הלכה ליום שלישי א' כסלו תשפ"א 17 בנובמבר 2020

מי שמצא כסף בשבת

שאלה: האם מותר לדחוף בשבת דבר מוקצה, על ידי דחיפה ברגליו? וכגון, מי שמצא בשבת ארנק, האם יוכל לדחפו ברגליו הצידה, בכדי שלא יבא לידי הפסד?

ארנק כסף, הוא מוקצה בשבת
תשובה: הנה נכון הדבר, שארנק כסף הוא מוקצה בשבת. כי המעות, הן בכלל מוקצה מחמת גופו, כגון עצים ואבנים, שאסור לטלטלם בשבת, כיון שאינם כלי, ואינם ראויים לכל מלאכה בשבת. ועתה בראשית דברינו, נעתיק את לשון מרן השלחן ערוך, ואחר כך נסביר דבריו.

דברי מרן השלחן ערוך בענין טלטול בגופו
כתב מרן השלחן ערוך (סימן שיא ס"ח) בזו הלשון: "טלטול בגופו, אפילו לצורך דבר האסור מותר, הילכך, קש שעל גבי המטה, דסתמו מוקצה להסקה, מנענעו בגופו". ופירוש דבריו: קש, הרי הוא מוקצה בשבת, מכיון שהיו רגילים להשתמש בקש לצורך הסקה באש לחימום ובישול. ולכן, הקש הרי הוא מוקצה בשבת, כי הוא מיועד לדבר האסור בשבת. ומכל מקום, מי שבא לשכב לנוח על גבי הקש (כפי שהיו רגילים בזמנם), והקש היה מונח בצורה לא נוחה, מותר לו לדחוף ברגלייו את הקש, או בשאר חלקי הגוף, בכדי להחליק את המצע שיהיה נוח לשכב על גביו.

וטעם הדבר, משום שטלטול "בגופו", כלומר, בשאר חלקי הגוף, אינו נחשב לטלטול מוקצה בשבת. שלא גזרו חכמים איסור טלטול, אלא כשמטלטל בידיו דוקא, אבל כשאינו עושה כן בידיו, אלא ברגליו וכיוצא בזה, אין בדבר איסור.

דין "הקש" בשבת
ובדרך אגב נציין, במה שכתבנו שה"קש" הוא מוקצה בשבת, כיון שהוא מיועד להסקה. הנה כל זה דוקא בזמנם, שהיו רגילים להשתמש בקש להסקה. אבל בזמן שהקש מיועד למאכל בהמה, ורוצים לטלטלו לצורך הבהמה, אין הוא מוקצה בשבת. ובזמן שהקש אינו מיועד לשום צורך, הרי הוא מוקצה מחמת גופו, כדין שאר עצים ואבנים.

דברי המשנה ברורה בענין טלטול ארנק
ולאור דברי מרן השלחן ערוך הללו, כתב הגאון המשנה ברורה (בסוף סימן רסו), שאף על פי שהמוצא ארנק בשבת, אסור לטלטלו לשום מקום. מכל מקום, מותר לדחוף אותו ברגליו, למקום מוצנע, בכדי שלא יבא אדם אחר ויקחנו. ואף על פי שהגאון חזון איש כתב לחלוק בזה על דברי המשנה ברורה, מכל מקום, לדעת מרן הרב זצוק"ל, העיקר להלכה כדעת המשנה ברורה, שטלטול בגופו, אינו אסור בשבת, אפילו כשעושה כן בכוונה. וכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, ועוד מגדולי הפוסקים.

לאור האמור למדנו, לגבי מה שהזכרנו בהלכות קודמות, שאסור לטלטל בשבת אריזת קמח וכדומה. ולפיכך מי שחפץ להוציא בשבת איזה דבר מהמקפיא, ויש שם אריזת קמח שמסתירה את אותו הדבר, הרי אסור להזיז את אריזת הקמח שהיא בגדר "מוקצה מחמת גופו". ומכל מקום, אם רוצה להזיז את הקמח באמצעות המרפק, הרי הדבר מותר, כי גם זה בכלל טלטול בגופו שאינו אסור בשבת.

ולסיכום: מותר לטלטל מוקצה בשבת, על ידי דחיפה ברגליו. לכן, המוצא ארנק של מעות בשבת, מותר לו לדחוף אותו ברגליו למקום מוצנע, בכדי שאדם אחר לא ימצא אותו וילך לאיבוד.

שאלות ותשובות על ההלכה

ואם הבן שלי הקטן (גיל 8) מצא כסף ומבלי לגעת בו הניח עליו אבן בשבת, שאחרים לא יגלו  ובמוצאי שבת לקח אותו, האם זה מותר לפי ההלכה? ג' טבת תשע"ו / 15 בדצמבר 2015

אסור לטלטל אבנים בשבת. ויש לחנך את הילדים הקטנים שלא לטלטל אבנים בשבת. אבל מאחר וכבר עשה כן, והכסף בידיו, הרי הוא שלכם. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה