הלכה ליום שלישי כ"ג חשון תשפ"א 10 בנובמבר 2020

הקדמה להלכות מוקצה

בהלכות הבאות נתחיל בעזרת ה' לבאר כמה הלכות הנוגעות לדיני "מוקצה" בשבת. ובראשית דברינו נקדים את טעמי איסור מוקצה, ומה מהותו. (וזאת על פי דברי מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל).

כתב הרמב"ם (הלכות שבת פרק כד) וזו לשונו: אסרו חכמים לטלטל (להזיז) מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול, ומפני מה נגעו (גזרו) באיסור זה, אמרו, ומה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהיה הילוכך בשבת כהילוכך בחול, ולא שיחת השבת כשיחת החול, שנאמר, "ודבר דבר", קל וחומר שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו, ויבוא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה, או מבית לבית, או להצניע אבנים וכיוצא בהן, שהרי הוא בטל ויושב בביתו ויבקש דבר שיתעסק בו, ונמצא שלא שבת, ובטל הטעם שנאמר בתורה "למען ינוח".

ומבואר בדבריו, כי איסור טלטול מוקצה בשבת הוא גזירת חכמים, שראו שאם יטלטל אדם כל חפציו בשבת, יבא מתוך כך לזלזול גדול בשבת, שיסדר את כל חפציו ויטרח הרבה בשבת, ולא יהיה היכר בין יום שבת ליום חול, ועל ידי כך יתבטל גם טעם מצות השביתה בשבת שצותה התורה  כן "למען ינוח". לפיכך נמנו וגמרו לגזור איסור על טלטול מוקצה בשבת.

טעם נוסף כתב הרמב"ם, שכאשר יטלטל אדם בשבת כלים שמלאכתן לאיסור (כגון מעדר ומגריפה, שעושים בהם מלאכה אסורה בשבת),  אפשר שיתעסק בהן מעט ויבא לידי מלאכה. ואיסור עשיית מלאכה בשבת הוא איסור חמור מן התורה כפי שביארנו, ועל כן נכון להרחיק את האדם מאיסור זה. עוד כתב הרמב"ם טעמים נוספים לאיסור מוקצה. והראב"ד נחלק על עליו, וכתב טעם אחר לאיסור מוקצה. אולם אין כאן המקום להאריך בכל אחד מן הטעמים שהוזכרו בזה.

כמה מיני איסור מוקצה יש, וכל אחד מהם נקבע על פי החפץ עליו אנו דנים. ולכל הגדרה בהלכות מוקצה דינים שונים. ובראשית דברינו נבא לדון בענין "כלי שמלאכתו להיתר", כלומר, כלי, שהמלאכה שאנו רגילים לעשות בו, אינה אסורה בשבת, כגון מזלג, שבודאי מותר להשתמש בו בשבת לצורך אכילה, ודינו מוגדר כ"כלי שמלאכתו להיתר". (לעומת כלי שמלאכתו לאיסור", כגון מעדר או מגריפה, שהמלאכה שרגילים לעשות בהם, היא מלאכה האסורה בשבת).

ובהלכה הבאה נבאר באיזה אופן מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר, ואם יש אופן שאסור לטלטלו כלל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה