הלכה ליום חמישי י"ב סיון תש"פ 4 ביוני 2020

שובר אויבים ומכניע זדים

שאלה: בנוסח ברכת המינים שבתפלת העמידה, כיצד יש לסיים בחתימת הברכה, "שובר אויבים ומכניע זדים", או "שובר אויבים ומכניע מינים"? שאלתי נובעת מכך שראיתי כי בחלק מהסידורים נכתב "מינים", ובחלק נכתב "זדים".

תשובה: נכון הוא, שבסידורי התפלה "תפלת ישרים" שהיו הסידורים הנפוצים ביותר בין הספרדים עד לפני כעשרים שנה, נוסח חתימת הברכה הוא "שובר אויבים ומכניע מינים". וטעם הדבר שתפסו עיקר כנוסחה זו, הוא משום שמרן החיד"א כתב בספרו קשר גודל, שקיבל מרבותיו שיש לחתום (לסיים, חתימה היינו סיום), "ומכניע מינים". וטעמו של דבר, משום שבכל הברכות אנו חותמים באותו סגנון של פתיחת הברכה. ולכן ברכת אתה קדוש, מסיימת "האל הקדוש", וברכת רפאינו, מסיימת "רופא חולי עמו ישראל", וכן על זה הדרך. ומפני כן, גם ברכת למינים ולמלשינים, עליה להסתיים במילים "שובר אויבים ומכניע מינים". וכתב שכן מצא בסידור האר"י דפוס לבוב. ובאמת שנוסח זה נמצא כבר בדברי ספר חמדת ימים.

וכדברי מרן החיד"א, כתב גם כן הגאון רבי יוסף חיים בספרו בן יהוידע (ברכות כח.). וזאת משום שעל פי רוב נמשך הגאון רבי יוסף חיים בהוראותיו בסדר התפלה על פי דרך הגאון החיד"א. והוסיף רבינו יוסף חיים כעין ראיה לדבר, מכך שבגמרא מבואר ששמואל הוא שתיקן את נוסח ברכת המינים, (בתקופה מאוחרת בהרבה מתקנת שאר הברכות. ולכן רגילים לומר "תפלת שמונה עשרה", אף על פי שיש בה תשע עשרה ברכות), ויש מקום לומר ששמואל חתם את שמו בסיום הברכה כדרך המשוררים, בראשי תיבות, כך: ש'ובר א'ויבים ו'מכניע מ'ינים. ראשי תיבות שמו"א, והאות ל' נרמזת בראש הברכה, ל'מינים. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דחה דבר זה, משום שאין כל ראיה מרמז שכזה ללמד על נוסח הברכה הנכון. ועוד, שדבר רחוק הוא לומר ששמואל ירמוז את שמו בנוסח קללה על המינים.

אולם עדיין עומדים לנגד עינינו דברי מרן החיד"א, שחתימת הברכה צריכה להיות מעין הפתיחה, ולכן יש לסיים בנוסח "שובר אויבים ומכניע מינים" דוקא, כלשון פתיחת הברכה "למינים ולמלשינים".

אלא שמרן רבינו זצ"ל הביא ראיות לכך שהנוסח הנכון הוא "שובר אויבים ומכניע זדים". ולא מרן זצ"ל הוא שחידש את הנוסח, אלא שדעת רוב ככל הפוסקים כך היא, שכן כתב בספר שלמי ציבור, שלא מצא בדברי המקובלים הקדמונים נוסח כזה. וכן בנוסחאות כל הגאונים הראשונים נכתב "שובר אויבים ומכניע זדים", שכן הוא הנוסח בסידור רב סעדיה גאון, ובסידור רב עמרם גאון, ועוד. ומה שהקשה החיד"א שאין זה נוסח תחילת הברכה, יש ליישב, שבגמרא מבואר שזדים הם הפושעים, כלומר, בכלל זדים, כל הרשעים הגדולים, שבכללם גם המינים.

ובאמת שבתלמוד ירושלמי מבואר בפירוש שיש לחתום "זדים". וכן מפורש בכמה מדרשי חז"ל, ואם כן, אחר שמצאנו כן בדברי הירושלמי והמדרשים, ושכן הוא נוסח כל הקדמונים, בודאי שאין לנו להניח דבריהם, ויש לתפוס עיקר להלכה את הנוסח "שובר אויבים ומכניע זדים", שכן נהגו הקדמונים, וכן פסקו רוב הפוסקים, וכן העלה הגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים. ובספרו כף החיים כתב, שהגם שמרן החיד"א כתב שיש לחתום "מינים", בענין זה נטיתי מדרכו והבאתי ראיות מהראשונים שאילו היה רואה אותם מרן החיד"א היה חוזר בו.

והאריכו בזה רבים מרבותינו המקובלים, ודחו דברי הגאון החיד"א והרב חמדת ימים בענין זה.

גם שאר רבותינו המקובלים בעיר הקודש ירושלים נהגו לחתום "זדים", כפי שהעיד הגאון רבי עמרם אבורביע ז"ל בספרו נתיבי עם, שכן נוהגים המקובלים חסידי ישיבת "בית אל". ואפילו אחד המקובלים בזמנינו שתמיד פוסק כדברי המקובלים, האריך בענין זה, והעלה להלכה שיש לחתום "שובר אויבים ומכניע זדים", וכדברי מרן רבינו הגדול זצ"ל.

ועל כן העיקר להלכה בלי שום ספק, שיש לסיים "שובר אויבים ומכניע זדים". ולא טוב עושים אותם המדפיסים בסידורים שלהם "שובר אויבים ומכניע מינים", כאילו הוא נוסח קדום וקבוע בקהלות ישראל. שבאמת שורשו אצל הספרדים הוא מדברי הרב חיד"א ז"ל. ונוסח זה שהיה מצוי בעבר בסידור תפלת ישרים ובסידורים שעל פי נוסח החיד"א, החזיקו בהם חלק מבני חלאב (בסידור מגן אברהם) ומבני מרוקו (בסידור תהלת יצחק), ויש לתקן ולסיים את הברכה "שובר אויבים ומכניע זדים", ואין לחוש בזה למנהג שנהגו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה