הלכה ליום חמישי כ"ג אב תש"פ 13 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מאיר בן פאני

הוקדש על ידי

משפחתו האוהבת

חולה קורונה שלא נזהר

שאלה: מי שחלה בקורונה ונפל למשכב, באופן שהוא גרם לעצמו את החולי על ידי חוסר זהירותו, האם כשיבריא צריך לברך ברכת הגומל?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שמי שנחלה בחולי כזה שנאלץ לשכב במיטה, כגון שחלה בשפעת רצינית, או קורונה, כאשר יבריא, עליו לברך ברכת הגומל בפני עשרה אנשים מישראל, וכפי שנתבאר.

ועתה נדון, במי שנחלה מחמת פשיעתו, כגון שהצטופף עם הרבה בני אדם, ובלי מסיכה וכדומה. או שהלך במקום קר מאד בלא מעיל כראוי, ולכן נחלה כל גופו, האם יוכל לברך אחרי שיבריא "ברכת הגומל" או לא.

"הכל בידי שמים חוץ מצנים ופחים"
והנה בגמרא במסכת כתובות (דף ל.) אמרו, "הכל בידי שמים, חוץ מצנים ופחים, שנאמר, צנים ופחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם". ופירש רש"י, שכל מיני פורענות הבאים על האדם, גזירה מן השמים הם, חוץ מצנים ופחים, כלומר, קור וחום, שפעמים באים עליו בפשיעתו.

ואם כן, מכיון שהאיש הזה פשע ומחוסר זהירותו לקה בשפעת או בקורונה, לכאורה אין מן הראוי שיברך הגומל, שהרי הברכה תהיה לו למזכרת עון על מה שחטא בכל שלא נזהר כראוי לשמור על בריאותו.

האם יצחק אבינו בירך הגומל אחרי עקדתו?
וכבר נחלקו בנדון קרוב לזה, גדולי הדור לפני למעלה ממאתיים שנה, כי הגאון מרן החיד"א הביא תשובה מאביו הגאון רבי יצחק זרחיה אזולאי ז"ל, בענין יצחק אבינו שניצול מהעקידה, האם נתחייב בברכת הגומל, כיון שהגיע לסכנה וניצול ממנה, וכן הכהן הגדול שהיה נכנס ביום הכפורים לקודש הקדשים, במקום אש להבת שלהבת, האם יברך הגומל בצאתו בשלום מן הקודש. והשיב, כי מעולם לא תיקנו חכמים לברך הגומל אלא דוקא על צרה הבאה לאדם בעל כרחו ושלא מדעתו, ונעשה לו נס, שאז חייב לברך, כאותם ארבעה שצריכים להודות, חבוש ים יסורין מדבר, שסימנם: וכל החיים יודוך סלה. שיורדי הים בעל כרחם צריכים לעבור בו לצורך פרנסתם וכיוצא בזה, וכן הולכי מדברות בעל כרחם הם צריכים ללכת במדבר הגדול. מה שאין כן אדם העושה דבר מרצונו ומכניס עצמו לסכנה, אין צריך לברך, ועקדת יצחק שהיתה בציווי ומאמר השם יתברך, אף שהקדוש ברוך הוא עשה לו נס, אין צריך לברך, וכן הכהן הגדול כיון שנכנס על פי מצות ה' שיכנס לפני ולפנים, כי כן יסד המלך מלכו של עולם לצורך מחילת עונות בית ישראל, לא נתחייב בברכת הגומל.

והגאון רבי אליעזר נחום השיב על דברי רבי יצחק זרחיה אזולאי, וכתב שלדעתו פשוט שהכהן הגדול היה מברך הגומל בצאתו בשלום מן הקודש, כיון שניצול ממקום סכנה, אף על פי שעשה כן מדעתו. 

ואם כן לכאורה נראה שאף נדון שאלתינו תלוי קצת במחלוקת הפוסקים הללו. שלדעת רבי יצחק זרחיה אזולאי, מי שגרם לעצמו את החולי, אינו רשאי לברך הגומל, ואילו לדעת רבי אליעזר נחום, עליו לברך הגומל.

הרפואה תמיד באה מאת ה'
אמנם, בשאלתינו ממש דן הגאון רבי אברהם מיוחס בשו"ת שדה הארץ, האם צריך לברך הגומל על מי שחלה בצנים פחים, ובתוך דבריו כתב, "ואף על פי ששמעתי בשם הרב המובהק רבי יהודה הכהן ז"ל, שאמר, שבחולי כזה שבא על ידי האדם עצמו אינו צריך לברך הגומל, מכל מקום מכיון שאין ספק שהסרת החולי אינה אלא על ידי הקדוש ברוך הוא, שאין רפואת החולי על ידי בשר ודם, אלא השי"ת שולח דברו הטוב וירפאהו, בודאי שצריך לברך הגומל, ולהודות לה' אשר גזר אומר לרפאותו מחוליו, ומה איכפת לנו שהחולי בא על ידי פשיעתו. וסיים, וכן מנהג העולם לברך ברכת הגומל על מחלת הקדחת של צנים ופחים, לאחר שעבר החולי מכל וכל ונתרפא לגמרי. הרי מבואר בפירוש שגם אם נפל למשכב באשמתו על ידי חוסר זהירותו מהקור והחום, כשיתרפא צריך לברך הגומל.

מי שניסה להתאבד
וגדולה מזו כתב הגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת לב חיים, אודות מי שניסה לאבד עצמו לדעת, על ידי שתיית רעל מסוכן, ועל ידי טיפול רפואי נמרץ שב לאיתנו ועמד על בוריו, האם יברך הגומל, והשיב, שנראה פשוט שחייב לברך הגומל, שאף על פי שסתם חולה שנתרפא שמברך, היינו כשהחולי בא לו בעל כרחו, שלא היה רצונו בכך, ומן השמים גזרו עליו, וכשקם מחוליו צריך להודות לה' בברכת הגומל, אבל בנדון זה הוא עצמו הביא את עצמו לחולי מסוכן זה, מכל מקום נראה  שאין חילוק בזה, שעיקר תקנת הברכה אינה אלא על הרפואה, שמן השמים חסו עליו וריפאוהו, ולכן אין כל הבדל בין סתם חולה שנתרפא לזה שניסה לאבד עצמו לדעת, כולם צריכים לברך הגומל.

ולכן לסיכום: מי שחלה מחמת חוסר זהירותו, והבריא, צריך לברך הגומל, כי הרפואה היא ביד ה', ללא קשר לסיבת המחלה. וכמבואר בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סימן יד).

שאלות ותשובות על ההלכה

אני חליתי בוירוס קורונה, אבל לא הייתי במיתה בגלל זה, רק היה לי כמה תזמונים חלשים, ורציתי לדעת אם אני צריך לברך הגומל? י' אלול תש"פ / 30 באוגוסט 2020

אם לא נאלצץ לשכב במיטה, אין לברך הגומל. אבל טוב להודות לה', בפרק מזמור לתודה וכדומה. תבורך,

אנשים יכולים להסיק מזה שקורונה ושפעת זה אותו דבר ולזלזל. לא צריך לזלזל גם בשפעת, גם ממנה יש מי שנפגעים קשה- אבל להשוות לקורונה שהיא פי 60 עד פי כמה מאות יותר קטלני ושגם אצל אלו שלא היו להם סימפטומים מגלים עכשיו לאחר חודשים נזקים רציניים כמו דלקת בשריר הלב? כ"ג אב תש"פ / 13 באוגוסט 2020

בודאי שקורונה חמורה הרבה יותר. אבל הפוסקים דיברו על שפעת, לכן הזכרנו שפעת. תבורך,  

אשמח לבהירות לגבי הלכה זו, לא הבנתי למה אני צריכה לברך הגומל אחרי שפעת שהיתה לי, הרי סכנת חיים לא היתה פה? ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!
משום שברכת הגומל אינה דוקא על חולי שיש בו סכנה, אלא על כל חולי שמחמתו נפל אדם למשכב. כיון שיש בכל חולי קצת סכנה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה