא כן, שהעיקר פוטר את הטפלה, לאו דווקא כשמעורבים שני סוגי אוכל ביחד, כמו בדוגמא של תבשיל אורז ואפונה, אלא הוא הדין אפילו אם אוכל את הטפל בפני עצמו, כגון שבירך על האורז בורא מיני מזונות ואכל ממנו, וכעת הוא בא לאכול רק מהאפונה שנותרה לו בצלחת, ללא אורז, גם כן אינו מברך על האפונה, כיוון שסוף סוף היא טפלה לאורז ונפטרה בברכתו.

ולכן אין מברכין על ריבה שבתוך סופגניות. ואפילו אם רוצה לאכלה בפני עצמה, וכן אין לברך על גבינה שבתוך עוגה, אף אם בא לאכלה בפני עצמה, משום שגם באופנים אלו העיקר פוטר את הטפלה.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמי שאוכל פת הבאה בכסנין (עוגה) ובירך עליה בורא מיני מזונות, ובא לשתות עם העוגה קפה או תה, אין לומר שהקפה או התה טפל ונפטר בברכת העוגה, אלא צריך לברך גם על הקפה או התה ברכת שהכל נהיה בדברו, ואחרי שישתה יוכל לטבול את העוגה בתוך הקפה או התה כאשר ירצה.

וכן אדם השותה מים או מיץ באמצע אכילת עוגה או תבשיל שברכתו מזונות, כגון אטריות, צריך לברך על אותו המשקה ברכת שהכל נהיה בדברו, ואם שותה רביעית בבת אחת, צריך לברך ברכת בורא נפשות אחר השתייה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בוטנים אמריקאים לגבי ברכה אחרונה, האם צריך שיעור כזית מהציפוי בפני עצמו? י"ד אדר תשע"ט / 19 בפברואר 2019

מרן זצ"ל היה סבור שבמקרה של בוטנים אמריקאים, הם ממש נחשבים חתיכה אחת עם הבוטן.

הרב כתב בנושא אורז ואפונה .אם באפונה \ירק מעורב בשר ( בושל מלכתחילה עם הירק ), האם הברכה על האורז פוטרת את הבשר? כ"ט טבת תשע"ט / 6 בינואר 2019

אורז עם מעט בשר טחון, ברכתו מזונות, כי האורז הוא עיקר. אבל אם יש הרבה בשר, (כמו בולונז), אז יש לברך על הבשר בנפרד שהכל נהיה בדברו. ואם יש ספק, יברך על דבר אחר שהכל.

כתבתם שהאוכל עיקר פוטר את הטפילה, הובאה דוגמא של צלחת עם אורז בנפרד ואפונה בנפרד שאינו מברך על האפונה 
לעומת זאת בילקוט יוסף חלק ג' סימן ריב הלכה ה' – נכתב שמברך על האפונה, כיצד לנהוג? י"ב אדר תשע"ד / 12 בפברואר 2014

אנו כתבנו על אורז מעורב עם אפונה. או שהאפונה היא מועטה מאד. אבל בודאי שאם יש שם אורז בצד אחד, ואפונה בנפרד, יש לברך עליה גם כן.

מה לגבי מרק ירקות עם קוביות גדולות של ירקות במרק? האם לברך אדמה על הירקות ובנפרד לברך שהכל על המרק עצמו? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

אם אוכל מהירקות, עליו לברך האדמה על הירקות, ובזה פוטר את המרק מברכה. משום שלדעת מרן השלחן ערוך, ברכת המרק היא האדמה, כדין מי שלקות. וכשאינו אוכל מהירקות, ורק שותה מן המרק, אז אנו חוששים לסברת הרא"ה ועוד, הסוברים שברכת המרק היא שהכל

למדנו שאם אוכל מהאפונה ואינו מעוניין באורז והאפונה יחד, יברך על האפונה בנפרד ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

אם אינו מעונין, ורק באפונה חפצו, בודאי שמברך האדמה, כי האורז טפל. ואף על פי שברכתו מזונות, מכל מקום אינו מין דגן.

מה קורה במצב שיש מרק ובתוכו חתיכות של תפו"ח בינוניות. האם צריך קודם לברך עליהם אדמה לפני שמברך וטועם מהמרק? ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

יברך קודם על הירק. אבל בדרך כלל המרק טפל לירקות, או שבלאו הכי ברכתו האדמה, ולכן אין לברך עליו כלל

מה הדין בבוטנים מצופים (בוטן אמריקאי) האם גם כאן יש עיקר וטפל? כ"ו אב תשס"ט / 16 באוגוסט 2009

ברכת הבוטנים היא בורא מיני מזונות.
וברכה אחרונה אחריהם, יש לברך על המחיה. ושיעור על המחיה הוא בכעשרים ושבע גרם של בוטנים אלו

1)מה מברכים על וופלה מצופה בשוקולד?מה העיקר פה  
2)ומה מברכים על וופלה לא מצופה בשוקולד? ומה העיקר פה כ"ג אב תשס"ט / 13 באוגוסט 2009

ופל מצופה, וכן ופל שאינו מצופה, ברכתם בלי ספק, בורא מיני מזונות, מכיון שהבצק שהוא עשוי קמח בא לתת טעם בופל, ולכן גם אם השוקולד הוא משובח מאד, מברכים מזונות. אבל ופל שעלי הבצק שבתוכו לא באו לתת טעם, אלא רק לעדן מעט את מרקם הופל, בכדי שהוא לא יהיה קשה, ברכתו שהכל, מפני שהבצק לא בא לתת טעם, אלא רק לשפר את המרקם, שהרי זה כמו ששמו קמח על מנת להדביק את חלקי הבצק, ולא על מנת לתת טעם, שאז אין ברכתו מזונות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה