הלכה ליום חמישי כ"ה חשון תשפ"א 12 בנובמבר 2020

דינים כלליים בהלכות מוקצה

בהלכות הקודמות ביארנו באופן כללי את שורש דין טלטול מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו חכמים לטלטלם (להזיזם בשבת) מן הטעמים שהזכרנו.

ועתה נסביר כמה פרטים כלליים בהלכות מוקצה, בכדי שאחר כך הדברים יובנו היטב.
סוגים שונים באיסור מוקצה
כמה פרטים שונים יש באיסור מוקצה, ויש דברים שלא שייך בהם איסור מוקצה כלל וכלל.

כלים שמלאכתן להיתר, טלטול "מחמה לצל"
כלים שמלאכתן להיתר, כגון מזלגות וסכינים, וכן כסא ושלחן, שהמלאכה הנעשית בהם מותרת בשבת, (ולכן הם נקראים "כלים שמלאכתן להיתר"), שייך בהם מקצת איסור מוקצה. וכפי שביארנו בהלכה הקודמת, שאסור לטלטל בשבת כלים שמלאכתם להיתר, אלא לצורך כל שהוא. וכגון קערה, שהיא מונחת בשמש, ועלולה להתקלקל מחמת כן, מותר לטלטלה בשבת ולהכניסה לבית. וזהו שנקרא טלטול "מחמה לצל", כלומר, ממקום שהשמש זורחת עליו למקום מוצל. ובכלי שמלאכתו להיתר, טלטול זה מותר בשבת. מה שאין כן בשאר דברים שהם מוקצים בשבת, שאסור לטלטלם מחמה לצל.

כלים שמלאכתן להיתר, טלטול "לצורך גופו או מקומו"
וכל שכן שמותר לטלטל בשבת כלים אלו בכדי להשתמש בגופם. כגון, מזלג לאכול בו, וקערה למלאת בה מים, וכן כל כיוצא בזה. או שהוא צריך את מקומם, כגון, שלחן שהוא רוצה לטלטלו בכדי לשבת במקום שהוא מונח עליו, הרי שמותר לטלטלו לצורך זה. אולם שלא לצורך כלל, אסור לטלטל בשבת אפילו כלי שמלאכתו להיתר.

כלים שמלאכתן לאיסור, מתי מותר לטלטלם?
כלים שמלאכתן לאיסור, כגון מגריפה, מעדר, פטיש, שהמלאכות הנעשות בדרך כלל בכלים אלה, הם מן המלאכות האסורות בשבת, הרי שדינם חמור יותר, שאסור לטלטלם בשבת "מחמה לצל", אבל מותר לטלטלם לצורך גופן או מקומן.

כלי שמלאכתו לאיסור, טלטול לצורך גופו או מקומו
טלטול לצורך גופו כיצד? נוטל אדם פטיש בשבת ומפצח באמצעותו אגוזים. שאף על פי שהפטיש מוקצה, מכל מקום אם צריך להשתמש ב"גופו" לצורך דבר המותר, כגון לצורך פיצוח אגוזים, מותר לטלטלו בשבת.

טלטול לצורך מקומו כיצד? כגון שהיה המעדר מונח במקום שהוא רוצה לשבת שם, הרי שרשאי לסלקו משם ולשבת במקומו. ודין זה שייך בכלים שמלאכתם לאיסור.

מוקצה מחמת גופו
ויש דבר שהוא מוקצה מחמת גופו, כלומר, מחמת עצמותו, כגון עפר, חול, אבנים. שמכיון שאינם ראויים לשום דבר בשבת, ולא היה בדעתו של האדם להשתמש בהם בשבת, הרי הם מוקצים, ואסור לטלטלם בשבת אפילו לצורך גופן או מקומן.

לכן, אסור לטלטל בשבת אבנים, אפילו אם יש לו בהם צורך. וכגון שרוצה לכסות בור באבן גדולה, (במקום שלא שייך פיקוח נפש), או שרוצה לשחק בחול המיועד לבניה, וכיוצא בזה, אסור לטלטלם בשבת כלל וכלל.

ולסיכום: כלים שמלאכתם להיתר, כגון מזלגות וסכינים, מותר לטלטלם לצורך. כגון להוציא אותם ממקום שזורחת עליו השמש בכדי שלא יתקלקל. וזהו הנקרא "טלטול מחמה לצל".

כלים שמלאכתם לאיסור, כגון פטיש ומגריפה, אף שאסור לטלטלם מחמה לצל, מכל מקום מותר לטלטל לצורך גופם או מקומם. כלומר, פטיש שהוא צריך להשתמש בגופו, בכדי לשבור על ידו אגוז. או שהוא צריך את מקומה של המגריפה בכדי לשבת שם.

מוקצה מחמת גופו, הוא כל דבר שאינו ראוי לשום תשמיש, כגון אפר ואבנים, הרי שאסור לטלטלו בשבת אפילו לצורך גופו או מקומו.

ובהלכה הבאה נרחיב יותר בעזרת ה'.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה