הלכה ליום רביעי י"ח אלול תשע"ט 18 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מגי (מוגו) בת נג'מה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

פלוני

גזלן ששב בתשובה

אתמול הסברנו, שתיקנו רבותינו, שכאשר גזלן בא להשיב את מה שגזל, אין לקבל ממנו את הגזילה, כדי שהגזלנים לא ימנעו מלחזור בתשובה. והזכרנו שיש פרטים בענין זה, שנבאר אותם כאן:

דברי מרן השלחן ערוך
כתב מרן השלחן ערוך (חלק חושן משפט סימן שסו), "גזלן מפורסם הבא לעשות תשובה מעצמו, אם אין הגזילה קיימת, אין מקבלין ממנו, כדי שלא ימנע מלעשות תשובה, ואם רצה לצאת ידי שמים והחזיר, אין מוחין ביד הנגזל מלקבלו". ונבאר את דברי מרן השלחן ערוך:

דוקא "גזלן מפורסם"
ראשית, מה שכתב, גזלן "מפורסם" הבא לעשות תשובה. כוונתו של מרן בזה, שדוקא כאשר הגזלן הוא מפורסם בעניני גנבות וגזילות, רק אז שייכת לגביו הגזירה שאין לקבל ממנו את הגזילה, אבל אם אין מדובר אלא באדם רגיל, שגזל רק פעם או פעמיים באקראי, הרי שבמקרה כזה מותר לקבל ממנו את הגזילה, שהרי אין תשובתו קשה כל כך, ויש בידו לחזור בתשובה.

ושורש הדין הזה מבואר בדברי התוספות, שכתבו בשם ר"י (רבינו יצחק בעל התוספות), שלא תיקנו חכמים שלא לקבל דבר מיד הגזלן, אלא בגנב או גזלן מפורסם, שעיסקו בכך, מפני שקשה לו לפרוש, עשו לו דרך לשוב, אבל הגוזל באקראי, מקבלין ממנו.

דוקא כששב מעצמו
ומה שכתב מרן השלחן ערוך "הבא לעשות תשובה מעצמו", רצונו לומר בזה, שדוקא כאשר הגזלן בא מרצונו הטוב לשלם על הגזילה, אז אין לקבל מידו, אבל אם הוא עומד במרדו, ויש אפשרות להוציא ממנו את הגזילה על ידי בית דין וכדומה, הרי באופן כזה לא תיקנו רבותינו שלא ליטול מידו, שהרי הוא עומד במרדו ואינו מתכון לחזור בתשובה כלל. ולא תיקנו רבותינו תקנה טובה זו, אלא לגזלן הבא לעשות תשובה מיוזמתו. ודין זה מפורש בדברי הרא"ש בפירושו. והוסיף הרא"ש, שכאשר הגזלן עומד במרדו, מצינו במקומות רבים בתלמוד שכפו הדיינים את הנידונים לשלם את הגזילות, וזהו על פי עיקר דין התורה שהגזלן מחוייב לשלם את מה שגזל מחבירו. ורק במקרים שהגזלן בא לחזור בתשובה מיוזמתו האישית, הרי שאז, אין מקבלים ממנו.

דוקא כשאין הגזילה קיימת
ומה שכתב מרן השלחן ערוך "אם אין הגזילה קיימת", ביאור הדברים, שלא תיקנו חכמים שלא לקחת מיד הגזלן, אלא כאשר הגזילה עצמה אינה בידו. וכגון במקרה שמדובר בגזלן שגזל איזה מכשיר אלקטרוני וכדומה, שאם המכשיר עדיין בידו, בודאי שעליו להחזיר אותו, ומותר לנגזל לקחתו, כי לא שייכת כאן תקנת חכמים שימנע מן התשובה כל כך. אבל אם אין המכשיר בידו, כגון שמכר אותו, או איבד אותו וכדומה, ועתה הוא בא לשלם עבור הגזילה, אין לקחת ממנו תשלום כלל. ודבר זה מבואר בגמרא הנזכרת: אמר רב נחמן, לא תיקנו אלא בשאין הגזילה קיימת דוקא.

אם הגזלן בכל זאת רוצה להחזיר
ומה שכתב מרן השלחן ערוך בסוף דבריו, שאם רוצה הגזלן להחזיר לצאת ידי חובתו גם כלפי שמים, מותר לקבל ממנו. הכוונה בזה היא, שאם אמר לגזלן, אני מוחל לך, ואינך חייב להחזיר לי, והגזלן אומר לו, אף על פי כן רצוני לשלם לך, מותר לקבל ממנו. וכמו שלמדנו כבר בעבר, בענין שמיטת כספים, שבאופן זה מותר לקבל את החזר ההלוואה שנשמטה בשביעית.

ולסיכום: גזלן הבא להחזיר את הגזילה מרצונו הטוב, והוא גזלן שעיסקו היה בעניני גזלות, והגזילה עצמה כבר אינה מצוייה בידו, אין לקבל ממנו את הגזילה שבא להחזיר. ואם הוא אומר שאף על פי שמוחלים לו ברצונו להחזיר, מקבלים ממנו את הגזילה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה


על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה

קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה