הלכה ליום שלישי י"ז אלול תשע"ט 17 בספטמבר 2019

גזלן הבא לעשות תשובה

----------
היום, יום הבחירות לכנסת בארץ ישראל. וידועה דעתו של מרן זצ"ל כי נכון מאד להקדים ולהצביע בשעות הבוקר המוקדמות כמה שאפשר. ושכל אחד ואחד ישפיע על קרוביו ומקורביו להצביע כהוראת מרן זצ"ל, כי היא מצוה רבה שהרבה גופי תורה תלויים בה. ובפרט בפעם הזו כנודע. וחלילה להמנע מהצבעה, שהרי בזה הוא נותן כח למהרסי הדת, ועל זה נאמר "אורו מרוז אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה, כי לא באו לעזרת ה', לעזרת ה' בגבורים". ואין מזרזים אלא למזורזים. ונזכה לראות בהקמת קרן התורה. אמן כן יהי רצון. 

----------

שאלה: לפני מספר שנים מישהו גזל ממני סכום כסף. כעת הוא בא להשיב לי את הסכום, כאשר הוא בוכה שאינו יודע איך יוכל להחזיר לכל האנשים מה שגזל מהם, מה עלי לעשות?

תשובה: מי שגזל איזה דבר מחבירו, וחזר בתשובה, עליו להחזיר את הגזילה למי שגזל ממנו. ואם לא יחזיר את מה שגזל, אין הוא יכול לחזור בתשובה שלימה, שהרי נאמר בתורה, "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ אוֹ אֶת הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא". מכאן שעוון הגזל הוא "לאו הניתק לעשה", שאם עבר על ה"לאו", שגזל, עליו לקיים את ה"עשה", להשיב את הגזילה אשר גזל.

ומכאן לכאורה שכאשר בא הגזלן להשיב את מה שגזל, עלינו לקבל ממנו את אשר גזל בשמחה, ולמחול לו על מה שעולל לנו כדי שיוכל לחזור בתשובה. וכבר הזכרנו כמה בעבר, שעל עברות שבין אדם לחבירו אין מוחלין לו, עד שיפייס את חבירו. ועון הגזל, בודאי גם הוא בכלל עבירות שבין אדם לחבירו, ועל כן, מלבד מה שמחוייב הגזלן להשיב את הגזילה, הוא חייב גם כן לפייס את חברו על העוול שנגרם לו.

אולם בברייתא (בפרק הגוזל דף צד ע"ב) שנינו: "גזלן הבא לעשות תשובה ולהחזיר את הגזילה, אמרו חכמים, אין מקבלין ממנו, כדי לפתוח לו פתח לדרכי תשובה". כלומר, כאשר מגיע הגזלן אל הנגזל, ואומר לו שברצונו להשיב לו את הגזילה, אין לקבל ממנו את הגזילה, כדי להקל מעליו את התשובה. שהרי כשיראה כמה קשה התשובה, שכעת עליו להחזיר סכומים גדולים לכל מי שגזל ממנו, יתרשל במצות התשובה, וישאר במרדו. לכן תקנו חכמים שאין לוקחים ממנו, בכדי שיוכל הגזלן לחזור בתשובה.

וכך אמרו בגמרא, אמר רבי יוחנן, בימי רבי (הוא רבינו יהודה הנשיא) נשנית משנה זו (גזרו גזירה זו הנזכרת בבריתא), מעשה באדם אחד שביקש לעשות תשובה, אמרה לו אשתו, ריקה (לשון גנאי), אם אתה עושה תשובה אפילו אבנט (החגורה שלך) אינו שלך! ונמנע ולא עשה תשובה. באותה שעה אמרו, הגזלנים ומלוי בריבית שהחזירו, אין מקבלין מהם, והמקבל מהם, אין רוח חכמים נוחה הימנו.

ומה שאמרו "אין רוח חכמים נוחה הימנו", פירשו רש"י והנמוקי יוסף, "אין רוח חכמה וחסידות בקרבו".

ומכאן למדנו, שאין לקבל מהגזלן את מה שגזל, שהרי מתוך כך עלול הוא לבא לידי התרשלות בחזרתו בתשובה. אולם יש כמה פרטי דינים בענין זה לענין מעשה, כי לא בכל מקרה יש להנמע מנטילת הגזילה, ונבאר כל זאת ברצות ה' בהמשך הדברים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה קורא במקרה של פושט רגל, שברור ואין ביכולתו לפצות או להחזיר לבנקים ולאנושים את חובותיו? וניגרמו לו לרוב בתום לב. כ' טבת תשע"א / 27 בדצמבר 2010

שלום רב!

מי שפשט רגל, או כל אדם אחר שאינו יכול להחזיר חובות, עליו לעשות ככל יכלתו להחזיר את החובות, ובאם אינו יכול להחזירם, וגם אינו יכול לפצות את מי שניזוק, הרי הוא אנוס, ומכיון שעשה תשובה שלימה, ואין ביכלתו לעשות יותר, הוא פטור, עד שירויח לו ה', ויוכל להחזיר בעזרת ה'.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

ואם הגוזל לא זוכר את כל הגזילות שלו, כיצד עליו לנהוג? כ' טבת תשע"א / 27 בדצמבר 2010

שלום רב!

אם אינו יודע ממי גזל, עליו לממן צרכי ציבור, כגון בתי כנסיות וכדומה, שיש תקוה שהניזוקים יהנו ממה שפעל, ובזה יכופר לו.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה