הלכה ליום שלישי י"ב אדר תשע"ח 27 בפברואר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בתיה בת גוהר דבורה ע״ה

שנפטרה בתאריך ח׳ באדר התשע״ח.
היא וכל בנות ישראל השוכבות עימה בכלל הרחמים והסליחות.
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו". ומכל מקום רשאי כל אחד להקדים את מתן המעות.

שלא לקרוא למעות "מחצית השקל"
כתבו הפוסקים שיש להזהר שלא לקרוא למעות אלו בזמן הזה "מחצית השקל" אלא רק "זכר למחצית השקל" משום שיש לחוש לכתחילה, שאם יקרא להם "מחצית השקל "הרי שמעות אלו תהיינה "הקדש" לבית המקדש, והן אסורות בהנאה, ואי אפשר יהיה לתת אותם לעניים.

וכן נזכר בפירוש בתשובות הגאונים, "מה שמכריזים על השקלים במקומכם (כלומר, כגון שקוראים לשקלי הצדקה "מחצית השקל"), לא יפה הם עושים, שקוראים אותם שקלים, ונאסרו איסור הנאה". ולכן נכון לומר רק "זכר למחצית השקל", שבזה יוצאים ידי כל חשש.

כמה הוא סכום זכר למחצית השקל?
כמה הוא הסך שיש לתת זכר למחצית השקל? שיעור מחצית השקל הוא סכום השוה לעשרה גרם כסף טהור (ומעט פחות מכך), ומכל מקום מי שקשה עליו לתת סכום זה מחמת מצבו הכלכלי, די שיתן מטבע אחד זכר למחצית השקל, וכגון מטבע של חצי שקל של זמנינו.

גם נשים צריכות לתת זכר למחצית השקל, וטוב לתת גם עבור ילדיו הקטנים, ויש נוהגים לתת גם עבור עוברים שבמעי אימם.

למי לתת את הכסף?
למי צריך לתת את הכסף? הכסף צריך להינתן לצדקה לעניים. והגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים (סימן תרצד סק"ב) כתב שיש לתרום את המעות לתלמידי חכמים עניים השוקדים על דלתות התורה. ונתינה זו היא צדקה חשובה ביותר. וכל המשתדל להיות עושה ומעשה להרים קרן התורה ולומדיה, יזכה לראות בהרמת קרן ישראל. וכמו שאמרו (בבא בתרא י:) במה תרום קרנם של ישראל ב"כי תשא".

שיעור הסכום של מחצית השקל למהדרין בשנה זו (התשע"ח) הינו כעשרים שקלים (בקירוב, ויתכנו שינויים קלים בכל יום).

וחישוב סכום הכסף הוא כדלהלן: משקל אונקיית כסף הוא 31.1 גרם. לכן יש לחלק את מחיר האונקיה ל31.1 ולהכפילו בעשר, וזהו סכום מחצית השקל, השוה לעשרה גרם כסף טהור. כמו שהזכרנו גם בשנים הקודמות. ונחלקו הפוסקים אם יש לחשב את סכום האונקייה כולל מס. ולהלכה הורה לנו מרן רבינו הקדוש זצ"ל (עבור הלכה יומית), שאפשר להקל ולהחשיבו לא כולל מס. והמחמיר להרבות בצדקה וחסד תבא עליו הברכה.

הלכך סכום המעות שיש לתת זכר למחצית השקל בארץ ישראל בשנה זו, הינו כעשרים שקלים לנפש (בקירוב). והמחמיר להוסיף על סכום זה, תבא עליו ברכה.

חיוב מחצית השקל עבור ילדים קטנים עיקרו חצי מטבע היוצא – כלומר בארץ ישראל חצי שקל וכן כל כיוצא בזה.

שלוש מטבעות
כתב הרמ"א בהגה (סימן תרצד), שטוב לתת את סכום זכר למחצית השקל, בשלושה מטבעות, לזכר מה שנאמר בפרשת מחצית השקל שלוש פעמים "תרומת ה'". ומנהג זה הובא על ידי הגאון רבי חיים פלאג'י, וכן הביאו מרן רבינו הקדוש זצ"ל בספר חזון עובדיה (עמוד קג).

נמצא שבארץ ישראל טוב לתת את הסכום, בשני מטבעות של חמישה שקלים, ומטבע אחד של עשרה שקלים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בחזו"ע פורים הרב מדבר על 9 גרם ולא 10. י' אדר תשע"ז / 8 במרץ 2017

נכון, אך אנו כתבנו את השיעור "בערך". מפני שקשה לצמצם את הדבר, בשעה שבכל יום משתנה ערך הכסף.

לגבי מצוות "זכר למחצית השקל" אנו צריכים לשלם גם על ילדינו הנשואים או רק לרווקים שתחת חסותנו? י' אדר ב תשע"ו / 20 במרץ 2016

רק לרווקים. והנשואים צריכים לדאוג לעצמם.

מזה מספר שנים אני מכין סלסלאות גדולות ועשירות מאוד בדברי מתיקה ולוקח אותן למשפחות יתומים ואלמנות.
האם אני יוצא בזה לידי חובת מתנות לאביונים? ז' אדר ב תשע"ד / 9 במרץ 2014

פשוט שיוצאים ידי חובת מתנות לאביונים, בין במעות, בין במאכל ומשקה וכיוצא בזה. ולכן מה שכבודו נוהג, יפה נוהג, וימשיך במנהגו ביתר שאת, ומן השמים ישלמו לו שכרו מושלם, ויזכה לעושר וכבוד ושמחה בעבודת ה'.

האם אני יכולה לתת זכר ל'מחצית השקל' לאחי שהינו תלמיד חכם ופרנסתו לא קלה עליו? ז' אדר ב תשע"ד / 9 במרץ 2014

אם הוא זקוק לכסף, מצוה לתת בידו את המעות. ומצוה לסייע לו ככל האפשר

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה