הלכה ליום ראשון ז' אדר תשע"ז 5 במרץ 2017

ההלכה מוקדשת לכבוד

אברהם (ברט) ועליזה (ליסא) כדרי

הוקדש על ידי

בניהם

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו". ומכל מקום רשאי כל אחד להקדים את מתן המעות.

שלא לקרוא למעות "מחצית השקל"
כתבו הפוסקים שיש להזהר שלא לקרוא למעות אלו בזמן הזה "מחצית השקל" אלא רק "זכר למחצית השקל" משום שיש לחוש לכתחילה, שאם יקרא להם "מחצית השקל "הרי שמעות אלו תהיינה "הקדש" לבית המקדש, והן אסורות בהנאה, ואי אפשר יהיה לתת אותם לעניים.

וכן נזכר בפירוש בתשובות הגאונים, "מה שמכריזים על השקלים במקומכם (כלומר, כגון שקוראים לשקלי הצדקה "מחצית השקל"), לא יפה הם עושים, שקוראים אותם שקלים, ונאסרו איסור הנאה". ולכן נכון לומר רק "זכר למחצית השקל", שבזה יוצאים ידי כל חשש.

כמה הוא סכום זכר למחצית השקל?
כמה הוא הסך שיש לתת זכר למחצית השקל? שיעור מחצית השקל הוא סכום השוה לעשרה גרם כסף טהור (ומעט פחות מכך), ומכל מקום מי שקשה עליו לתת סכום זה מחמת מצבו הכלכלי, די שיתן מטבע אחד זכר למחצית השקל, וכגון מטבע של חצי שקל של זמנינו.

גם נשים צריכות לתת זכר למחצית השקל, וטוב לתת גם עבור ילדיו הקטנים, ויש נוהגים לתת גם עבור עוברים שבמעי אימם.

למי לתת את הכסף?
למי צריך לתת את הכסף? הכסף צריך להינתן לצדקה לעניים. והגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים (סימן תרצד סק"ב) כתב שיש לתרום את המעות לתלמידי חכמים עניים השוקדים על דלתות התורה. ונתינה זו היא צדקה חשובה ביותר. וכל המשתדל להיות עושה ומעשה להרים קרן התורה ולומדיה, יזכה לראות בהרמת קרן ישראל. וכמו שאמרו (בבא בתרא י:) במה תרום קרנם של ישראל ב"כי תשא".

שיעור הסכום של מחצית השקל למהדרין בשנה זו (התשע"ז) הינו כעשרים ושנים שקלים (בקירוב, ויתכנו שינויים קלים בכל יום).

וחישוב סכום הכסף הוא כדלהלן: משקל אונקיית כסף הוא 31.1 גרם. לכן יש לחלק את מחיר האונקיה ל31.1 ולהכפילו בעשר, וזהו סכום מחצית השקל, השוה לעשרה גרם כסף טהור. כמו שהזכרנו גם בשנים הקודמות. ונחלקו הפוסקים אם יש לחשב את סכום האונקייה כולל מס. ולהלכה הורה לנו מרן רבינו הקדוש זצ"ל, (עבור הלכה יומית), שאפשר להקל ולהחשיבו לא כולל מס. והמחמיר להרבות בצדקה וחסד תבא עליו הברכה.

הלכך סכום המעות שיש לתת זכר למחצית השקל בארץ ישראל בשנה זו, הינו כעשרים ושנים שקלים לנפש (בקירוב). והמחמיר להוסיף על סכום זה, תבא עליו ברכה.

חיוב מחצית השקל עבור ילדים קטנים עיקרו חצי מטבע היוצא – כלומר בארץ ישראל חצי שקל וכן כל כיוצא בזה.

שלוש מטבעות
כתב הרמ"א בהגה (סימן תרצד), שטוב לתת את סכום זכר למחצית השקל, בשלושה מטבעות, לזכר מה שנאמר בפרשת מחצית השקל שלוש פעמים "תרומת ה'". ומנהג זה הובא על ידי הגאון רבי חיים פלאג'י, וכן הביאו מרן רבינו הקדוש זצ"ל בספר חזון עובדיה (עמוד קג).

נמצא שבארץ ישראל טוב לתת את הסכום, בשני מטבעות של עשרה שקלים, ומטבע אחד של שני שקלים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בחזו"ע פורים הרב מדבר על 9 גרם ולא 10. י' אדר תשע"ז / 8 במרץ 2017

נכון, אך אנו כתבנו את השיעור "בערך". מפני שקשה לצמצם את הדבר, בשעה שבכל יום משתנה ערך הכסף.

לגבי מצוות "זכר למחצית השקל" אנו צריכים לשלם גם על ילדינו הנשואים או רק לרווקים שתחת חסותנו? י' אדר ב תשע"ו / 20 במרץ 2016

רק לרווקים. והנשואים צריכים לדאוג לעצמם.

מזה מספר שנים אני מכין סלסלאות גדולות ועשירות מאוד בדברי מתיקה ולוקח אותן למשפחות יתומים ואלמנות.
האם אני יוצא בזה לידי חובת מתנות לאביונים? ז' אדר ב תשע"ד / 9 במרץ 2014

פשוט שיוצאים ידי חובת מתנות לאביונים, בין במעות, בין במאכל ומשקה וכיוצא בזה. ולכן מה שכבודו נוהג, יפה נוהג, וימשיך במנהגו ביתר שאת, ומן השמים ישלמו לו שכרו מושלם, ויזכה לעושר וכבוד ושמחה בעבודת ה'.

האם אני יכולה לתת זכר ל'מחצית השקל' לאחי שהינו תלמיד חכם ופרנסתו לא קלה עליו? ז' אדר ב תשע"ד / 9 במרץ 2014

אם הוא זקוק לכסף, מצוה לתת בידו את המעות. ומצוה לסייע לו ככל האפשר

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה