הלכה ליום רביעי כ"ד חשון תשפ"א 11 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת אבינו וסבינו היקר הולך תמים ופועל צדק, אוהב התורה ולומדה

רבי דוד (מוראדי) בן רחל ז"ל

שהיום יום פקודת שנתו
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

הוקדש על ידי

בניו ונכדיו

כלי שמלאכתו להיתר

שאלה: האם מותר להזיז בשבת מזלג או סכין, סתם כך, ללא צורך?

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את טעמי איסור מוקצה בשבת, שגזרו חכמים על כמה דברים שאסור יהיה להזיזם (לטלטלם) בשבת. וכמה מינים שונים יש לאיסור מוקצה. ועתה נבא לדון במוקצה מדין "כלי שמלאכתו להיתר".

כלי שמלאכתו להיתר, הוא כל כלי שהמלאכה שרגילים לעשות בו מותרת בשבת, כגון מזלג, או סכין, וכלים אלה, אין ספק שמותר לטלטלם בשבת לצורך גופם או מקומם. ועל כן מותר ליטול בשבת מזלג בכדי להשתמש בו לאכילה, או מפני שאנו זקוקים למקום בו הוא מונח וכיוצא בזה.

והנה דעת לנבון נקל, כי רוב החפצים שאנו רגילים להשתמש בהם בשבת, הרי הם כלים שמלאכתם להיתר. ובכלל זה, סירים, צלחות, מגשים, כסא, שלחן, מפתח, וכן על זה הדרך. ומעתה עלינו לדון, האם כלים אלה, מותר לטלטלם בשבת אפילו שלא לצורך כלל, או שמא לא הותר טלטולם אלא לצורך בלבד.

מבואר בגמרא במסכת שבת (דף קכג:) שבתחילה גזרו רבותינו איסור מוקצה על כל הכלים, אף על אותם שמלאכתם להיתר, (מלבד מקצת כלים שהותרו בטלטול כפי שמבואר בגמרא), וכשראו חכמים שאין רוב בני אדם יכולים לעמוד בגזירה זו, חזרו והתירו וחזרו והתירו עוד ועוד מגזירת איסור מוקצה. ומבארת הגמרא, מאי חזרו והתירו חזרו והתירו? כלומר, עד כמה הקילו בגזירת איסור מוקצה המקורית? ומה התירו בפעם הראשונה שאמרו "חזרו והתירו", ומה התירו עוד בפעם השנייה שאמרו כן? ומשיבה הגמרא, אמר רבא, התירו כלי שמלאכתו להיתר, בין לצורך גופו בין לצורך מקומו, וחזרו והתירו אף מחמה לצל. כלומר, בתחילה התירו לטלטל כלי שמלאכתו להיתר לצורך גופו או מקומו, כגון להשתמש בו לצורך אכילה וכדומה. ואחר כך התירו לטלטלו אפילו מחמה לצל, וכגון כלי המונח בשמש ומתחמם מאד, והוא עלול להתקלקל, אף על פי שאינו זקוק לכלי לצורך איזו מלאכה, אלא רצונו לטלטלו אך ורק בכדי שלא יתקלקל, מותר לטלטלו בשבת.

ומלשון הגמרא דקדקו רבותינו הראשונים, שאסור לטלטל בשבת כלים שמלאכתם להיתר, אלא לצורך כל שהוא, אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלם בשבת.

ומכאן אנו למדים, שאף על פי שמותר לטלטל בשבת כל כלי שמלאכתו להיתר. אין זה אלא כאשר הטלטול נעשה לצורך כל שהוא, אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלו. ואף שרוב בני האדם אינם זהירים בדין זה, חובה קדושה לפרסמו ולהזהר בו, כיון שאינו חומרא בלבד, אלא מעיקר הדין ממש.

וכתב רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי, שמי שמטלטל בשבת כלי רק מחמת שיעמום, וכגון שהוא משחק עם המזלג סתם כך, הרי הוא בכלל טלטול האסור בשבת. ומכל מקום כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, בשם הערוך השלחן, שכל שיש לו איזה תענוג ממשי בטלטול, הרי זה נקרא לצורך. וכן כתב בשו"ת באר משה, שמי שיושב שעות ארוכות ליד שלחן אדמו"ר, ובכדי להשקיט את גורמי העצבים שלו, נטל מזלג מן השלחן והיה משחק בו, אין לערער עליו בזה, כיון שיש בזה צורך. אולם אם עושה כן שלא לצורך כלל, אלא אך ורק מתוך שעמום, אין להקל בזה.

ולסיכום: כלי שמלאכתו להיתר, כגון מזלג, או סכין, או כסא, מותר לטלטלם בשבת לצורך גופם, שרוצה להשתמש בהם למלאכתם, או אפילו לצורך עצמם, כגון שחס עליהם שיתקלקלו בשמש, ומכניסם הביתה לצל. אבל שלא לצורך כלל ועיקר, אין לטלטל כלי כזה בשבת. וכאשר נתבאר.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר בשבת להרכיב פאזל? כ"ח תמוז תש"פ / 20 ביולי 2020

המעיין בספרי הפוסקים יראה שדעתם שוה לאסור בזה. כן דעת הגרש"ז אוירבך בשמירת שבת כהלכתה (פרק טז סכ"ד) שאם החלקים נקבעים בתוך מסגרת, או מתחברים ומתהדקים זה בזה, אסור. והובא גם בשלחן שלמה (סי' שמ ס"ק יג,ב). ע"ש. וכן נראה דעת הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה חאו"ח (סי' קלה), שאם החיבור טוב יש בזה משום כותב. ע"ש. וכן כתב בשו"ת באר משה ח"ו (סי' כו), וחילק בין אם החלקים מתחברים בחוזק, לבין פאזל של ילדים קטנים מאד, שהחיבור רופף מאד, שאז יש להתיר. וע"ע במנוחת אהבה ח"ג (פרק כב סט"ז), ובפסקי תשובות (סי' שמ אות יט). והמסקנא בזה לאסור.
תשובת הגאון רבי גד יזדי שליט"א.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה