הלכה ליום רביעי ח' שבט תשע"ח 24 בינואר 2018

המשך סדר הקדימה בברכות

סיכום הדינים שלמדנו עד כה
בהלכות הקודמות ביארנו שיש סדר לברכות, לעיתים מחמת חשיבות המאכל ולעיתים מחמת חשיבות הברכה. וכפי שביארנו.

הקדמת בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה
עד עתה למדנו, שכאשר מונחים לפני האדם שני פירות, האחד משבעת המינים, והשני שאינו משבעת המינים, יש להקדים פרי מסויים על פני חבירו. וכעת נותר לנו לבאר, כאשר מונחים לפנינו מיני פירות מפרי העץ, ומיני ירקות מפרי האדמה. כגון אבטיח (שברכתו בורא פרי האדמה) ותפוח, או מלפפון ותמר, האם יש לאחד מהם עדיפות על פני חבירו?

מחלוקת הראשונים
ובאמת שנחלקו בדין זה רבותינו הראשונים, שיש אומרים, שמכיון שברכת בורא פרי האדמה כוללת בתוכה גם את פירות העץ (שהרי גם האילנות גדלים באדמה), לכן ברכת בורא פרי האדמה נחשבת לפחות "מבוררת" מברכת בורא פרי העץ, ולפיכך יש להקדים את ברכת בורא פרי העץ תחלה, שהיא מבוררת יותר. וזו היא דעת בעל הלכות גדולות ועוד.

אולם דעת רוב רבותינו הראשונים, שאין דין קדימה במקרה זה, ודוקא לגבי ברכת שהכל, שהיא כוללנית מאד, לכן חשיבותה מועטת, ויש להקדים את ברכת בורא פרי העץ לפניה, אבל ברכת בורא פרי האדמה, אינה נחשבת לפחותה מברכת בורא פרי העץ, ואין סדר קדימה ביניהן כלל. וכן דעת רבינו האי גאון והרי"ף ועוד.

הדין למעשה
ולמעשה פסק מרן השלחן ערוך (בסימן ריא סעיף ג) כשיטת רוב הראשונים, שאין דין קדימה בין ברכת בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה. ולכן מי שמונחים לפניו פרי העץ ופרי האדמה, רשאי לברך על איזה מהם שירצה, ולטעום ממנו, ואחר כך יברך על חבירו. ולכן בנדון שלנו, שמונחים לפניו אבטיח ותפוח, רשאי לברך על איזה מהם שירצה. (ומכל מקום כתב מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שהמדקדק לברך בורא פרי העץ תחילה, תבוא עליו ברכה, וכן נכון לנהוג, אלא אם פרי האדמה חביב עליו יותר, שאז יקדימנו לפרי העץ).

הקדמת פרי משבעת המינים על פני ירק האדמה
ולא זו בלבד שאין חיוב להקדים את פרי העץ לפרי האדמה, אלא אפילו אם פרי העץ הוא משבעת המינים, וכגון בדוגמא שלנו, כשהונחו לפניו מלפפונים ותמרים, שמלפפונים ברכתם בורא פרי האדמה, והתמרים ברכתם בורא פרי העץ והם משבעת המינים, גם כן אין חיוב להקדימם בתחילה. שלא אמרו שיש להקדים מין שבעת המינים על פני חבירו, אלא כששניהם ברכותיהם שוות, כגון תמרים ותפוחים. אבל כשבלאו הכי אין ברכותיהם שוות, וכגון מלפפונים ותמרים, אין כל חיוב להקדים את התמרים על המלפפונים.

ולסיכום: כאשר מונחים פירות, האחד מפרי האדמה והשני מפרי העץ, אין חיוב להקדים פרי מסויים על פני חבירו.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם שמרן הרב כתב שטוב יותר להקדים ברכת "עץ" לברכת "אדמה", אולם מרן הרב בחזו"ע טו ברכות (עמ' רע ה) לא הביא את ה"טוב להקדים עץ לאדמה" ומשמע בהערה שם שזה לכתחילה שיכול להקדים "אדמה" לעץ" י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום רב!

לכתחילה אפשר לנהוג כפסק מרן השלחן ערוך, ולא לדקדק בסדר הקדימה בין בורא פרי האדמה לבורא פרי העץ, אבל טוב להחמיר לחוש לדעת הפוסקים החולקים על פסק מרן. וזו דעתו של מרן שליט"א כפי שכתבנו.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

כתבתם - כגון שנמצאים לפניו, לחם ותפוח, שאז חייב להקדים לברך על הלחם, מחמת חשיבותו, ורק אחר שיטעם מהלחם רשאי לברך על התפוח ולטעום ממנו.
שאלה: האם ברכת המזון לא פוטרת את הברכה על התפוח? י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום רב!
דברינו הם לענין ברכה ראשונה, אבל ברכה אחרונה של הלחם, שהיא ברכת המזון, בודאי שהיא פוטרת את התפוח מברכה אחרונה עליו.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


הלכות תשובה

חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ועל כן חובה קדושה על כל אדם מישראל, איש ואשה, לפשפש במעשיו כפי כוחו בימים אלו, ולשוב בתשובה לפני ה'. וכאשר נבוא לדין לפני ה' יתברך ביום ראש השנה, יתמלא עלינו ברחמיו, ויחדש עלינו שנה טובה. ולא ראוי לאדם בן דעת, לאחר את התשובה ולדחותה, וכמו שכתב בספר מסילת י......

לקריאת ההלכה

בין אדם לחבירו

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקרי מצות התשובה. "בין אדם לחבירו" במשנה במסכת יומא (דף פה:), דרש רבי אלעזר בן עזריה: נאמר בתורה (ויקרא טז) על יום הכפורים, כי ביום  הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם "לפני ה'" תטהרו. עבירות שבין אדם למקום (לה') יום הכפורים מ......

לקריאת ההלכה

אמירת סליחות ביחיד ללא ציבור

שאלה: אדם שאינו יכול לומר סליחות בציבור, או אשה הרוצה לומר סליחות ואינה יכולה לאמרם בציבור, האם רשאים לומר נוסח הסליחות ביחיד, או שאין לנהוג כן? תשובה: הנה, אם באים לומר הסליחות ביחידות, בלי צבור של עשרה מישראל, (ועושים זאת בשעה הראויה לאמירת סליחות, אחר חצות היום או אחר חצות הלילה, כמו שביארנו ......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה