הלכה ליום חמישי כ"ה חשון תשפ"א 12 בנובמבר 2020

דינים כלליים בהלכות מוקצה

בהלכות הקודמות ביארנו באופן כללי את שורש דין טלטול מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו חכמים לטלטלם (להזיזם בשבת) מן הטעמים שהזכרנו.

ועתה נסביר כמה פרטים כלליים בהלכות מוקצה, בכדי שאחר כך הדברים יובנו היטב.
סוגים שונים באיסור מוקצה
כמה פרטים שונים יש באיסור מוקצה, ויש דברים שלא שייך בהם איסור מוקצה כלל וכלל.

כלים שמלאכתן להיתר, טלטול "מחמה לצל"
כלים שמלאכתן להיתר, כגון מזלגות וסכינים, וכן כסא ושלחן, שהמלאכה הנעשית בהם מותרת בשבת, (ולכן הם נקראים "כלים שמלאכתן להיתר"), שייך בהם מקצת איסור מוקצה. וכפי שביארנו בהלכה הקודמת, שאסור לטלטל בשבת כלים שמלאכתם להיתר, אלא לצורך כל שהוא. וכגון קערה, שהיא מונחת בשמש, ועלולה להתקלקל מחמת כן, מותר לטלטלה בשבת ולהכניסה לבית. וזהו שנקרא טלטול "מחמה לצל", כלומר, ממקום שהשמש זורחת עליו למקום מוצל. ובכלי שמלאכתו להיתר, טלטול זה מותר בשבת. מה שאין כן בשאר דברים שהם מוקצים בשבת, שאסור לטלטלם מחמה לצל.

כלים שמלאכתן להיתר, טלטול "לצורך גופו או מקומו"
וכל שכן שמותר לטלטל בשבת כלים אלו בכדי להשתמש בגופם. כגון, מזלג לאכול בו, וקערה למלאת בה מים, וכן כל כיוצא בזה. או שהוא צריך את מקומם, כגון, שלחן שהוא רוצה לטלטלו בכדי לשבת במקום שהוא מונח עליו, הרי שמותר לטלטלו לצורך זה. אולם שלא לצורך כלל, אסור לטלטל בשבת אפילו כלי שמלאכתו להיתר.

כלים שמלאכתן לאיסור, מתי מותר לטלטלם?
כלים שמלאכתן לאיסור, כגון מגריפה, מעדר, פטיש, שהמלאכות הנעשות בדרך כלל בכלים אלה, הם מן המלאכות האסורות בשבת, הרי שדינם חמור יותר, שאסור לטלטלם בשבת "מחמה לצל", אבל מותר לטלטלם לצורך גופן או מקומן.

כלי שמלאכתו לאיסור, טלטול לצורך גופו או מקומו
טלטול לצורך גופו כיצד? נוטל אדם פטיש בשבת ומפצח באמצעותו אגוזים. שאף על פי שהפטיש מוקצה, מכל מקום אם צריך להשתמש ב"גופו" לצורך דבר המותר, כגון לצורך פיצוח אגוזים, מותר לטלטלו בשבת.

טלטול לצורך מקומו כיצד? כגון שהיה המעדר מונח במקום שהוא רוצה לשבת שם, הרי שרשאי לסלקו משם ולשבת במקומו. ודין זה שייך בכלים שמלאכתם לאיסור.

מוקצה מחמת גופו
ויש דבר שהוא מוקצה מחמת גופו, כלומר, מחמת עצמותו, כגון עפר, חול, אבנים. שמכיון שאינם ראויים לשום דבר בשבת, ולא היה בדעתו של האדם להשתמש בהם בשבת, הרי הם מוקצים, ואסור לטלטלם בשבת אפילו לצורך גופן או מקומן.

לכן, אסור לטלטל בשבת אבנים, אפילו אם יש לו בהם צורך. וכגון שרוצה לכסות בור באבן גדולה, (במקום שלא שייך פיקוח נפש), או שרוצה לשחק בחול המיועד לבניה, וכיוצא בזה, אסור לטלטלם בשבת כלל וכלל.

ולסיכום: כלים שמלאכתם להיתר, כגון מזלגות וסכינים, מותר לטלטלם לצורך. כגון להוציא אותם ממקום שזורחת עליו השמש בכדי שלא יתקלקל. וזהו הנקרא "טלטול מחמה לצל".

כלים שמלאכתם לאיסור, כגון פטיש ומגריפה, אף שאסור לטלטלם מחמה לצל, מכל מקום מותר לטלטל לצורך גופם או מקומם. כלומר, פטיש שהוא צריך להשתמש בגופו, בכדי לשבור על ידו אגוז. או שהוא צריך את מקומה של המגריפה בכדי לשבת שם.

מוקצה מחמת גופו, הוא כל דבר שאינו ראוי לשום תשמיש, כגון אפר ואבנים, הרי שאסור לטלטלו בשבת אפילו לצורך גופו או מקומו.

ובהלכה הבאה נרחיב יותר בעזרת ה'.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה