הלכה ליום ראשון כ"ט טבת תשע"ט 6 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שמחה אורפז בן אלטקה ע"ה

לעילוי נשמתו של סבנו היקר והאהוב, סבא מקסים ומיוחד במינו אשר יחסר לכולנו
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הנכדים והילדים האהובים

עיקר וטפל

מחר (מהיום בלילה) יחול ראש חודש שבט. בתוכו יום ט"ו בשבט, שנוהגים להרבות בו בברכות. לכן בימים הללו נלמד הלכות ברכות.

במשנה במסכת ברכות (דף מד.) שנינו: זה הכלל, כל שהוא עיקר ועימו טפלה, מברך על העיקר ופוטר את הטפלה. דהיינו שכשנמצאים שני סוגי אוכל מעורבים יחדיו, מברך על אותו סוג שהוא עיקר, ופוטר את הטפל. וכגון שנמצא לפניו אורז מבושל עם מעט אפונה, שהאורז נחשב עיקר, ולכן מברך עליו בורא מיני מזונות, ודי בכך כדי לפטור מברכה גם את האפונה.

והדין הוא כן, שהעיקר פוטר את הטפלה, לאו דווקא כשמעורבים שני סוגי אוכל ביחד, כמו בדוגמא של תבשיל אורז ואפונה, אלא הוא הדין אפילו אם אוכל את הטפל בפני עצמו, כגון שבירך על האורז בורא מיני מזונות ואכל ממנו, וכעת הוא בא לאכול רק מהאפונה שנותרה לו בצלחת, ללא אורז, גם כן אינו מברך על האפונה, כיוון שסוף סוף היא טפלה לאורז ונפטרה בברכתו.

ולכן אין מברכין על ריבה שבתוך סופגניות. ואפילו אם רוצה לאכלה בפני עצמה, וכן אין לברך על גבינה שבתוך עוגה, אף אם בא לאכלה בפני עצמה, משום שגם באופנים אלו העיקר פוטר את הטפלה.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמי שאוכל פת הבאה בכסנין (עוגה) ובירך עליה בורא מיני מזונות, ובא לשתות עם העוגה קפה או תה, אין לומר שהקפה או התה טפל ונפטר בברכת העוגה, אלא צריך לברך גם על הקפה או התה ברכת שהכל נהיה בדברו, ואחרי שישתה יוכל לטבול את העוגה בתוך הקפה או התה כאשר ירצה.

וכן אדם השותה מים או מיץ באמצע אכילת עוגה או תבשיל שברכתו מזונות, כגון אטריות, צריך לברך על אותו המשקה ברכת שהכל נהיה בדברו, ואם שותה רביעית בבת אחת, צריך לברך ברכת בורא נפשות אחר השתייה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בוטנים אמריקאים לגבי ברכה אחרונה, האם צריך שיעור כזית מהציפוי בפני עצמו? י"ד אדר תשע"ט / 19 בפברואר 2019

מרן זצ"ל היה סבור שבמקרה של בוטנים אמריקאים, הם ממש נחשבים חתיכה אחת עם הבוטן.

הרב כתב בנושא אורז ואפונה .אם באפונה \ירק מעורב בשר ( בושל מלכתחילה עם הירק ), האם הברכה על האורז פוטרת את הבשר? כ"ט טבת תשע"ט / 6 בינואר 2019

אורז עם מעט בשר טחון, ברכתו מזונות, כי האורז הוא עיקר. אבל אם יש הרבה בשר, (כמו בולונז), אז יש לברך על הבשר בנפרד שהכל נהיה בדברו. ואם יש ספק, יברך על דבר אחר שהכל.

כתבתם שהאוכל עיקר פוטר את הטפילה, הובאה דוגמא של צלחת עם אורז בנפרד ואפונה בנפרד שאינו מברך על האפונה 
לעומת זאת בילקוט יוסף חלק ג' סימן ריב הלכה ה' – נכתב שמברך על האפונה, כיצד לנהוג? י"ב אדר תשע"ד / 12 בפברואר 2014

אנו כתבנו על אורז מעורב עם אפונה. או שהאפונה היא מועטה מאד. אבל בודאי שאם יש שם אורז בצד אחד, ואפונה בנפרד, יש לברך עליה גם כן.

מה לגבי מרק ירקות עם קוביות גדולות של ירקות במרק? האם לברך אדמה על הירקות ובנפרד לברך שהכל על המרק עצמו? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

אם אוכל מהירקות, עליו לברך האדמה על הירקות, ובזה פוטר את המרק מברכה. משום שלדעת מרן השלחן ערוך, ברכת המרק היא האדמה, כדין מי שלקות. וכשאינו אוכל מהירקות, ורק שותה מן המרק, אז אנו חוששים לסברת הרא"ה ועוד, הסוברים שברכת המרק היא שהכל

למדנו שאם אוכל מהאפונה ואינו מעוניין באורז והאפונה יחד, יברך על האפונה בנפרד ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

אם אינו מעונין, ורק באפונה חפצו, בודאי שמברך האדמה, כי האורז טפל. ואף על פי שברכתו מזונות, מכל מקום אינו מין דגן.

מה קורה במצב שיש מרק ובתוכו חתיכות של תפו"ח בינוניות. האם צריך קודם לברך עליהם אדמה לפני שמברך וטועם מהמרק? ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

יברך קודם על הירק. אבל בדרך כלל המרק טפל לירקות, או שבלאו הכי ברכתו האדמה, ולכן אין לברך עליו כלל

מה הדין בבוטנים מצופים (בוטן אמריקאי) האם גם כאן יש עיקר וטפל? כ"ו אב תשס"ט / 16 באוגוסט 2009

ברכת הבוטנים היא בורא מיני מזונות.
וברכה אחרונה אחריהם, יש לברך על המחיה. ושיעור על המחיה הוא בכעשרים ושבע גרם של בוטנים אלו

1)מה מברכים על וופלה מצופה בשוקולד?מה העיקר פה  
2)ומה מברכים על וופלה לא מצופה בשוקולד? ומה העיקר פה כ"ג אב תשס"ט / 13 באוגוסט 2009

ופל מצופה, וכן ופל שאינו מצופה, ברכתם בלי ספק, בורא מיני מזונות, מכיון שהבצק שהוא עשוי קמח בא לתת טעם בופל, ולכן גם אם השוקולד הוא משובח מאד, מברכים מזונות. אבל ופל שעלי הבצק שבתוכו לא באו לתת טעם, אלא רק לעדן מעט את מרקם הופל, בכדי שהוא לא יהיה קשה, ברכתו שהכל, מפני שהבצק לא בא לתת טעם, אלא רק לשפר את המרקם, שהרי זה כמו ששמו קמח על מנת להדביק את חלקי הבצק, ולא על מנת לתת טעם, שאז אין ברכתו מזונות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

תענית אסתר

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות. בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם ע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה