הלכה ליום רביעי כ"ז אב תשע"ט 28 באוגוסט 2019

מצוות עונג שבת

נאמר בספר ישעיה (פרק נח) "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג". מכאן שמצוה על כל אדם, לענג את השבת כפי כוחו, וכגון שירבה באכילה ושתייה בדברים ערבים.

ומכיון שמצוה זו לא נזכרה בצורה מפורשת בתורה, אלא בדברי הנביא ישעיה, כתב הרמב"ם שאין מצוה זו מן התורה אלא מדברי סופרים, כלומר מתקנת רבותינו שתקנו כן. ומכל מקום חובה על כל אדם להזהר הרבה במצוה זו ששכרה מפורש בפסוקים, וכמו שנאמר בהמשך דברי הנביא, "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמותֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר". ומכאן למד רבי יוחנן בשם רבי יוסי בגמרא במסכת שבת (דף קיז.) "כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים". ועוד הפליגו הרבה בשכר מצוה זו בגמרא.

לעומת דברי הרמב"ם, יש מרבותינו הראשונים (ומהם הרשב"א והריב"ש) שסוברים שמצות "עונג שבת" היא מצוה מן התורה ממש, שהרי השבת אף היא בכלל שאר "מקראי קודש" (החגים נקראים מקראי קודש בתורה) שנזכרו בתורה, ולגבי כל החגים פירשו רבותינו במדרש מדוע נקראו "מקראי קודש"? שיש לקדשם ולכבדם בכסות (בגד) נקייה, ולענגם בעונג אכילה ושתיה. ולדבריהם בעת שאוכל צריך לכוין לקיים מצוה מן התורה. ואף לדעת הרמב"ם יכוין על כל פנים לקיים מצות עונג שבת.

ויש שפירשו שמצוה זו היא מן התורה אף על פי שלא נזכרה כלל בתורה, מכל מקום למדוה רבותינו "הלכה למשה מסיני" והרי היא כמצוה מן התורה, כמו שביארנו בדין אתרוג מורכב.

ואלו דברי הרמב"ם (בפרק ל' מהלכות שבת) השייכים לענינינו: אֵיזֶה הוּא עִנּוּג?  זֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים, שֶׁצָּרִיךְ לְתַקַּן תַּבְשִׁיל שָׁמֵן בְּיוֹתֵר, וּמַשְׁקֶה מְבֻשָּׂם, הַכֹּל לַשַּׁבָּת, הַכֹּל לְפִי מְמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם. וְכָל הַמַּרְבֶּה בְּהוֹצָאַת שַׁבָּת וּבְתִקּוּן מַאֲכָלִים רַבִּים וְטוֹבִים, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.  וְאִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת, אַפִלּוּ עָשָׂה שׁלָק וְכַיּוֹצֶא בּוֹ מִשּׁוֹם כְּבוֹד הַשַּׁבָּת, הֲרֵי זֶה עֹנֶג שַׁבָּת. וְאֵינוּ חַיָּב לְהָצֵר לְעַצְמוֹ, וְלִשְׁאֹל מֵאֲחֵרִים כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בְּמַאֲכַל שַׁבָּת.  אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, עֲשֵׂה שַׁבָּתְךָ כַּחֹל וְאַל תִּצְטָרַךְ לַבְּרִיּוֹת.

ובגמרא האריכו הרבה במעלת המענג את השבת ומכבדה כפי כוחו, והביאו מעשה ביוסף מוקיר שבת, שהיה גר בשכנותו נכרי אחד שהיה עשיר גדול והיה נוהג להתייעץ עם החוזים בכוכבים (כמו אסטרולוגים). פעם אחת אמרו לו יועציו, עתיד יוסף שכנך היהודי לקבל את כל נכסיך. מיד הלך ומכר כל נכסיו ובמעות שקיבל קנה מרגלית יקרה מאד, אשר ערכה בפז לא יסולה, ושיבץ את אותה מרגלית בתוך כובעו אשר לראשו, במטרה לשמור היטב על נכסיו בכדי שלא יעברו לרשות שכנו יוסף. עד שיום אחד היה הולך בגשר אשר על הנהר בעירו וכובעו חבוש על ראשו, נשבה שם רוח חזקה, עף כובעו של אותו גוי ונפל בתוך הנהר. בא דג אחד, ובלע את הכובע והמרגלית בתוכו, אירע הדבר והדייגים שבאותה העיר מצאו את אותו הדג סמוך לכניסת השבת. אמרו, מי יקנה מאיתנו דג בשעה כזו? אמרו להם, לכו אל יוסף, שמתוך כך שהוא מכבד את השבת אף שבודאי כבר מוכנים אצלו דגים לשבת, מכל מקום אם יראה דג משובח כל כך יקנה גם אותו לכבוד שבת. ואכן כאשר הובא הדג אל יוסף, ביקש לקנותו לכבוד שבת. וכאשר קרע את בטנו לנקותו קודם הבישול, מצא בו מרגלית יקרה. פגשו "ההוא סבא" (שיש אומרים שהוא אליהו הנביא הנגלה לפעמים אל הצדיקים) אמר לו, מי שמלוה לכבוד שבת, השבת פורעת את חובו.

ומכל מקום אין לאדם ללוות יותר מדי לכבוד שבת אם אין לאל ידו לפרוע בדרך הטבע את חובו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לאכול ביום שישי אחר חצות היום סעודה הכוללת לחם? ט' שבט תשע"ו / 19 בינואר 2016

סעודה שאינו רגיל לאכלה בימות החול, אין לאוכלה בערב שבת מתשע שעות זמניות ולמעלה, כלומר, לא מזמן חצות היום, שהוא השעה השישית, אלא מהשעה התשיעית והלאה (שמחשבים מהזריחה עד השקיעה כמה שעות יש, ומחלקים את הזמן לשתים עשרה, וכל חלק הוא שעה זמנית, וכגון בימים אלה שהם ימות החורף, יוצאת כל שעה זמנית בערך חמישים דקות, ואז מהשעה התשיעית והלאה, שהם ארבע מאות וחמשים דקות רגילות משעת הזריחה, אין לאכול). 

אבל סעודה שרגיל לאוכלה בימות החול, רשאי לאכלה גם בערב שבת, ומכל מקום מצוה להמנע מכך. 

ואם הוא משער בנפשו שעל ידי האכילה והשתיה לא יהיה רעב בלילה, נכון להמנע מכל אכילה כזו. (שלחן ערוך סימן רמט, משנה ברורה, חזון עובדיה ח"א עמוד לב).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה


דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה ל......

לקריאת ההלכה