הלכה ליום ראשון ו' כסלו תשפ"א 22 בנובמבר 2020

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה לצל", או ממקום שיש חשש שיגנבו או יאבדו, למקום אחר.

טלטול כלי שמלאכתו לאיסור
אבל כלים שמלאכתן לאיסור, כגון מעדר ומגריפה ופטיש, שמיועדים למלאכות האסורות בשבת, אסור לטלטלם, אפילו אם יש חשש שיגנבו או יאבדו או יתקלקלו. ומכל מקום, ביארנו כי מותר לטלטל כלים שמלאכתם לאיסור לצורך גופם או מקומם.

"לצורך גופו", כגון פטיש של נפחים, שהוא כלי שמלאכתו לאיסור, מותר לטלטלו בכדי להשתמש בו לפיצוח אגוז קוקוס בשבת. וכן קרדום, מותר לטלטלו כדי לחתוך בעזרתו דבילה.

"לצורך מקומו", כגון שרוצה לשבת במקום שמונח עליו הפטיש, הרי שמותר להזיזו משם, ולשבת במקומו.

טלטול כלי שמלאכתו לאיסור, כשיש אופן להשתמש בכלי של היתר
ונחלקו הפוסקים אם מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור בשבת לצורך גופו או מקומו, גם כאשר יש לו מקום אחר או כלי אחר להשתמש בו. ונסביר את הדברים:

כתב הגאון המשנה ברורה (סימן שח ס"ק יב), שמה שאנו פוסקים שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו, זהו דוקא כשאין לו כלי היתר להשתמש בו, שאם לא כן, אין להתיר להשתמש בכלי זה.

וכוונת דבריו, שאם יש לפניו כלי מיוחד לפיצוח אגוזים, אבל מסיבה כל שהיא הוא מעוניין להשתמש דוקא בפטיש, אסור לו להשתמש בפטיש, כיון שלא היקלו בזה אלא דוקא כשאין לו כלי אחר. 

וכן אם היו לו שני כסאות, האחד ריק, והשני, מונח עליו מעדר. והוא רוצה לשבת. אסור לו לטלטל את המעדר בכדי לשבת, שלא היקלו לטלטל את המעדר לצורך מקומו, אלא באופן שאין לו מקום אחר, אבל אם יש לפניו מקום אחר, אין להקל בזה. וכדבריו פסקו הרב בעל כף החיים, והגאון רבי שלום מזרחי ז"ל. ועוד.

ומכל מקום יש מרבותינו האחרונים שדחו דעה זה מן ההלכה, וכתבו שמכיון שלא הזכירו גדולי הפוסקים דין זה, שאם יש לו כלי אחר, אז אסור להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור, משמע שאין חילוק בזה, וכלי שמלאכתו להיתר, וכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או מקומו, שוים הם לגמרי, ומותר לטלטלו אפילו אם קיימת אפשרות אחרת. וכן פסק הגאון רבי חיים נאה, וכן העלה להלכה מרן רבינו פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל. ובספר שמירת שבת כהלכתה, גם כן פסק להקל בזה, ומכל מקום סיים, שאם יש לו כלי של היתר, עדיף להשתמש בו. אבל מעיקר הדין, יש להקל בדבר.

ולסיכום: כלי שמלאכתו לאיסור, כגון פטיש, או מעדר, מותר לטלטלם בשבת לצורך גופם או מקומם. ולכן מותר לפצח אגוזים בשבת על ידי פטיש. ואפילו אם יש שם כלי אחר שאין מלאכתו לאיסור, כגון שיש שם מפצח אגוזים רגיל, מותר להשתמש בפטיש לפיצוח אגוזים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בכלי שמלאכתו לאיסור, אם הרמתי אותו לדוגמא לצורך מקומו, האם מותר לי עכשיו כשהוא בידי לקחת אותו למקום המשתמר או שמא עלי להניחו מיד במקום הקרוב ביותר האפשרי? ה' טבת תשע"ו / 17 בדצמבר 2015

יש בזה מחלוקת הפוסקים, ולמעשה רשאי להוליכו למקומו הראוי לו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה


מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

דין הנשים בסעודת מלוה מלכה

בהלכה הקודמת ביארנו שמצוה על כל אדם להשתדל לאכול סעודה רביעית שנקראת גם כן סעודת מלוה מלכה, על שם שהיא נערכת במוצאי שבת ללוות את שבת המלכה בצאתה ולהותיר ברכה לסעודות החול. וביארנו שמצוה להשתדל לאכול פת (לחם) בסעודה זו, ומי שאינו יכול לאכול פת מחמת שובעו, יוכל לסעוד בפת הבאה בכסנין (כגון עוגה או קרקר......

לקריאת ההלכה

שאלה: מי שחילל שבת עבור חולה, ובסופו של דבר התברר שלא היה צורך בפעולת חילול שבת כלל, האם הוא צריך כפרה על חטאו?

תשובה: מי שחילל שבת סתם, וכגון שנסע במכונית בשבת שלא לצורך פיקוח נפש כלל, בודאי שכאשר יחזור בתשובה מעוונו, יצטרך לעשות סדר תיקון תשובה, לכפר על חטאו הגדול בחילול שבת קודש. ואז, כשיראה ה' בעוניו ובצערו, בודאי שיקבל את תשובתו ברצון. אולם המחלל שבת עבור נפש מישראל הנמצאת בסכנה, מצוה גדולה עשה, ו......

לקריאת ההלכה