הלכה ליום חמישי י"ח שבט תשע"ט 24 בינואר 2019

הזכרת פסוקים ושם שמים בהזמנות ומכתבים

שאלה: האם מותר לכתוב ב"ה (ראשי תיבות בעזרת ה') בראש המכתבים ואגרות שלום, וכן האם מותר לכתוב פסוקים על גבי הזמנות לחתונה, או שיש לחוש שמא ישליכום לאשפה ונמצא שם שמים מוטל בבזיון?

תשובה: במסכת ראש השנה (יח:) אמרו, פעם אחת גזרה מלכות יון הרשעה שלא להזכיר שם שמים על פיהם, וכשגברה עליהם מלכות בית חשמונאי ונצחום, התקינו שיהיו מזכירים שם שמים אפילו בשטרות, וכך היו כותבים: "בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון". וכששמעו חכמים בדבר, אמרו, למחר זה פורע חובו, ונמצא שטר (שיש בו שם שמים) מוטל באשפה, וביטלום, ואותו היום שביטלום עשאוהו יום טוב. עד כאן.

כלומר, מתחילה, תיקנו היונים שלא יזכירו היהודים שם שמים בשום מקום. לא בכתב ולא בעל פה. ולפיכך, כשהביסו החשמונאים את היונים הרשעים, תיקנו שיזכירו שם שמים בכל מכתב, ואפילו במכתב שאינו של דברי תורה, וכגון שטרי הלואות וכדומה, היו מזכירים שם שמים. ובאיזה אופן היו מזכירים שם שמים? שהיו כותבים בתאריך: שנה זו וזו מזמן תחילת כהונתו של יוחנן כהן גדול "לאל עליון", שזו היא הזכרת שם ה' בשטר.

ולאחר מכן, כשראו חכמי ישראל שיוצאת מכשלה מאותה תקנה, שאנשים היו משליכים את השטרות לאשפה לאחר שהחזירו את החוב, ונמצא שם שמים מוטל בבזיון, תיקנו שלא לכתוב שם שמים בשטרות.

ומכאן למד מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שיש להמנע מכתיבת פסוקים וכיוצא בזה בשטרות או בהזמנות למסיבות וכיוצא בזה, משום שדרך להשליכן לאשפה, ונמצא דבר הטעון גניזה מוטל בבזיון חס ושלום.

ועל כן נהגו תלמידי מרן הרב זצ"ל וכל ההולכים בדרכיו הבקיאים בהלכה, שאינם כותבים בהזמנות לחתונה וכדומה, פסוק "קול ששון וקול שמחה" או "אם אשכחך ירושלים" וכדומה, לפי שכל אלו אסור להשליכן לאשפה, ויש לגונזן כדת וכדין, ורוב העולם אינם נזהרים בזה, ונמצא שם שמים מוטל בבזיון.

אולם לענין הזכרת שם שמים בראשי תיבות, כגון "ברוך ה'" וכדומה, אין לחוש לאיסור כלל, וכמו שכתב מרן החיד"א  בספר ברית עולם, בשם מורינו ורבינו רבי אליעזר נחום זצ"ל, שהכותב אות ה' ומכוין לשם שמים (כמו שאנו נוהגים), מותר לו למחוק את האות, ואין לחוש בזה לאיסור מחיקת שם שמים. ומכאן, שאות אחת שהיא רק רמז לשם שמים, אינה בכלל האיסור למוחקה, וכן אינה בכלל האיסור להשליכה.

ואף שיש מחמירים בדבר, וכתבו שאין לכתוב "ב"ה" בתחילת מכתב, מכל מקום מנהג העולם להקל בזה. ואדרבא, מצאנו להגאון רבי יצחק קארו, שכתב שנהגו העם לכתוב ב"ה בתחילת כל כתיבה, והוא על שם הפסוק "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך". ומכאן שלא רק שאין איסור בדבר, אלא אף מצוה היא, להזכיר שם שמים בכל מכתב ומכתב. וכן פסק מרן פוסק הדור זצ"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סימן עח).

לכן לסיכום, אף שיש להמנע מלכתוב דברים שיש לנהוג בהם קדושה על גבי מכתבים של חול, כגון הזמנות לחתונה וכדומה, מכל מקום, לענין הזכרת שם ה' בראשי תיבות, כגון, ב"ה, בעז"ה, וכדומה, אין לחוש כלל לאיסור, ואדרבה, מנהג טוב הוא שנהגו בו רבים וטובים.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

אמר בטעות "יעלה ויבוא" בתפילה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לכתוב פסוק שלם על הזמנה לחתונה או מכתב וכדו' כאשר ידוע שיזרק לאשפה, כמובן בלי אזכרת שם אלא ע"י כינוי ה' או ד' ? כ' שבט תשע"ט / 26 בינואר 2019

יש נוהגים להקל, אבל נכון להחמיר, וכן מרן זצ"ל החמיר בזה.

1. הזמנות ומכתבים של ביה"ס  שרשום לעיל שם השם יש לגנוז אותם גם אם תוכן המכתב הוא רק הודעות 2.מטפחות וכובעים לכיסויי ראש שהם דהויים ואי אפשר להשתמש איתם מה עושים? י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום!
כתבנו, שאין לנהוג קדושה במכתבים שכתוב בהם בס"ד או ב"ה.
ולגבי כיפות וכסוי ראש וכדומה, אין בהם קדושה ומותר להשליכן לאשפה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה