הלכה ליום רביעי ב' כסלו תשפ"א 18 בנובמבר 2020

הנאה מדבר המוקצה בשבת

שאלה: האם מותר לשבת בשבת על גבי אבנים גדולות, וכן האם מותר להשען על גבי מכונית בשבת?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו כמה דינים בענין איסור "מוקצה" בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת, מן הטעמים שנתבארו. ועתה נבא לנדון השאלה, האם מותר להשען בשבת על דבר מוקצה, או לגעת בו, כיון שעל ידי השענותו או ישיבתו על גבי דבר המוקצה, הרי הוא נהנה ממנו, ועלול גם להזיזו מעט.

והנה בדבר הנאה מדבר המוקצה בשבת, לענין הלכה, אין איסור ליהנות בשבת מן המוקצה. וכבר האריך בנדון זה מרן הרב זצוק"ל, והעלה, שאף על פי ש"מוקצה מחמת מצוה", כגון אתרוג בתוך ימי חג הסוכות, וכיוצא בזה, אסורים אפילו בהנאה, (כמו שנסביר אם ירצה ה' בעתו ובזמנו), מכל מקום מוקצה רגיל, שאנו אסורים בטילטולו בשבת, מותר ליהנות ממנו בשבת.

ולענין נגיעה במוקצה בשבת, הנה במשנה במסכת שבת (קנא.) מבואר שאיסור מוקצה, אינו דוקא בהגבהת המוקצה וטלטולו כשהוא בידיו, אלא אסור להביא לכך שדבר מוקצה ינוע בשבת אפילו נענוע קל. שכל נענוע נחשב לטלטול מוקצה האסור בשבת. ולכן שנינו במשנה, שאף שמותר לעשות צרכי המת, מכל מקום יש להזהר "שלא יזיז בו אבר". וזאת משום שהמת, הרי הוא מוקצה בשבת, מחמת גופו, כדין עצים ואבנים (וכפי שנתבאר),  ולכן יש להזהר שלא יזיז בו אבר. ומכל מקום, בנגיעה בלבד אין איסור, אף על פי שנוגע בדבר מוקצה, שנגיעה אינה בכלל טלטול כלל ועיקר.

ומותר לגעת בדבר המוקצה בשבת, כגון במכונית, או באבנים, אף על פי שהאבנים אסורות בטלטול בשבת, כדין מוקצה מחמת גופו (שהוא כל דבר שאינו כלי ואינו ראוי לשום דבר בשבת), וגם המכונית היא בודאי דבר המוקצה בשבת, כדין כלי שמלאכתו לאיסור, וכפי שביארנו כבר, שאסור לטלטל בשבת כלי שעשוי למלאכה האסורה בשבת. והואיל ואסור מן התורה ליסוע בשבת במכונית, ממילא אסור להזיזה ממקומה בשום אופן. מכל מקום, מותר לגעת בשבת במכונית או באבנים, ולכן מותר גם לשבת או להשען עליהם בשבת.

ואף על פי שבשעה שהוא נשען על גבי המכונית, הוא גורם לתנועה קלה למכונית, מכל מקום אין איסור בדבר, כי טלטול זה אינו טלטול בידיו ממש, אלא "טלטול בגופו", וכגון דחיפת דבר מוקצה ברגלו, שאינה אסורה בשבת, כפי שביארנו בהלכה הקודמת.

ולסיכום: אסור לטלטל בשבת דבר מוקצה, ואסור להביא לתנועה קלה בדבר המוקצה. אבל בנגיעה בלבד אין איסור כלל. ולפיכך מותר לשבת על אבנים בשבת. וכן מותר להשען על גבי מכונית בשבת, אף על פי שהיא מתנענעת מעט על ידי כן.

שאלות ותשובות על ההלכה

ראוי לציין, כי יש רכבים שבנגיעה עשויים להפעיל אזעקה. וזה בוודאי אסור, לא? י"ב כסלו תשפ"א / 28 בנובמבר 2020

כאשר זה שנוגע ברכב אינו מעוניין בהפעלת האזעקה, הרי זה פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, ולכן אין זה אסור.

מה קורה אם הישענות על רכב תפעיל אזעקה, האם זה מותר? ו' כסלו תשפ"א / 22 בנובמבר 2020

מאחר וזה שנשען על המכונית, אינו רוצה שתפעל האזעקה, גם אם יארע והיא תפעל, אין בזה איסור, מפני שהוא "פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן". ולכן אין בזה איסור. אלא שיש שמקפידים שלא ישענו על מכוניותיהם, ולכן אם המכונית אינה שלה, ראוי להמנע מכך.

לעניין להישען על מכונית, הרי אם אני נשען על המכונית תוך שאני נותן מכה קטנה יש סיכוי שהאזעקה המותקנת במכונית יכולה לפעול ואז יש בזה משום חילול שבת. ד' טבת תשע"ו / 16 בדצמבר 2015

ברוב המכוניות מערכת ההאזעקה אינה רגישה כל כך. ובהרבה מקומות בכלל אין מערכת אזעקה. וגם אם המערכת תפעל, הרי אין זה לרצונו של זה שנשען על הרכב. והאיסור הוא מדרבנן, ואם כן יש כאן דבר שאינו פסיק רישיה ואינו ניחא ליה והאיסור כולו מדרבנן, לכן אין צורך להחמיר בזה מטעם זה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה