הלכה ליום רביעי ח' שבט תשע"ח 24 בינואר 2018

המשך סדר הקדימה בברכות

סיכום הדינים שלמדנו עד כה
בהלכות הקודמות ביארנו שיש סדר לברכות, לעיתים מחמת חשיבות המאכל ולעיתים מחמת חשיבות הברכה. וכפי שביארנו.

הקדמת בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה
עד עתה למדנו, שכאשר מונחים לפני האדם שני פירות, האחד משבעת המינים, והשני שאינו משבעת המינים, יש להקדים פרי מסויים על פני חבירו. וכעת נותר לנו לבאר, כאשר מונחים לפנינו מיני פירות מפרי העץ, ומיני ירקות מפרי האדמה. כגון אבטיח (שברכתו בורא פרי האדמה) ותפוח, או מלפפון ותמר, האם יש לאחד מהם עדיפות על פני חבירו?

מחלוקת הראשונים
ובאמת שנחלקו בדין זה רבותינו הראשונים, שיש אומרים, שמכיון שברכת בורא פרי האדמה כוללת בתוכה גם את פירות העץ (שהרי גם האילנות גדלים באדמה), לכן ברכת בורא פרי האדמה נחשבת לפחות "מבוררת" מברכת בורא פרי העץ, ולפיכך יש להקדים את ברכת בורא פרי העץ תחלה, שהיא מבוררת יותר. וזו היא דעת בעל הלכות גדולות ועוד.

אולם דעת רוב רבותינו הראשונים, שאין דין קדימה במקרה זה, ודוקא לגבי ברכת שהכל, שהיא כוללנית מאד, לכן חשיבותה מועטת, ויש להקדים את ברכת בורא פרי העץ לפניה, אבל ברכת בורא פרי האדמה, אינה נחשבת לפחותה מברכת בורא פרי העץ, ואין סדר קדימה ביניהן כלל. וכן דעת רבינו האי גאון והרי"ף ועוד.

הדין למעשה
ולמעשה פסק מרן השלחן ערוך (בסימן ריא סעיף ג) כשיטת רוב הראשונים, שאין דין קדימה בין ברכת בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה. ולכן מי שמונחים לפניו פרי העץ ופרי האדמה, רשאי לברך על איזה מהם שירצה, ולטעום ממנו, ואחר כך יברך על חבירו. ולכן בנדון שלנו, שמונחים לפניו אבטיח ותפוח, רשאי לברך על איזה מהם שירצה. (ומכל מקום כתב מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שהמדקדק לברך בורא פרי העץ תחילה, תבוא עליו ברכה, וכן נכון לנהוג, אלא אם פרי האדמה חביב עליו יותר, שאז יקדימנו לפרי העץ).

הקדמת פרי משבעת המינים על פני ירק האדמה
ולא זו בלבד שאין חיוב להקדים את פרי העץ לפרי האדמה, אלא אפילו אם פרי העץ הוא משבעת המינים, וכגון בדוגמא שלנו, כשהונחו לפניו מלפפונים ותמרים, שמלפפונים ברכתם בורא פרי האדמה, והתמרים ברכתם בורא פרי העץ והם משבעת המינים, גם כן אין חיוב להקדימם בתחילה. שלא אמרו שיש להקדים מין שבעת המינים על פני חבירו, אלא כששניהם ברכותיהם שוות, כגון תמרים ותפוחים. אבל כשבלאו הכי אין ברכותיהם שוות, וכגון מלפפונים ותמרים, אין כל חיוב להקדים את התמרים על המלפפונים.

ולסיכום: כאשר מונחים פירות, האחד מפרי האדמה והשני מפרי העץ, אין חיוב להקדים פרי מסויים על פני חבירו.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם שמרן הרב כתב שטוב יותר להקדים ברכת "עץ" לברכת "אדמה", אולם מרן הרב בחזו"ע טו ברכות (עמ' רע ה) לא הביא את ה"טוב להקדים עץ לאדמה" ומשמע בהערה שם שזה לכתחילה שיכול להקדים "אדמה" לעץ" י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום רב!

לכתחילה אפשר לנהוג כפסק מרן השלחן ערוך, ולא לדקדק בסדר הקדימה בין בורא פרי האדמה לבורא פרי העץ, אבל טוב להחמיר לחוש לדעת הפוסקים החולקים על פסק מרן. וזו דעתו של מרן שליט"א כפי שכתבנו.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

כתבתם - כגון שנמצאים לפניו, לחם ותפוח, שאז חייב להקדים לברך על הלחם, מחמת חשיבותו, ורק אחר שיטעם מהלחם רשאי לברך על התפוח ולטעום ממנו.
שאלה: האם ברכת המזון לא פוטרת את הברכה על התפוח? י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום רב!
דברינו הם לענין ברכה ראשונה, אבל ברכה אחרונה של הלחם, שהיא ברכת המזון, בודאי שהיא פוטרת את התפוח מברכה אחרונה עליו.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים. (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה