הלכה ליום חמישי ג' כסלו תשפ"א 19 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן לאה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת?

דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים
תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בשבת. ואף בחול אסור, משום מושב לצים, ועובר משום אל תפנו אל האלילים "אל תפנו אל מדעתכם", ובדברי חשק יש בזה איסור גם משום שמגרה יצר הרע בעצמו. ומי שחיברן, ומי שהעתיקם, ואין צורך לומר שזה המדפיסן, מחטיאים את הרבים. עד כאן לשונו.

ביאור דבריו: ספר עמנואל, הוא כולו ערוך בחרוזים ובמליצות בדברי פריצות ושטות. ועל כן אסור לקרוא בו ביום חול, שיש בדבר כמה איסורים. וממילא אסור לקרוא בספר כזה בשבת, ודינו שהוא מוקצה, שאסור לטלטלו בשבת, כדין עצים ואבנים. ובכלל זה כל ספרי רומאן, וספרי מחזות, שאסור בהחלט לקרוא בהם כלל ועיקר. ובשבת, דינם ככל מוקצה מחמת גופו, כגון עצים ואבנים, ועל כן אסור לטלטלם אפילו לצורך.

ומדבריו מבואר, שכל דבר שאסור לקרוא בו ביום חול, אסור לקרוא בו בשבת. ומשמע שאפילו בספרי חכמות (כגון היסטוריה ומדעים) אסור לקרוא בשבת. ולפי זה גם בספרי רפואה יהיה אסור לקרוא. אולם בספר ערוך השלחן כתב, שמעיקר הדין אי אפשר לאסור ללמוד בספרי חכמות, אולם ממדת חסידות ראוי לכל אדם לנהוג לעסוק רק בדברי תורה לכבוד היום הקדוש חמדת הימים.

והרשב"א בתשובה כתב, שמותר לטלטל ולקרוא בשבת בספרי רפואה, ושכן הורה רבינו הרמב"ן. וכן פסק להקל בזה מרן הרב זצוק"ל לענין ספרי רפואה, ובפרט שבספרי רפואה יש מצוה בקריאה בהם, שיוכל על ידי זה להציל נפש מישראל. (אבל בשאר ספרי חכמות, כגון ספרי היסטוריה, משמע יותר שיש לאסור לקרוא בהם בשבת, וזאת מטעם אחר, שהם דומים לשטרי הדיוטות שאסרו רבותינו לקרוא בהם בשבת. ולא נאריך בזה כעת).

ולענין קריאת עיתון בשבת. הנה, אם הוא עיתון דתי- חרדי, שמותר לקרוא בו ביום חול, כמו כן מותר לקרוא בו בשבת, ובלבד שלא יקרא בו ענינים של משא ומתן ומכירות וכיוצא בזה, שאסור לקרוא בהם בשבת. אבל אם הוא עיתון חדשות חילוני, שבודאי אסור לקרוא בו אפילו ביום חול, כי הוא מלא תמונות שחץ, וכתבות המלאות זימה ולשון הרע ורכילות ובזיון תלמידי חכמים וכדומה, אסור לטלטלו בשבת, ודינו כדין עפר ואבנים, שהם מוקצים מחמת גופם, ואסור לטלטלם בשבת. ואם הוא משתמש בעיתון כדי לעטוף בו איזה דבר, ואין שום חשש מכשול מחמת כן, מותר לטלטלו בשבת לצורך עטיפה וכיוצא בזה.

ספר טלפונים, מותר לטלטלו בשבת, כיון שמופיעות בו כתובות של בני העיר, ולפעמים יש בכך צורך בשבת. ולכן, על אף שיש בו גם דברים האסורים לקריאה בשבת, מכל מקום מותר לקרוא בו בדברים המותרים, וממילא מותר לטלטלו בשבת.

וכל מה שכתבנו בזה, הוא מעיקר הדין, אבל ראוי ונכון מאד שלא לקרוא בשבת שום דבר מלבד בדברי תורה, כי לכך נועדה השבת, שיעסקו בה ישראל בתורה, וכפי שנתבאר.

ולסיכום: מותר מעיקר הדין לקרוא בשבת בעיתון חרדי או בספרי רפואה. אבל עיתון חילוני, הרי הוא מוקצה בשבת, ואסור לקרוא בו אפילו ביום חול.

שאלות ותשובות על ההלכה

ותלך לדרוש את ה' , הלכה לשאול בבית המדרש של שם ועבר,
למה לא שאלה את בעלה ? הוא לא היה פחות מהם. ג' כסלו תשפ"א / 19 בנובמבר 2020

יש בזה כמה פירושים. ובספר גור אריה כתב שחששה רבקה שיש לה צער כל כך ממהריון מפני איזה חטא, ולא רצתה שבעלה ידע על כך כדי שלא ירד ערכה בעיניו. 

בשבת של חנוכה לקחנו סביבון פשוט מפלסטיק ושיחקנו עם הנכדה, הבן שלי אמר שאסור לשחק בסביבון זה "מוקצה", האם מותר לשחק בסביבון בשבת של חנוכה או שזה "מוקצה"? ט' טבת תשע"ו / 21 בדצמבר 2015

הסביבון אינו מוקצה.

מניין ההנחה הפשוטה שעיתון דתי-חרדי מותר לקרא? לשון הרע והכפשות על רבנים אחרים מותר לקרא? ה' טבת תשע"ו / 17 בדצמבר 2015

כתבנו עיתון דתי חרדי, שהכוונה היא לעיתון שהולך ברוח התורה, כגון עיתון מרוה לצמא וכיוצא בזה. ופשוט שעיתון שמבזה רבנים או שיש בו לשון הרע אינו עיתון חרדי דתי ואסור לקרוא בו. וכפי שכתבתם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה