הלכה ליום ראשון ז' אדר תשע"ז 5 במרץ 2017

ההלכה מוקדשת לכבוד

אברהם (ברט) ועליזה (ליסא) כדרי

הוקדש על ידי

בניהם

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו". ומכל מקום רשאי כל אחד להקדים את מתן המעות.

שלא לקרוא למעות "מחצית השקל"
כתבו הפוסקים שיש להזהר שלא לקרוא למעות אלו בזמן הזה "מחצית השקל" אלא רק "זכר למחצית השקל" משום שיש לחוש לכתחילה, שאם יקרא להם "מחצית השקל "הרי שמעות אלו תהיינה "הקדש" לבית המקדש, והן אסורות בהנאה, ואי אפשר יהיה לתת אותם לעניים.

וכן נזכר בפירוש בתשובות הגאונים, "מה שמכריזים על השקלים במקומכם (כלומר, כגון שקוראים לשקלי הצדקה "מחצית השקל"), לא יפה הם עושים, שקוראים אותם שקלים, ונאסרו איסור הנאה". ולכן נכון לומר רק "זכר למחצית השקל", שבזה יוצאים ידי כל חשש.

כמה הוא סכום זכר למחצית השקל?
כמה הוא הסך שיש לתת זכר למחצית השקל? שיעור מחצית השקל הוא סכום השוה לעשרה גרם כסף טהור (ומעט פחות מכך), ומכל מקום מי שקשה עליו לתת סכום זה מחמת מצבו הכלכלי, די שיתן מטבע אחד זכר למחצית השקל, וכגון מטבע של חצי שקל של זמנינו.

גם נשים צריכות לתת זכר למחצית השקל, וטוב לתת גם עבור ילדיו הקטנים, ויש נוהגים לתת גם עבור עוברים שבמעי אימם.

למי לתת את הכסף?
למי צריך לתת את הכסף? הכסף צריך להינתן לצדקה לעניים. והגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים (סימן תרצד סק"ב) כתב שיש לתרום את המעות לתלמידי חכמים עניים השוקדים על דלתות התורה. ונתינה זו היא צדקה חשובה ביותר. וכל המשתדל להיות עושה ומעשה להרים קרן התורה ולומדיה, יזכה לראות בהרמת קרן ישראל. וכמו שאמרו (בבא בתרא י:) במה תרום קרנם של ישראל ב"כי תשא".

שיעור הסכום של מחצית השקל למהדרין בשנה זו (התשע"ז) הינו כעשרים ושנים שקלים (בקירוב, ויתכנו שינויים קלים בכל יום).

וחישוב סכום הכסף הוא כדלהלן: משקל אונקיית כסף הוא 31.1 גרם. לכן יש לחלק את מחיר האונקיה ל31.1 ולהכפילו בעשר, וזהו סכום מחצית השקל, השוה לעשרה גרם כסף טהור. כמו שהזכרנו גם בשנים הקודמות. ונחלקו הפוסקים אם יש לחשב את סכום האונקייה כולל מס. ולהלכה הורה לנו מרן רבינו הקדוש זצ"ל, (עבור הלכה יומית), שאפשר להקל ולהחשיבו לא כולל מס. והמחמיר להרבות בצדקה וחסד תבא עליו הברכה.

הלכך סכום המעות שיש לתת זכר למחצית השקל בארץ ישראל בשנה זו, הינו כעשרים ושנים שקלים לנפש (בקירוב). והמחמיר להוסיף על סכום זה, תבא עליו ברכה.

חיוב מחצית השקל עבור ילדים קטנים עיקרו חצי מטבע היוצא – כלומר בארץ ישראל חצי שקל וכן כל כיוצא בזה.

שלוש מטבעות
כתב הרמ"א בהגה (סימן תרצד), שטוב לתת את סכום זכר למחצית השקל, בשלושה מטבעות, לזכר מה שנאמר בפרשת מחצית השקל שלוש פעמים "תרומת ה'". ומנהג זה הובא על ידי הגאון רבי חיים פלאג'י, וכן הביאו מרן רבינו הקדוש זצ"ל בספר חזון עובדיה (עמוד קג).

נמצא שבארץ ישראל טוב לתת את הסכום, בשני מטבעות של עשרה שקלים, ומטבע אחד של שני שקלים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בחזו"ע פורים הרב מדבר על 9 גרם ולא 10. י' אדר תשע"ז / 8 במרץ 2017

נכון, אך אנו כתבנו את השיעור "בערך". מפני שקשה לצמצם את הדבר, בשעה שבכל יום משתנה ערך הכסף.

לגבי מצוות "זכר למחצית השקל" אנו צריכים לשלם גם על ילדינו הנשואים או רק לרווקים שתחת חסותנו? י' אדר ב תשע"ו / 20 במרץ 2016

רק לרווקים. והנשואים צריכים לדאוג לעצמם.

מזה מספר שנים אני מכין סלסלאות גדולות ועשירות מאוד בדברי מתיקה ולוקח אותן למשפחות יתומים ואלמנות.
האם אני יוצא בזה לידי חובת מתנות לאביונים? ז' אדר ב תשע"ד / 9 במרץ 2014

פשוט שיוצאים ידי חובת מתנות לאביונים, בין במעות, בין במאכל ומשקה וכיוצא בזה. ולכן מה שכבודו נוהג, יפה נוהג, וימשיך במנהגו ביתר שאת, ומן השמים ישלמו לו שכרו מושלם, ויזכה לעושר וכבוד ושמחה בעבודת ה'.

האם אני יכולה לתת זכר ל'מחצית השקל' לאחי שהינו תלמיד חכם ופרנסתו לא קלה עליו? ז' אדר ב תשע"ד / 9 במרץ 2014

אם הוא זקוק לכסף, מצוה לתת בידו את המעות. ומצוה לסייע לו ככל האפשר

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך?  צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה