הלכה ליום חמישי י"ב סיון תש"פ 4 ביוני 2020

שובר אויבים ומכניע זדים

שאלה: בנוסח ברכת המינים שבתפלת העמידה, כיצד יש לסיים בחתימת הברכה, "שובר אויבים ומכניע זדים", או "שובר אויבים ומכניע מינים"? שאלתי נובעת מכך שראיתי כי בחלק מהסידורים נכתב "מינים", ובחלק נכתב "זדים".

תשובה: נכון הוא, שבסידורי התפלה "תפלת ישרים" שהיו הסידורים הנפוצים ביותר בין הספרדים עד לפני כעשרים שנה, נוסח חתימת הברכה הוא "שובר אויבים ומכניע מינים". וטעם הדבר שתפסו עיקר כנוסחה זו, הוא משום שמרן החיד"א כתב בספרו קשר גודל, שקיבל מרבותיו שיש לחתום (לסיים, חתימה היינו סיום), "ומכניע מינים". וטעמו של דבר, משום שבכל הברכות אנו חותמים באותו סגנון של פתיחת הברכה. ולכן ברכת אתה קדוש, מסיימת "האל הקדוש", וברכת רפאינו, מסיימת "רופא חולי עמו ישראל", וכן על זה הדרך. ומפני כן, גם ברכת למינים ולמלשינים, עליה להסתיים במילים "שובר אויבים ומכניע מינים". וכתב שכן מצא בסידור האר"י דפוס לבוב. ובאמת שנוסח זה נמצא כבר בדברי ספר חמדת ימים.

וכדברי מרן החיד"א, כתב גם כן הגאון רבי יוסף חיים בספרו בן יהוידע (ברכות כח.). וזאת משום שעל פי רוב נמשך הגאון רבי יוסף חיים בהוראותיו בסדר התפלה על פי דרך הגאון החיד"א. והוסיף רבינו יוסף חיים כעין ראיה לדבר, מכך שבגמרא מבואר ששמואל הוא שתיקן את נוסח ברכת המינים, (בתקופה מאוחרת בהרבה מתקנת שאר הברכות. ולכן רגילים לומר "תפלת שמונה עשרה", אף על פי שיש בה תשע עשרה ברכות), ויש מקום לומר ששמואל חתם את שמו בסיום הברכה כדרך המשוררים, בראשי תיבות, כך: ש'ובר א'ויבים ו'מכניע מ'ינים. ראשי תיבות שמו"א, והאות ל' נרמזת בראש הברכה, ל'מינים. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דחה דבר זה, משום שאין כל ראיה מרמז שכזה ללמד על נוסח הברכה הנכון. ועוד, שדבר רחוק הוא לומר ששמואל ירמוז את שמו בנוסח קללה על המינים.

אולם עדיין עומדים לנגד עינינו דברי מרן החיד"א, שחתימת הברכה צריכה להיות מעין הפתיחה, ולכן יש לסיים בנוסח "שובר אויבים ומכניע מינים" דוקא, כלשון פתיחת הברכה "למינים ולמלשינים".

אלא שמרן רבינו זצ"ל הביא ראיות לכך שהנוסח הנכון הוא "שובר אויבים ומכניע זדים". ולא מרן זצ"ל הוא שחידש את הנוסח, אלא שדעת רוב ככל הפוסקים כך היא, שכן כתב בספר שלמי ציבור, שלא מצא בדברי המקובלים הקדמונים נוסח כזה. וכן בנוסחאות כל הגאונים הראשונים נכתב "שובר אויבים ומכניע זדים", שכן הוא הנוסח בסידור רב סעדיה גאון, ובסידור רב עמרם גאון, ועוד. ומה שהקשה החיד"א שאין זה נוסח תחילת הברכה, יש ליישב, שבגמרא מבואר שזדים הם הפושעים, כלומר, בכלל זדים, כל הרשעים הגדולים, שבכללם גם המינים.

ובאמת שבתלמוד ירושלמי מבואר בפירוש שיש לחתום "זדים". וכן מפורש בכמה מדרשי חז"ל, ואם כן, אחר שמצאנו כן בדברי הירושלמי והמדרשים, ושכן הוא נוסח כל הקדמונים, בודאי שאין לנו להניח דבריהם, ויש לתפוס עיקר להלכה את הנוסח "שובר אויבים ומכניע זדים", שכן נהגו הקדמונים, וכן פסקו רוב הפוסקים, וכן העלה הגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים. ובספרו כף החיים כתב, שהגם שמרן החיד"א כתב שיש לחתום "מינים", בענין זה נטיתי מדרכו והבאתי ראיות מהראשונים שאילו היה רואה אותם מרן החיד"א היה חוזר בו.

והאריכו בזה רבים מרבותינו המקובלים, ודחו דברי הגאון החיד"א והרב חמדת ימים בענין זה.

גם שאר רבותינו המקובלים בעיר הקודש ירושלים נהגו לחתום "זדים", כפי שהעיד הגאון רבי עמרם אבורביע ז"ל בספרו נתיבי עם, שכן נוהגים המקובלים חסידי ישיבת "בית אל". ואפילו אחד המקובלים בזמנינו שתמיד פוסק כדברי המקובלים, האריך בענין זה, והעלה להלכה שיש לחתום "שובר אויבים ומכניע זדים", וכדברי מרן רבינו הגדול זצ"ל.

ועל כן העיקר להלכה בלי שום ספק, שיש לסיים "שובר אויבים ומכניע זדים". ולא טוב עושים אותם המדפיסים בסידורים שלהם "שובר אויבים ומכניע מינים", כאילו הוא נוסח קדום וקבוע בקהלות ישראל. שבאמת שורשו אצל הספרדים הוא מדברי הרב חיד"א ז"ל. ונוסח זה שהיה מצוי בעבר בסידור תפלת ישרים ובסידורים שעל פי נוסח החיד"א, החזיקו בהם חלק מבני חלאב (בסידור מגן אברהם) ומבני מרוקו (בסידור תהלת יצחק), ויש לתקן ולסיים את הברכה "שובר אויבים ומכניע זדים", ואין לחוש בזה למנהג שנהגו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה