הלכה ליום חמישי י"א שבט תש"פ 6 בפברואר 2020

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה
בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים שצמחו באילנות בים סוף, והצפורים הצטרפו לשירת בני ישראל. ומנהג זה הובא בדברי הפוסקים המפורסמים.

איסור האכלת בעלי חיים של הפקר בשבת
והנה על פי פשטם של דברים, נראה כי על פי ההלכה אין לנהוג כן, שכן אסור לאדם להאכיל בשבת ‏בעלי חיים שאין האכלתן מוטלת עליו. כלומר, בעלי חיים החיים תחת אחריותו של האדם, כגון הבהמות שלו וכדומה, מותר לו להאכילם בשבת, אבל סתם בעלי חיים שאינם שייכים לו, אסור לו להאכילם בשבת. ולפיכך, צפורי בר, ושאר חיות הבר, שאין אנו אחראים על מזונותיהם, אסור להאכילן בשבת. ‏ועל כן כתב המגן אברהם, שמנהג זה לתת חטים לפני העופות בשבת שירה, הוא מנהג בטעות, ויש לבטלו. והביא דבריו להלכה במשנה ברורה (סימן שכד ס"ק לא).

ויש שהציעו למי שרוצה להחזיק במנהג זה בכל זאת, רשאי לעשות כן על ידי הנחת צלוחית זרעונים מערב ‏שבת (לפני כניסת השבת) על אדן החלון וכדומה‏, והצפורים לבטח יגיעו בבוקר יום השבת ‏לאכול מן הזרעונים, ובכך אין איסור כלל לכל הדעות.

הסיבה שיש להקל בזה במקום מנהג
אולם למעשה, כתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו לוית חן (וכן כתב בזה בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת ח"ג עמוד כד, ובחלק ד עמוד ער והלאה), שרבים מרבותינו האחרונים העירו על דברי המגן אברהם, שמכיון שנהגו במנהג זה לשם מצוה, מותר לנהוג בו לכתחילה בשבת שירה. והביא שכן כתב בספר תוספת שבת. והאריך קצת בטעמי הדברים.

ועוד הביא מרן זצ"ל את דברי הרב בעל ספר "אור פני משה", שכתב שטעם המנהג הוא, משום שבזמן שבית המקדש היה קיים, היתה מצויה שם (בבית המקדש) צנצנת המן, (צנצנת עם מעט מן שירד במדבר להאכיל את בני ישראל), וטעם הדבר היה כדי שבכל זמן שיראו בני ישראל את אותה הצנצנת, יבאו לידי מדת הבטחון בה', שהוא זן ומפרנס את כל בריותיו, כמו שזן את אבותינו במדבר. ועל כן בזמן הזה, שאין לנו את אותה הצנצנת, כיון שנגנזה בסמוך לחורבן, נוהגים להניח זרעונים לצפורים בשבת שירה, שאנו קוראים בה את פרשת המן, כדי להראות, שכשם שהצפורים מוצאות את מזונותיהן בלי עמל וטורח, כי הקדוש ברוך הוא דואג להן, כמו כן ישראל הנמשלים לצפורים, אם יפנו את עצמם לעסוק בתורה ובמצוות ויבטחו בה' יתברך, הוא יזמין להם פרנסתם בנחת ובשלוה.

ועוד הביא טעמים נוספים למנהג זה. וסיים לאור דברי האחרונים הללו, שלמעשה הנוהגים להניח זרעונים לפני הצפורים, יש להם על מה שיסמוכו, והנח להם לישראל.

האכלת כלבים של הפקר בשבת
עוד הביא מרן רבינו זצ"ל, מדברי רבינו המאירי ועוד מגדולי הפוסקים שכתבו, לענין האכלת כלב בשבת (והכוונה היא לכלב שאינו שייך לשום אדם, כי אם הוא שייך לו, בודאי שעליו להאכילו גם בשבת), שמותר להאכילו בשבת, משום שבהאכלת כלבים יש קצת מצוה, כמו שאמרו בגמרא במסכת שבת (קנה:), שהקפידה התורה על כך שלכלבים יהיה אוכל, שנאמר לענין בשר נבלה, "לכלב תשליכון אותו". ולכן נחשב הדבר כאילו מזונותיו של הכלב מוטלים עלינו, ומצוה לתת לפניו אוכל בשבת. וכן פסק המגן אברהם. (אף על פי שבסתם חיות של הפקר החמיר אפילו בשבת שירה, כמו שכתבנו).

האכלת בעל חיים שאינו מוצא את מזונותיו בשבת
והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל הוסיף עוד, שאם רואה אדם בשבת בעל חיים שאין לו מה לאכול, מותר לתת לפניו אוכל בשבת, הואיל ונאמר "ורחמיו על כל מעשיו", ואפילו אם לא עלינו מוטל להאכיל את אותו בעל חיים, מכל מקום אם הוא רעב ואינו מוצא מזון ממקור אחר, מותר לתת לפניו אוכל בשבת.

ולסיכום: אין להאכיל בשבת בעלי חיים שמזונותיהם אינם מוטלים עלינו. כגון עופות וחיות בר. ולכן אין להאכיל צפורי בר בשבת. ולפיכך יש מחמירים שלא להניח זרעונים בשבת שירה לפני הצפורים שיבאו לאכול. אולם הנוהגים להקל בדבר בשבת זו, שקוראים בה פרשת המן ושירת הים, ומכונים במעשיהם לשם שמים, יש להם על מה שיסמוכו. וכמו כן מותר להאכיל בשבת כלב, אפילו שאינו שלו.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי האכלה של בעלי חיים ,אשתי נוהגת כל השבוע כולל שבת להוציא למרפסת את החלקים מהלחם שנשארו כדי שהיונים שמגיעים אלינו יוכלו.האם זה נכון?
ביום שבת אנו שמים גם כן את החמין שנשאר בתוך חמגשית ומורדים את זה לשביל של הבית והחתולים שנמצאים שם אוכלים.האם זה בסדר? ט"ז שבט תשע"ו / 26 בינואר 2016

בימות החול הדבר מותר. ביום שבת, לא נכון לעשות כן. ובפרט לגבי החתולים שמזונותיהם אינם מוטלים עליכם כלל.

לגבי האכלה של בעלי חיים ,אשתי נוהגת כל השבוע כולל שבת להוציא למרפסת את החלקים מהלחם שנשארו כדי שהיונים שמגיעים אלינו יוכלו.האם זה נכון ואפשרי ?
ביום שבת אנו שמים גם כן את החמין שנשאר בתוך חמגשית ומורדים את זה לשביל של הבית והחתולים שנמצאים שם אוכלים.האם זה בסדר? י"א שבט תשע"ו / 21 בינואר 2016

בימות החול הדבר מותר. ביום שבת, לא נכון לעשות כן. ובפרט לגבי החתולים שמזונותיהם אינם מוטלים עליכם כלל.

יש לנו כלב בבית וכשעושים קידוש בשבת הוא כל הזמן מתקרב שנביא לו אוכל מהשולחן אם זה מהחלה או כל דבר למרות שיש לו את האוכל שלו
האם מותר להביא לו על אוכל שקידשנו עליו? י"א שבט תשע"ו / 21 בינואר 2016

מותר

האם מותר לנו להביא את שאריות העוף, לכלבי השמירה של השכנים בשבת? כ"ז שבט תשע"ב / 20 בפברואר 2012

מותר להניח עופות לפני כלבו של השכן. וכפי שנתבאר.

האם האכלת דגי נוי באקווריום הבית מותרת בשבת? י"ד שבט תשע"ב / 7 בפברואר 2012

פשוט שמותר להאכיל דגי נוי בשבת, ואסור לצערם ולמנוע מהם מאכל. וכפי הדין לגבי האכלת בהמתו בשבת. וכמו שפסק בספר חזון עובדיה על הלכות שבת חלק רביעי.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – קולות נפץ

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

---------------- מנויים יקרים, אנו שמחים להודיע לבעלי טלפונים חכמים (בהיתר רב), כי מעתה ניתן להוריד את האפליקציה "אינסטרב", בה ניתן לשאול ולקבל תשובות לשאלותיכם ההלכתיות מפי תלמידי חכמים מורי הוראות בישראל.  האפליקציה אינה שייכת ל"הלכה יומית", אולם הרה"ג יעקב ששון ש......

לקריאת ההלכה


פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

----------------------- לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א. היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בב......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

חמץ שנפסל למאכל קודם הפסח – איפור ומשחות שונות - מגפת ה"קורונה"

---------------------------- בימים אלה בהם מגפת ה"קורונה" מתהלכת בכל קצווי תבל והסבל רב מאד, מלבד החובה הפשוטה להקפיד מאד על כל ההנחיות הנמסרות על ידי משרד הבריאות, ובזהירות יתירה אף יותר ממה שקובעות התקנות, "לך עמי בוא בחדריך וסגור דלתיך בעדך, חבי כמעט רגע עד יעבור זעם", ועל ......

לקריאת ההלכה

הכשר הכיורים והמטבח - ובענין מגפת הקורונה

בענין מגפת הקורונה, אנו מצרפים היום הקלטה מדברי רבינו הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א בעניני הלכה הנוגעים לימים הללו. אנו מבקשים לעורר על כך, שמי שיש לו שכן זקן או בודד, חובה קדושה להתעניין במצבם של אנשים, לבדוק את מצב רוחם ושלא יחסר להם כלום. ואין מזרזין אלא למזורזין, כי על פי דין תורת......

לקריאת ההלכה