הלכה ליום שלישי י"ב אלול תש"פ 1 בספטמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מרת אימנו

שמחה בת שרה חורש ע״ה

ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

שומע כעונה

בהלכות קודמות דברנו בדיני ברכות ההודאה, כגון ברכת הגומל, שחיובם תלוי בכמה פרטים. וכעת נבא לבאר דין "שומע כעונה" מהו.

בגמרא במסכת סוכה (דף לח:) למדונו רבותינו כלל לכל דיני התורה התלויים באמירה, כגון ברכת המזון וכדומה, שדין השומע את הברכה, כדין העונה. ולמשל, אדם הבא לברך על איזה פרי ברכת בורא פרי העץ, וגם חבירו בא לאכול פרי ולברך בורא פרי העץ, יכולים שניהם לצאת ידי חובת הברכה בברכתו של אחד מהם, שיברך הוא, ויכוין להוציא את חבירו השומע ידי חובה. וכן אנו נוהגים בקידוש של ליל שבת, ובברכת המוציא של שבת, שראש המשפחה מברך על היין והפת, והכל עונים אחריו אמן, וטועמים מן היין או הפת, ואינם מברכים שוב, לפי שנפטרו כבר בברכתו של בעל הבית ויצאו ידי חובת הברכה.

וכן לענין ברכת הגומל, שאם יש בבית הכנסת יותר מאדם אחד המחוייב בברכת הגומל, אין צורך שיבואו כל אחד ואחד ויברכו לעצמם, אלא יברך אחד המחויבים, ויכוין להוציא את חבריו ידי חובת הברכה, וממילא נפטרו בברכתו כל השומעים המחוייבים בברכה זו, ואינם מברכים שוב. וכן נוהגים בהרבה בתי כנסיות של בני ספרד, הנוהגים לברך ברכת הגומל על נסיעה מעיר לעיר (כל ששהו יותר משבעים ושתים דקות בדרך שבין שתי הערים, וכמו שביארנו), כאשר בזמנינו מצוי הדבר לרוב שיש בבית הכנסת כמה אנשים המחויבים לברך ברכת הגומל, לא מטריחים את הציבור שכל אחד ואחד ישמיע את ברכתו, אלא עומד אחד המחוייבים בברכה זו ביום שבת בסמוך לספר התורה, ומכריז הרב או החזן שכל מי שמחוייב בברכת הגומל יתן אל לבו לצאת ידי חובתו בברכה זו, וכן יתן המברך את דעתו על כך שהוא מוציא את כולם ידי חובתם, ודי בזה. כי דין השומע כדין העונה ממש. וזו לשון מרן השלחן ערוך (סי' ריט) בזה: "אם בירך אחד הגומל, ונתכוין להוציא את חבירו, ושמע חבירו וכיון לצאת, יצא אפילו בלא עניית אמן". והוסיף על כך הרמ"א בהגהתו: כיון שהמברך גם כן חייב, יצא האחר בלא עניית אמן". עד כאן. וכן פסקו הפוסקים, עד אחרון הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א בספרו ילקוט יוסף.

וטעם הדבר שצריך השומע לכוין לצאת ידי חובתו בברכת המברך, הוא מחמת דין "מצוות צריכות כוונה", שכל המצוות, כגון קריאת שמע, צריך העושה, לכוין בפירוש שמקיים מצוה. ועל כן העושה מצוה בלא כוונה כלל, לא יצא ידי חובתו (אם כי יש בזה הרבה פרטי דינים שלא נעמוד עליהם כעת). ולכן השומע שהוא מקיים מצוה בברכה זו, אינו יכול לצאת ידי חובה אם לא נתן דעתו לכך שבשמיעתו הוא יוצא ידי חובת הברכה.

וכן מתאר הגאון החתם סופר בספר הזכרון שלו, כי כאשר נעשו ניסים גדולים לו ולבני קהלתו בימי מלחמת נפולאון, שניצלו מהמלחמה שרבים חללים הפילה כנודע, כתב: וביום הכניסה עליתי לתורה ובירכתי הגומל בלשון רבים (כמו שאנו מברכים "הגומל לחייבים"), ואנשי הקהל שהיו עמי ענו אחרי בלשון רבים, מי שגמלנו כל טוב הוא יגמלנו כל טוב סלה.

ומכל מקום כתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א בספר הלכה ברורה (חלק יא), שמאחר ומצא לרבינו המאירי שכתב שבברכת הגומל לא שייך דין שומע כעונה, מכיון שעל האדם להודות בעצמו על הטובה שעשה לו ה', לכן מהיות טוב, נכון שכל מי שמחוייב בברכת הגומל, יברך בעצמו לצאת ידי חובת כל הדעות.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לרב ששון . בקשר לשאלה אם אדם יצא ידי חובה בשמע כעונה בברכת הגומל ולאחר מכן נזדמן לו לברך .שמעתי שעור מוקלט מהרב זצ"ל
שיש אפשרות לעשות תנאי לפני ששומע שאם לאחר מכן יזדמן לו לברך אז רק עכשיו מכוון לצאת ידי חובה כמו בספירת העומר . בתודה ובברכה
אריה סולימני .עמנואל. י"ב אלול תש"פ / 1 בספטמבר 2020

ישר כחך על הדברים החשובים. תבורך מפי עליון, וזכות מרן זצ"ל תעמוד לכם,

שלום וברכה האם אחרי שסיימתי סליחות בחצות הלילה האם אני צריך שוב לומר וידוי על המיטה ? ולמה ? י"ב אלול תש"פ / 1 בספטמבר 2020

בגמרא (יומא פו.) מבואאר שלדעת חכמים, עבירות שהתודה עליהם, חוזר ומתודה, שנאמר וחטאתי נגדי תמיד. ומכל מקום על פי דעת רבינו האר"י,  ו(בשער הכוונות בסדר התפילה דף נו"ן ע"ד, וראה גם בכה"ח בסימן מח אות א ובא"ח פרשת וישלח), אין לחזור על וידוי מייד אחרי וידוי. ולכן נוהגים, שאם עושים סליחות, ולאחר מכן לדוגמא תפלת מנחה, אומרים וידוי כי יש פער זמן גדול ביניהם, אבל אם אמרת וידוי בסליחות ותיכף לאחר מכן הולך לישון, לא יאמר וידוי. 

לכבוד הרב שליט"א שלום, אדם שמוסר מזוזות ביתו לבדיקה:
א. האם יכול להשאיר את ביתו ללא מזוזות אם מחזירן בו ביום?
ב. כשמכניסן לבית המזוזה בחזרה האם עליו לברך על המזוזה הראשונה לקבוע מזוזה או לקבע מזוזות היות ובא לפתור את כולן?
תודה רבה. י"ב אלול תש"פ / 1 בספטמבר 2020


אין כל חשש כאשר מחזיר את המזוזות בו ביום. ויכברך על המזוזה בפתח הבית ויפטור את שאר המזוזות. תבורך מפי עליון,

ישנים רבים אשר שומעים ברכת הגומל מאחר ויוצאים ידי חובתם, אך לאחר כמה ימים, כאשר נקרת לידם הזדמנות, חושבים שטוב יותר אם עתה יברכו בעצמם לאחר שכבר יצאו ידי חובה ממברך אחר. ד' אדר תשע"א / 8 בפברואר 2011

שלום רב!

מובן שאם יצא כבר ידי חובה, אינו רשאי לברך שנית ברכת הגומל, ולא כל ברכה אחרת.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה