הלכה ליום ראשון י"ד אדר תשע"ז 12 במרץ 2017

חג הפורים – נסים גלויים

שאלה: האם בזמנינו אין נסים גלויים, מפני שאנו לא ראויים לכך?

תשובה: אמרו רבותינו בכמה מקומות, כי אין הקדוש ברוך הוא עושה נסים לחינם. כי הנס, הוא כבריאת עולם חדש. כי טבע העולם הוטבע בו מעת בריאתו, ולשנות את הטבע, יש צורך לחדש מהלכים כמו בריאת העולם. ולכן אמרו רבותינו (במסכת שבת לב.), אל יבקש אדם שיעשו לו נס מן השמים, כי מנכים לו מזכויותיו. שהרי עשיית הנס היא כאילו בורא הקדוש ברוך הוא עולם חדש עבור אדם פרטי.

ובכל זאת בימי קדם היה צורך גדול שיעשה השם יתברך נסים גדולים ומפורסמים, משום שעם ישראל מעצם טבעם והחינוך הטבעי שהיה חדור בתוכם, לא היו בנויים היטב ומוכנים לאמונת ה' יתברך. כי היו חיים מאות בשנים בארץ מצרים, ששם היו כולם עובדי כוכבים ומזלות. וכן כל שאר האומות בימי קדם היו מאמינים בכוכבים ובמזלות, והיו סבורים שהכוכבים הם המורידים להם את השפע, ולכן פנו לעבוד את הכוכבים. ועם ישראל נדבקו מן הטעות של כל אומות העולם.

ולכן עם ישראל טעו שוב ושוב לחטוא לה'. עשו להם עגל זהב במדבר, ואחר כך עבדו לפסל מיכה, וכן בארץ ישראל כמה וכמה פעמים חטאו בעניני עבודה זרה, ואפילו לאחר שגלו מן הארץ, אמרו הנשים לירמיה הנביא (ירמיהו פרק מד פסוק יח): "וּמִן אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם, וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים, חָסַרְנוּ כֹל וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב תָּמְנוּ". כי היו בטוחות שרק על ידי עבודת כוכבי השמים יגיע אליהם השפע. (כשם שבזמנינו, ההולכים אצל העוסקים במיסטיקה וקבלה מעשית, מכורים לעבודתם, ולא יבינו כי אספו רוח בחפניהם).

לפיכך, כדי לבטל דעה משובשת זו, ועל מנת לתקוע את אמונת ה' בלב ישראל, עשה להם ה' יתברך נסים גלויים, להראותם כי ה' הוא האלקים, והוא המשדד מערכות שמים, שאין ישראל כפופים להם כלל. ולכן עשה ה' נסים המנוגדים לדרך הטבע, כדי שיכירו וידעו כולם, ששקר נחלו. ולכן משה רבינו הזהיר את ישראל כמה פעמים על הנסים שראו עיניהם, שילמדו מהם כי ה' הוא האלקים. וכן שמואל הרמתי, עשה להם לישראל נסים היפך גדר הטבע. וכן אליהו הנביא שהוריד אש וגשמים מן השמים, ובאמת, לאחר שראו ישראל את הנס הזה, נהפך לבבם והכירו וידעו כי לה' הארץ. ואם כן, כל הנסים היו כדי לקבוע בלב האומה את האמונה בה'. ובכל זאת מפעם לפעם שכחו ישראל את שראו בעיניהם, וחזרו למעשיהם הרעים.

וכל זה היה קודם זמן אסתר המלכה, אבל מזמן אסתר, קיימו וקבלו היהודים עליהם את תורת ה' בכל לבב. כי ראו כי לה' הארץ ולו נתכנו עלילות. כי המן חשב על פי חשבונות שעשה, כי מזלם של ישראל בחודש אדר ירד מטה מטה. שכן באמת על פי המזלות, היה הזמן ההוא ראוי לנפילת ישראל חס ושלום. וכן לפי דעתם של חכמי המזלות, היה אז מזלם של ישראל סוף מזל דלי, שהוא רע ומר לישראל, ולעומת זאת, מזלו של עמלק, היה אז טוב מאד, כי מזלו של עמלק הוא אריה, ואז מזל אריה היה במערכה טובה, כי השמש היתה לפניו, וכוכב צדק האיר למולו. וכל מהלכי הלבנה והכוכבים היו נגד ישראל ולטובת עמלק.

וה' הפיר עצתו של עמלק, ושידד כוכבי שמים, ונהפוך הוא, שישראל עלו, ועמלק ירדו, ומזה הכירו כח מעשי ה', ופחיתות ענין המזלות והכוכבים, ולכן מאז נס אסתר, לא נמצא בישראל שיחזרו עוד לחטאים אלה, של אמונה בכוכבים ומזלות.

ומטעם זה מאז והלאה, פסקו הנסים המפורסמים והגלויים מישראל, שהרי אין בהם צורך עוד לשלימות אמונתינו. ולכן פסקו נסים מימות אסתר ואילך. לא מפני שאין אנו ראויים עוד לנסים, אלא להיפך, מפני שאנו שלמים באמונתינו מימות אסתר, אין לנו צורך בנסים. עד שנזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו, ואז יחדש ה' יתברך ימינו, ויראנו נפלאות. (יערות דבש, דרוש ג'). 

שאלות ותשובות על ההלכה

וראוי להזכיר כאן דברי היעב"ץ בהקדמה לסידורו, שיש נס שמתרחש כל יום יום והוא נס גדול יותר מכל הנסים שהיו לשיראל, שהוא עצם הקיום של עם ישראל נגד כל הסיכויים ובפרט קיומם של בני התורה, שהוא בבחינת "ארון אינו מן המדה" כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

תודה על ההארה

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

שמחת יום הפורים – הנהגת מרן זצ"ל בפורים

מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה צריך לאכול פת (לחם) בסעודה זו. כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ח)

-------------------------- עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של אחד מגדולי הדור, הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל, אשר שקד כל ימיו על התורה ועל העבודה בדבקות, ונפטר מן העולם בלא להניח אחריו בנים, נטל כל חמודות שבעולם והלך לו. ת.נ.צ.ב.ה.  -------------------------- סעודת פורים בלילה שו......

לקריאת ההלכה

מגילת "אסתר"

כבר למדנו, שחייב כל אדם בקריאת מגילת אסתר ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי", ופסוק זה הנאמר בספר תהילים (פרק כב), מתחיל במילים "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא במסכת יומא (כט.) שאסתר נמשלה לאילת השחר. מגיל......

לקריאת ההלכה