הלכה ליום שני כ"ט חשון תשפ"א 16 בנובמבר 2020

בשר בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) בשבת בשר בהמה או דגים שאינם מבושלים?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר איסור טלטול (הוזזת) מוקצה בשבת. שיש דברים שגזרו רבותינו שאסור לטלטלם בשבת. ומאכלים הראויים לאכילה בשבת, ביארנו שמותר לטלטלם, ואין עליהם תורת מוקצה.

עיקר הדין בענין טלטול בשר חי
בגמרא במסכת שבת (קכח.) מבואר שמותר לטלטל בשבת בשר בהמה חי (שאינו מבושל), ואף על פי שבדרך כלל לא אוכלים בשר שאינו מבושל, וכבר נתבאר שמאכלים שאינם ראויים לאכילה בשבת, כגון בצק או אבקת אפיה, אסור לטלטלם בשבת כיון שיש עליהם תורת "מוקצה מחמת גופו" כעפר ואבנים, מכל מקום, מכיון שבזמן רבותינו היו מצויים קצת בני אדם שהיו אוכלים בשר כמות שהוא חי, הרי שאין דינו כדין מוקצה מחמת גופו, ומותר לטלטלו כדין שאר המאכלים.

בשר שלא נמלח, והוא חי, מותר לאכול ממנו
ואפילו אם הבשר לא נמלח כדת וכדין, והרי הוא מלא דם שלא נפלט ממנו, מכל מקום מותר לטלטלו, שהרי מעיקר הדין מותר לאכול בשר שאינו מלוח כשהוא חי, כי דם שהוא בלוע בבשר, אינו אסור באכילה. ורק על ידי בישול, שאז יוצא הדם מן הבשר החוצה, אז הוא אסור באכילה, ולכן חייבים למלוח את הבשר קודם האכילה. אבל אם רוצה לאכלו חי, והבשר שטוף מבחוץ שאין עליו דם, מותר לאכלו.

בזמנינו שלא רגילים לאכול בשר חי
אולם רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי, כתב שבזמנינו אין לטלטל בשר חי בשבת. משום שעינינו הרואות, שאין אף אדם שאוכל בשר כזה חי, ולכן דינו כדין אבנים ועפר, שאסור לטלטלם אפילו אם צריך להשתמש בהם או במקומם. וכן פסקו עוד מגדולי האחרונים, בספר ערוך השלחן, ובשו"ת אגרות משה, וכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ז"ל. ועוד.

אולם כנגדם עומדים דבריו של הגאון רבי יעקב די בוטון, בשו"ת עדות ביעקב, שכתב שמכיון שרבותינו אמרו שלא נוהג בבשר חי איסור מוקצה, ואי אפשר לומר שאין שום אדם בעולם שאינו אוכל בשר חי, לכן מותר לטלטלו בשבת כמו שהיה הדין בזמן התלמוד. וכן כתבו עוד מרבני זמנינו. וכן העלה להקל בזה מעיקר הדין מרן רבינו הגדול זצוק"ל, בספרו הליכות עולם.

ואחר כך הוסיף מרן זצוק"ל בספרו חזון עובדיה, שעל כל פנים במקום הפסד, וכגון שהבשר נמצא מחוץ למקרר ועלול להתקלקל, אז יש להקל לטלטלו ולהכניסו חזרה למקרר. ובפרט אחר שידוע כי בזמנינו יש אנשים שאוכלים בשר חי על ידי שרייתו בתבלינים ומלח, ונחשב הדבר למאכל משובח, וכן שמענו שעושים במסעדות יוקרה באירופה, שאז בודאי יש מקום יותר להקל בזה, ולטלטל בשר זה למקרר.

ויש להוסיף על כך, שכל זה שייך דוקא בבשר שיש אופן לאכלו כשהוא חי, אבל בשר שאי אפשר בשום אופן לאכלו חי, כגון שהוא נגוע בחיידקים, ורק על ידי הרתחה הוא טוב למאכל, נראה שאין להקל בטלטולו בשבת. ומכל מקום באופן כללי שמענו מבעל מסעדה שרגיל להכין מאכלים מיוחדים מבשר חי, שרגילים לעשות כן אפילו מבשר קפוא, אלא שהדבר תלוי בסוג הבשר.

בשר דגים
ובשר דגים, שאי אפשר לאכלו חי, פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שח סעיף לב) שאסור לטלטלו, הואיל ואינו ראוי למאכל. וכן פסק מרן רבינו זצוק"ל, שרק דג שהוא מלוח, הוא ראוי למאכל, ומותר לטלטלו, אבל דג שבשרו חי, אסור לטלטלו. ומכל מקום מסתבר שבזמן הזה שרגילים לאכול דג חי מסוג "סלומון" במאכלים שבאו מן המזרח הרחוק, אם כן מותר לטלטל את בשר הדג הזה בשבת כדין בשר חי.

ולסיכום: בשר בהמה, שיש אופן לאכלו כשהוא חי, מותר מעיקר הדין לטלטלו בשבת, ובפרט במקום צורך. ובשר דגים שאינו ראוי לאכלו חי, אסור לטלטלו בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום בתשובה לשאלה על מעין שבע כתבתם פה שהורה הראשון לציון לא לברך, אשמח לדעת למה?
אחרי שאני שאלתי אתכם לפני מעל חודש אותה שאלה ועניתם לי שכן מברכים בחצר שכן כתוב בשו"ת דבר משה סימן כג וגם בכף החיים סימן רסח אות מז שמברכים ג' כסלו תשפ"א / 19 בנובמבר 2020

ברכת מעין שבע, נתקנה דוקא בבית הכנסת. אין זו ברכה כמו חזרת הש"ץ ששייכת בכל מקום, אלא ברכה שנתקנה בבית הכנסת דוקא, מפני שהיו אנשים שמאחרים לצאת מבית הכנסת, וכדי שלא ילכו לבדם בליל שבת האריכו את התפילה בברכה זו. זהו אחד הטעמים לברכה מעין שבע. ולכן במקום שלא שייך הטעם הזה, כמו במקום שהוא אינו בית כנסת, יש אומרים שלא נתקנה שם ברכה מעין שבע. ולמרות שיש בזה מחלוקת, בזמנו כשהשבנו לך סמכנו על הפוסקים שכותבים כפי שכתבת, ואחר כך כתב בזה יותר בפירוט הגאון הראש"ל, וכתב שסוף סוף יש בזה ספק ברכות ולכן לא יברכו. 

רק לציין שיש עוד דגים בסושי שנאכלים חיים באותה תדירות של סולומון , והוא דג הטונה , ויש עוד סוגי דגים שנאכלים חיים עם סושי אבל בכמות יותר נמוכה. ב' כסלו תשפ"א / 18 בנובמבר 2020

תבורך מפי עליון על ההערה הנכונה. אם כך המציאות, אין ספק שהם אינם מוקצה. ובתנאי שהם ראויים לכך. כלומר, אם לא עושים כן מדג קפוא, הרי שאין לטלטל דג קפוא.

שלום
האם צריך לברך ברכת מעין שבע בחצר האחורית של בית הכנסת שמתפללים שם בקביעות בתקופה האחרונה (בגלל המצב) רק מנחה וערבית של ליל שבת
תודה כ"ט חשון תשפ"א / 16 בנובמבר 2020

יש בזה מחלוקת. ולדעת הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א, אין לברך שם ברכת מעין שבע. תבורכו מפי עליון,

בשר חי דק כגון קרפצו שראוי לאכילה האם מותר למלוח אותו במלח בשבת או שמא יש עליו דין כובש כבשים בשבת? כ"ו אייר תשע"ז / 22 במאי 2017

אם הוא ראוי לאכילה, והמלח בא רק להטעימו, מותר.

לכאורה ההיתר לטלטל בשר חי בשבת, הוא רק בבשר חי הראוי לאכילה, אבל בשר קפוא הנמצא בהקפאה - אינו ראוי לאכילה ויהיה אסור בטלטול, או שמא גם בזה אפשר להתיר?​ י' אייר תשע"ו / 18 במאי 2016

בודאי שאם לא ניתן לאכול את הבשר כשהוא חי, אז אסור לטלטלו, אבל שאלנו בעל מסעדה מומחה, שמכין מאכלים מבשר חי, והשיב לנו כי על פי התקנות, וכן בפועל, נוהגים בעלי המסעדות להכין את המאכלים הללו מבשר קפוא, מאחר ולא ניתן להשיג חלקי בשר מיוחדים טריים בכל זמן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה


דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה