הלכה ליום רביעי כ"ז אדר ב תשע"ט 3 באפריל 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוכבד בת מרים ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ילדיה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

  מרן זצ"ל בברכת האילנות

זמן ברכת האילנות
בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה.

מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים
אך בארצות הברית ישנה בעיה בחלק מהשנים, שבחודש ניסן עדיין לא התחילו האילנות לפרוח, ונשאלת השאלה האם אפשר לברך שם ברכת האילנות בחודש אייר.

ובספר האשכול (להר"א אב"ד מרבותינו הראשונים, עמוד סח) כתב, שיש לברך ברכת האילנות בימי ניסן, ולאו דוקא בימי ניסן, אלא בזמן שרואה הפרח פעם ראשון בשנה. וכן כתב הריטב"א (רבי יום טוב בן רבי אברהם אלאשבילי) בחידושיו על מסכת ראש השנה (דף יא.) וזו לשונו: "ויומי ניסן, לאו דוקא, אלא כל מקום ומקום לפי מה דמלבלבי". עד כאן. וכן כתבו עוד פוסקים רבים.

ולפיכך כתב מרן רבינו הגדול זצ"ל שנראה שמותר לברך ברכת האילנות בכל מקום ומקום לפי זמן פריחת האילנות, שאין כאן דין מיוחד בחודש ניסן דוקא, אלא בפריחת האביב, שזמנה בדרך כלל הוא בחודש ניסן.

על אילו אילנות יש לברך?
אין לברך ברכת האילנות אלא על אילנות של מאכל, אבל על אילני סרק שאין מוציאין פירות אין לברך, ומכל מקום אם עבר ובירך על אילני סרק, לא יחזור לברך כשרואה פרחי אילני מאכל.

יש אומרים, שאין לברך אלא כשרואה לכל הפחות שני אילנות מלבלבים. ויש אומרים שדי באילן אחד. ובשעת הדחק, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאפשר לברך על אילן אחד. ומכל מקום המברך על מיני אילנות רבים הרי זה משובח.

אילנות המורכבים
אילנות המורכבים מין בשאינו מינו, כגון אילנות אתרוגים המורכבים עם לימונים, וכיוצא בזה, יש אומרים, שאין לברך עליהם ברכת האילנות, שהואיל וקיומם הוא נגד רצון הבורא, אין לברך ולהודות להשם יתברך על כך. ויש חולקים ואומרים שהואיל והברכה היא על כללות הבריאה, יכול לברך גם על אילנות מורכבים. ואף על פי שהרוצה להקל לברך עליהם אין למחות בידו, ומכל מקום לכתחילה אין לברך עליהם שהרי כלל גדול בידינו, ספק ברכות להקל.

אמנם הבאנו כבר בשנה שעברה טעם גדול להקל בדבר, באילנות מסויימים שאין הדבר פשוט לאסור את הרכבן. כגון פירות ההדר המצויים בינינו, אתרוג, לימון, חושחש ואשכולית, שלדעת מרן רבינו זצ"ל, (עי' בשו"ת יביע אומר ח"ה סימן יט, ובס' הליכות עולם ח"ב עמ' ר), מותר לומר לגוי להרכיב אילנות כאלה אלו באלו. ולפי זה בודאי שאין קיומם נגד רצון הבורא, ואפשר לברך עליהן ברכת האילנות, כשם שנהגו לברך עליהם ברכת שהחיינו, וכמו שהארכנו בזה בהזדמנות אחרת.

אילנות של ערלה
מותר לברך על אילנות שהם בתוך שלוש שנים לנטיעתם, אף על פי שהם ערלה, ואסורים בהנאה, הואיל ולא נעשו באיסור, שהרי כל האילנות בשלש השנים הראשונות הם אסורים בהנאה, מותר לברך עליהם.

לברך מחוץ לעיר
הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו לב חיים (ח"ב) ובספרו מועד לכל חי (סימן א) כתב, שיש לברך לכתחילה את ברכת האילנות דוקא מחוץ לעיר. וכלשון הגמרא והרמב"ם שברכת האילנות נתקנה ל"יוצא בימי ניסן", ולכן לא נכון לברך ברכה זו כשהוא בתוך הבית. וכדבריו נהגו כמה חסידי עליון, ובכללם הגאונים רבי יהודה צדקה, רבי מנצור בן שמעון, רבי בן ציון אבא שאול, רבי יוסף עדס ורבי יהודה מעלם ועוד, גדולי חכמי פורת יוסף, שהיו נוסעים בכל שנה בסמוך לעיר בית שמש, והיו מברכים שם ברכת האילנות. אולם למעשה הרבה מגדולי הפוסקים לא נהגו כדברי הגאון רבי חיים פלאג'י, ואף הוא עצמו כתב שזקנו (סבו) שהיה מגדולי הדור היה מברך בחצר ביתו. וכן גדולי רבני קושטא היו מברכים בבית כשרואים את האילנות מבעד לחלון. וכן מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מברך בסמוך לביתו, ולא היה יוצא מחוץ לעיר כדי לברך ברכה זו, לא הוא ולא הנלוים אליו.

שאלות ותשובות על ההלכה

הואיל ואילנות ערלה אסורים בהנאה, איך מותר לברך עליהם, הרי הוא נהנה מהם ואסור ליהנות מהם, לא מבחינת איסור, אלא מבחינת הנאה. כ"ט אדר ב תשע"ו / 8 באפריל 2016

כבר כתב כן בשו"ת חלק שלישי סימן ב, שאין לברך ברכת האילנות על אילנות של ערלה, משום שהן אסורות בהנאה. אבל באמת שעצם הדבר שיש הנאה מפירות הערלה במה שמברך עליהם, אינו ברור כלל. ועוד, שלדעת הפרי חדש ביורה דעה סימן קח, מותר ליהנות ממראה וריח של פירות ערלה, משום שעיקר הנטיעה שלהם היתה למאכל, ושאר ההנאות הללו אינן נחשבות להנאה. וכן עיקר כדעת הפרי חדש, שיש ראיות לדבריו מדברי הרמב"ם ועוד. ואף שיש בזה מחלוקת הפוסקים, מכל מקום יש עוד כמה צדדים וצדי צדדים לחלק בין הנושאים.

כתבתם:"ולא יברך אלא כשרואה שני אילנות, ודי מצד הדין אפילו בשני אילנות ממין אחד, והמברך על מיני אילנות הרבה, הרי זה משובח,".
הרי מרן הרב כתב בחזו"ע טו בשבט ברכות שבשעת הדחק אפשר לברך על מין אילן אחד? ג' ניסן תשע"ב / 26 במרץ 2012

תזכו למצות. הנה אנו כותבים שניתן בשעת הדחק לברך על מין אילן אחד. וכמו כן אנו מוסיפים שאפשר לברך בשבת של ראש חודש כמו בשנה זו (תשע"ב) ברכת האילנות. וזאת על פי מה שכתב בספר חזון עובדיה, שלא היה אצלינו בשעת כתיבת ההלכות. (תשובה זו תופיע תחת ההלכה). 

יש הטוענים שהבינו מדרשתו השבוע של מרן שתפוזים נחשבים כמורכבים [ובעצם כל פירות הדר] ולכן לא לברך עליהם ברכת האילנות לכתחילה
וכן יש שהבינו שמי שראה פעם אחת פריחה ולא בירך הפסיד את הברכה
[וזה שלא כפי שכתבתם בהלכה יומית כמדומה] 

האם הדברים נכונים? י"א ניסן תש"ע / 26 במרץ 2010


שלום רב!
 
אנו כתבנו שאין לברך על פירות מורכבים, והבאנו שיש חולקים בדבר, אך לכתחילה אין לברך על פירות אלה. ולא כתבנו דבר על תפוחי זהב, שמכיון שהם מורכבים, אין לברך עליהם לכתחילה.

כמו כן לא כתבנו שמי שראה כבר את הפריחה הפסיד את הברכה. ואכן דעת מרן הרב שליט"א שאינו מפסיד את הברכה.
פירות הדר באופן כללי, לא כולם מורכבים, כי הלימון אינו מורכב, ועל כן אי אפשר לומר שאין לברך כלל על פירות הדר.
 
בברכת התורה,  חג כשר ושמח,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה