הלכה ליום רביעי כ"ז אדר ב תשע"ט 3 באפריל 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוכבד בת מרים ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ילדיה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

  מרן זצ"ל בברכת האילנות

זמן ברכת האילנות
בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה.

מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים
אך בארצות הברית ישנה בעיה בחלק מהשנים, שבחודש ניסן עדיין לא התחילו האילנות לפרוח, ונשאלת השאלה האם אפשר לברך שם ברכת האילנות בחודש אייר.

ובספר האשכול (להר"א אב"ד מרבותינו הראשונים, עמוד סח) כתב, שיש לברך ברכת האילנות בימי ניסן, ולאו דוקא בימי ניסן, אלא בזמן שרואה הפרח פעם ראשון בשנה. וכן כתב הריטב"א (רבי יום טוב בן רבי אברהם אלאשבילי) בחידושיו על מסכת ראש השנה (דף יא.) וזו לשונו: "ויומי ניסן, לאו דוקא, אלא כל מקום ומקום לפי מה דמלבלבי". עד כאן. וכן כתבו עוד פוסקים רבים.

ולפיכך כתב מרן רבינו הגדול זצ"ל שנראה שמותר לברך ברכת האילנות בכל מקום ומקום לפי זמן פריחת האילנות, שאין כאן דין מיוחד בחודש ניסן דוקא, אלא בפריחת האביב, שזמנה בדרך כלל הוא בחודש ניסן.

על אילו אילנות יש לברך?
אין לברך ברכת האילנות אלא על אילנות של מאכל, אבל על אילני סרק שאין מוציאין פירות אין לברך, ומכל מקום אם עבר ובירך על אילני סרק, לא יחזור לברך כשרואה פרחי אילני מאכל.

יש אומרים, שאין לברך אלא כשרואה לכל הפחות שני אילנות מלבלבים. ויש אומרים שדי באילן אחד. ובשעת הדחק, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאפשר לברך על אילן אחד. ומכל מקום המברך על מיני אילנות רבים הרי זה משובח.

אילנות המורכבים
אילנות המורכבים מין בשאינו מינו, כגון אילנות אתרוגים המורכבים עם לימונים, וכיוצא בזה, יש אומרים, שאין לברך עליהם ברכת האילנות, שהואיל וקיומם הוא נגד רצון הבורא, אין לברך ולהודות להשם יתברך על כך. ויש חולקים ואומרים שהואיל והברכה היא על כללות הבריאה, יכול לברך גם על אילנות מורכבים. ואף על פי שהרוצה להקל לברך עליהם אין למחות בידו, ומכל מקום לכתחילה אין לברך עליהם שהרי כלל גדול בידינו, ספק ברכות להקל.

אמנם הבאנו כבר בשנה שעברה טעם גדול להקל בדבר, באילנות מסויימים שאין הדבר פשוט לאסור את הרכבן. כגון פירות ההדר המצויים בינינו, אתרוג, לימון, חושחש ואשכולית, שלדעת מרן רבינו זצ"ל, (עי' בשו"ת יביע אומר ח"ה סימן יט, ובס' הליכות עולם ח"ב עמ' ר), מותר לומר לגוי להרכיב אילנות כאלה אלו באלו. ולפי זה בודאי שאין קיומם נגד רצון הבורא, ואפשר לברך עליהן ברכת האילנות, כשם שנהגו לברך עליהם ברכת שהחיינו, וכמו שהארכנו בזה בהזדמנות אחרת.

אילנות של ערלה
מותר לברך על אילנות שהם בתוך שלוש שנים לנטיעתם, אף על פי שהם ערלה, ואסורים בהנאה, הואיל ולא נעשו באיסור, שהרי כל האילנות בשלש השנים הראשונות הם אסורים בהנאה, מותר לברך עליהם.

לברך מחוץ לעיר
הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו לב חיים (ח"ב) ובספרו מועד לכל חי (סימן א) כתב, שיש לברך לכתחילה את ברכת האילנות דוקא מחוץ לעיר. וכלשון הגמרא והרמב"ם שברכת האילנות נתקנה ל"יוצא בימי ניסן", ולכן לא נכון לברך ברכה זו כשהוא בתוך הבית. וכדבריו נהגו כמה חסידי עליון, ובכללם הגאונים רבי יהודה צדקה, רבי מנצור בן שמעון, רבי בן ציון אבא שאול, רבי יוסף עדס ורבי יהודה מעלם ועוד, גדולי חכמי פורת יוסף, שהיו נוסעים בכל שנה בסמוך לעיר בית שמש, והיו מברכים שם ברכת האילנות. אולם למעשה הרבה מגדולי הפוסקים לא נהגו כדברי הגאון רבי חיים פלאג'י, ואף הוא עצמו כתב שזקנו (סבו) שהיה מגדולי הדור היה מברך בחצר ביתו. וכן גדולי רבני קושטא היו מברכים בבית כשרואים את האילנות מבעד לחלון. וכן מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מברך בסמוך לביתו, ולא היה יוצא מחוץ לעיר כדי לברך ברכה זו, לא הוא ולא הנלוים אליו.

שאלות ותשובות על ההלכה

הואיל ואילנות ערלה אסורים בהנאה, איך מותר לברך עליהם, הרי הוא נהנה מהם ואסור ליהנות מהם, לא מבחינת איסור, אלא מבחינת הנאה. כ"ט אדר ב תשע"ו / 8 באפריל 2016

כבר כתב כן בשו"ת חלק שלישי סימן ב, שאין לברך ברכת האילנות על אילנות של ערלה, משום שהן אסורות בהנאה. אבל באמת שעצם הדבר שיש הנאה מפירות הערלה במה שמברך עליהם, אינו ברור כלל. ועוד, שלדעת הפרי חדש ביורה דעה סימן קח, מותר ליהנות ממראה וריח של פירות ערלה, משום שעיקר הנטיעה שלהם היתה למאכל, ושאר ההנאות הללו אינן נחשבות להנאה. וכן עיקר כדעת הפרי חדש, שיש ראיות לדבריו מדברי הרמב"ם ועוד. ואף שיש בזה מחלוקת הפוסקים, מכל מקום יש עוד כמה צדדים וצדי צדדים לחלק בין הנושאים.

כתבתם:"ולא יברך אלא כשרואה שני אילנות, ודי מצד הדין אפילו בשני אילנות ממין אחד, והמברך על מיני אילנות הרבה, הרי זה משובח,".
הרי מרן הרב כתב בחזו"ע טו בשבט ברכות שבשעת הדחק אפשר לברך על מין אילן אחד? ג' ניסן תשע"ב / 26 במרץ 2012

תזכו למצות. הנה אנו כותבים שניתן בשעת הדחק לברך על מין אילן אחד. וכמו כן אנו מוסיפים שאפשר לברך בשבת של ראש חודש כמו בשנה זו (תשע"ב) ברכת האילנות. וזאת על פי מה שכתב בספר חזון עובדיה, שלא היה אצלינו בשעת כתיבת ההלכות. (תשובה זו תופיע תחת ההלכה). 

יש הטוענים שהבינו מדרשתו השבוע של מרן שתפוזים נחשבים כמורכבים [ובעצם כל פירות הדר] ולכן לא לברך עליהם ברכת האילנות לכתחילה
וכן יש שהבינו שמי שראה פעם אחת פריחה ולא בירך הפסיד את הברכה
[וזה שלא כפי שכתבתם בהלכה יומית כמדומה] 

האם הדברים נכונים? י"א ניסן תש"ע / 26 במרץ 2010


שלום רב!
 
אנו כתבנו שאין לברך על פירות מורכבים, והבאנו שיש חולקים בדבר, אך לכתחילה אין לברך על פירות אלה. ולא כתבנו דבר על תפוחי זהב, שמכיון שהם מורכבים, אין לברך עליהם לכתחילה.

כמו כן לא כתבנו שמי שראה כבר את הפריחה הפסיד את הברכה. ואכן דעת מרן הרב שליט"א שאינו מפסיד את הברכה.
פירות הדר באופן כללי, לא כולם מורכבים, כי הלימון אינו מורכב, ועל כן אי אפשר לומר שאין לברך כלל על פירות הדר.
 
בברכת התורה,  חג כשר ושמח,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

חנוכה

אנו עומדים לפני תחילת ימי החנוכה, ולכן נתחיל ללמוד את הדינים הנוגעים לימים אלה. ימי החנוכה ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו. ובשנה זו (התש"פ) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ליל שני), נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאח......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות במסיבת חנוכה ובבית הכנסת

נהגו כל ישראל, שמברכים ומדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס. והוא מנהג ותיק שנזכר בדברי רבותינו הראשונים. וטעם המנהג, כתב בספר המכתם (פסחים קא.), שמאחר ויש פרסום הנס גדול בפני כל העם, ועוד שיש אנשים שאין להם נרות חנוכה בבתיהם, לכן נוהגים להדליק גם בבית הכנסת. ומנהג זה נפסק על ידי מרן......

לקריאת ההלכה


אשה חכמה בתורה

בהלכות קודמות נתבאר הדין שחייבים לעמוד בפני אדם זקן בשנים. והוא הדין לגבי אשה זקנה בשנים. וכן נתבאר הדין שיש לקום בפני תלמיד חכם ובפני אשתו של התלמיד חכם. בהלכה הקודמת ביארנו גם, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שתלמידה מחוייבת בכבוד מורתה שלמדה תורה מפיה, וצריכה לעמוד בפניה, ואסורה לקרוא ......

לקריאת ההלכה

קימה בפני זקן בשנים

בהלכה הקודמת ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים. מי נקרא "זקן" נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן". אבל לדעת הטור ומרן השלחן ערוך, אדם אין אדם נחשב לזקן, אלא מגיל שב......

לקריאת ההלכה

קימה בפני תלמיד חכם

נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כל......

לקריאת ההלכה

לחלוק כבוד לרב באמצע קריאת שמע

בהלכות הקודמות נתבאר חיוב קימה בפני תלמיד חכם או אדם זקן. הלכה יש בידינו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו, דהיינו שאם נמצאים לפנינו שני תלמידי חכמים, והאחד הוא רבו של האחר, אין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו. (אולם בודאי שאסור לבזותו או למנוע ממנו כבוד באופן שגורם לביזיון). אבל אם הרב בעצמו מכבד את......

לקריאת ההלכה