הלכה ליום ראשון ו' כסלו תשפ"א 22 בנובמבר 2020

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה לצל", או ממקום שיש חשש שיגנבו או יאבדו, למקום אחר.

טלטול כלי שמלאכתו לאיסור
אבל כלים שמלאכתן לאיסור, כגון מעדר ומגריפה ופטיש, שמיועדים למלאכות האסורות בשבת, אסור לטלטלם, אפילו אם יש חשש שיגנבו או יאבדו או יתקלקלו. ומכל מקום, ביארנו כי מותר לטלטל כלים שמלאכתם לאיסור לצורך גופם או מקומם.

"לצורך גופו", כגון פטיש של נפחים, שהוא כלי שמלאכתו לאיסור, מותר לטלטלו בכדי להשתמש בו לפיצוח אגוז קוקוס בשבת. וכן קרדום, מותר לטלטלו כדי לחתוך בעזרתו דבילה.

"לצורך מקומו", כגון שרוצה לשבת במקום שמונח עליו הפטיש, הרי שמותר להזיזו משם, ולשבת במקומו.

טלטול כלי שמלאכתו לאיסור, כשיש אופן להשתמש בכלי של היתר
ונחלקו הפוסקים אם מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור בשבת לצורך גופו או מקומו, גם כאשר יש לו מקום אחר או כלי אחר להשתמש בו. ונסביר את הדברים:

כתב הגאון המשנה ברורה (סימן שח ס"ק יב), שמה שאנו פוסקים שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו, זהו דוקא כשאין לו כלי היתר להשתמש בו, שאם לא כן, אין להתיר להשתמש בכלי זה.

וכוונת דבריו, שאם יש לפניו כלי מיוחד לפיצוח אגוזים, אבל מסיבה כל שהיא הוא מעוניין להשתמש דוקא בפטיש, אסור לו להשתמש בפטיש, כיון שלא היקלו בזה אלא דוקא כשאין לו כלי אחר. 

וכן אם היו לו שני כסאות, האחד ריק, והשני, מונח עליו מעדר. והוא רוצה לשבת. אסור לו לטלטל את המעדר בכדי לשבת, שלא היקלו לטלטל את המעדר לצורך מקומו, אלא באופן שאין לו מקום אחר, אבל אם יש לפניו מקום אחר, אין להקל בזה. וכדבריו פסקו הרב בעל כף החיים, והגאון רבי שלום מזרחי ז"ל. ועוד.

ומכל מקום יש מרבותינו האחרונים שדחו דעה זה מן ההלכה, וכתבו שמכיון שלא הזכירו גדולי הפוסקים דין זה, שאם יש לו כלי אחר, אז אסור להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור, משמע שאין חילוק בזה, וכלי שמלאכתו להיתר, וכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או מקומו, שוים הם לגמרי, ומותר לטלטלו אפילו אם קיימת אפשרות אחרת. וכן פסק הגאון רבי חיים נאה, וכן העלה להלכה מרן רבינו פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל. ובספר שמירת שבת כהלכתה, גם כן פסק להקל בזה, ומכל מקום סיים, שאם יש לו כלי של היתר, עדיף להשתמש בו. אבל מעיקר הדין, יש להקל בדבר.

ולסיכום: כלי שמלאכתו לאיסור, כגון פטיש, או מעדר, מותר לטלטלם בשבת לצורך גופם או מקומם. ולכן מותר לפצח אגוזים בשבת על ידי פטיש. ואפילו אם יש שם כלי אחר שאין מלאכתו לאיסור, כגון שיש שם מפצח אגוזים רגיל, מותר להשתמש בפטיש לפיצוח אגוזים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בכלי שמלאכתו לאיסור, אם הרמתי אותו לדוגמא לצורך מקומו, האם מותר לי עכשיו כשהוא בידי לקחת אותו למקום המשתמר או שמא עלי להניחו מיד במקום הקרוב ביותר האפשרי? ה' טבת תשע"ו / 17 בדצמבר 2015

יש בזה מחלוקת הפוסקים, ולמעשה רשאי להוליכו למקומו הראוי לו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה