הלכה ליום רביעי י"ח אלול תשע"ט 18 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מגי (מוגו) בת נג'מה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

פלוני

גזלן ששב בתשובה

אתמול הסברנו, שתיקנו רבותינו, שכאשר גזלן בא להשיב את מה שגזל, אין לקבל ממנו את הגזילה, כדי שהגזלנים לא ימנעו מלחזור בתשובה. והזכרנו שיש פרטים בענין זה, שנבאר אותם כאן:

דברי מרן השלחן ערוך
כתב מרן השלחן ערוך (חלק חושן משפט סימן שסו), "גזלן מפורסם הבא לעשות תשובה מעצמו, אם אין הגזילה קיימת, אין מקבלין ממנו, כדי שלא ימנע מלעשות תשובה, ואם רצה לצאת ידי שמים והחזיר, אין מוחין ביד הנגזל מלקבלו". ונבאר את דברי מרן השלחן ערוך:

דוקא "גזלן מפורסם"
ראשית, מה שכתב, גזלן "מפורסם" הבא לעשות תשובה. כוונתו של מרן בזה, שדוקא כאשר הגזלן הוא מפורסם בעניני גנבות וגזילות, רק אז שייכת לגביו הגזירה שאין לקבל ממנו את הגזילה, אבל אם אין מדובר אלא באדם רגיל, שגזל רק פעם או פעמיים באקראי, הרי שבמקרה כזה מותר לקבל ממנו את הגזילה, שהרי אין תשובתו קשה כל כך, ויש בידו לחזור בתשובה.

ושורש הדין הזה מבואר בדברי התוספות, שכתבו בשם ר"י (רבינו יצחק בעל התוספות), שלא תיקנו חכמים שלא לקבל דבר מיד הגזלן, אלא בגנב או גזלן מפורסם, שעיסקו בכך, מפני שקשה לו לפרוש, עשו לו דרך לשוב, אבל הגוזל באקראי, מקבלין ממנו.

דוקא כששב מעצמו
ומה שכתב מרן השלחן ערוך "הבא לעשות תשובה מעצמו", רצונו לומר בזה, שדוקא כאשר הגזלן בא מרצונו הטוב לשלם על הגזילה, אז אין לקבל מידו, אבל אם הוא עומד במרדו, ויש אפשרות להוציא ממנו את הגזילה על ידי בית דין וכדומה, הרי באופן כזה לא תיקנו רבותינו שלא ליטול מידו, שהרי הוא עומד במרדו ואינו מתכון לחזור בתשובה כלל. ולא תיקנו רבותינו תקנה טובה זו, אלא לגזלן הבא לעשות תשובה מיוזמתו. ודין זה מפורש בדברי הרא"ש בפירושו. והוסיף הרא"ש, שכאשר הגזלן עומד במרדו, מצינו במקומות רבים בתלמוד שכפו הדיינים את הנידונים לשלם את הגזילות, וזהו על פי עיקר דין התורה שהגזלן מחוייב לשלם את מה שגזל מחבירו. ורק במקרים שהגזלן בא לחזור בתשובה מיוזמתו האישית, הרי שאז, אין מקבלים ממנו.

דוקא כשאין הגזילה קיימת
ומה שכתב מרן השלחן ערוך "אם אין הגזילה קיימת", ביאור הדברים, שלא תיקנו חכמים שלא לקחת מיד הגזלן, אלא כאשר הגזילה עצמה אינה בידו. וכגון במקרה שמדובר בגזלן שגזל איזה מכשיר אלקטרוני וכדומה, שאם המכשיר עדיין בידו, בודאי שעליו להחזיר אותו, ומותר לנגזל לקחתו, כי לא שייכת כאן תקנת חכמים שימנע מן התשובה כל כך. אבל אם אין המכשיר בידו, כגון שמכר אותו, או איבד אותו וכדומה, ועתה הוא בא לשלם עבור הגזילה, אין לקחת ממנו תשלום כלל. ודבר זה מבואר בגמרא הנזכרת: אמר רב נחמן, לא תיקנו אלא בשאין הגזילה קיימת דוקא.

אם הגזלן בכל זאת רוצה להחזיר
ומה שכתב מרן השלחן ערוך בסוף דבריו, שאם רוצה הגזלן להחזיר לצאת ידי חובתו גם כלפי שמים, מותר לקבל ממנו. הכוונה בזה היא, שאם אמר לגזלן, אני מוחל לך, ואינך חייב להחזיר לי, והגזלן אומר לו, אף על פי כן רצוני לשלם לך, מותר לקבל ממנו. וכמו שלמדנו כבר בעבר, בענין שמיטת כספים, שבאופן זה מותר לקבל את החזר ההלוואה שנשמטה בשביעית.

ולסיכום: גזלן הבא להחזיר את הגזילה מרצונו הטוב, והוא גזלן שעיסקו היה בעניני גזלות, והגזילה עצמה כבר אינה מצוייה בידו, אין לקבל ממנו את הגזילה שבא להחזיר. ואם הוא אומר שאף על פי שמוחלים לו ברצונו להחזיר, מקבלים ממנו את הגזילה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה