הלכה ליום חמישי ט"ו שבט תשפ"א 28 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ר' אברהם גד בן אליהו ורובידה (נבון) ז"ל

לעלוי נשמת צדיק שחי בייסורים ועדיין המשיך להרביץ תורה ברבים, ושנלקח מאתנו בטרם עת. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

מרים אלאלוף

המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות?

תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "שהכל נהיה בדברו". ואמנם נחלקו הפוסקים, לגבי מיץ שעשוי מגוף הפרי ממש, כגון מיץ תפוזים, שכל בשר הפרי נסחט ונעשה משקה, האם דינו כדין שאר "מי פירות" שברכתן שהכל נהיה בדברו, או שדין מיץ זה שונה הוא, והרי הוא כפרי מרוסק, שברכתו בורא פרי העץ.

והגאון החזון איש כתב, שמיץ שעושים מתפוחי זהב וכדומה, מכיון שכל בשר הפרי נסחט לתוך הכלי, ברכתו בורא פרי העץ. וכבר קדם להחזון איש בסברא זו הגאון הלק"ט (הלכות קטנות), ועוד מגדולי הפוסקים. ויש מקור לדבריהם בדברי הראשונים.

אולם יש מרבותינו האחרונים החולקים בדבר זה, והם סבורים שאף על מיץ תפוזים יש לברך שהכל. כי לעולם אין חילוק בדבר, וכל שהוא משקה, אף על פי שכל מהות הפרי נמצאת בתוכו, ברכתו שהכל. וכן היה פוסק הלכה למעשה מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל.

ועתה עלינו לדון, כשבא אדם למצוץ את המיץ מן הפרי, ואינו מכניס את גוף הפרי לפיו ללעוס אותו, אלא נהנה ממנו על ידי מציצת הפרי בלבד. האם דינו כדין מי ששותה מיץ ומברך שהכל, או דינו כדין האוכל שמברך בורא פרי העץ. ונחלקו בזה גדולי הפוסקים. שהגאון הפרי חדש הוכיח מדברי הרמב"ם שדין המציצה כדין אכילה. שהרי כתב הרמב"ם בשם הגאונים, שהמוצץ קני סוכר מברך בורא פרי האדמה. ומבואר אם כן שהמציצה אין דינה כשתייה אלא כאכילה. וכן פסק הגאון רבי יהודה עייאש, ועוד.

ולעומתם הגאון רבי עקיבא איגר, וכן הגאון רבי יוסף ידיד הלוי, הוכיחו מדברי התוספות שדין המוצץ שווה לדין השותה משקה, שמברך שהכל.

ולהלכה פסק מרן רבינו זכר צדיק לברכה, לאחר שהאריך לדון בדברי הפוסקים בענין זה, שדין המוצץ פירות שאינו לועס את הפרי בשיניו, הוא כדין השותה את המיץ, ומברך שהכל נהיה בדברו. ואינו מברך ברכה אחרונה כלל וכלל, שהרי בכדי לברך ברכה אחרונה על משקה, צריך שישתה רביעית בבת אחת, דבר שאינו שייך מבחינה מעשית במציצת פרי. (שו"ת יביע אומר, חלק שמיני, סימן כה).

ולסיכום: המוצץ פרי ואינו לועס אותו בשיניו, מברך עליו שהכל נהיה בדברו, כדין מי ששותה מיץ פירות.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה אשמח מאוד לדעת מהיכן המקור למג"ע א"ש? ט"ו שבט תשפ"א / 28 בינואר 2021

בשלחן ערוך סימן ריא. תבורכו מפי עליון,  

חמותי שתהיה בריאה ,( כבת 90) החלימה לאחרונה בחסדי ה' מהקורונה לאחר 3 שבועות קשים, היא לא בהכרה והבנה מהסובבים לידה ,חוץ מילדיה, כיצד לעשות מסיבת הודיה? בלעדיה , או רק עם המשפחה שלה איתה ביחד בבית האבות? ט"ו שבט תשפ"א / 28 בינואר 2021

אם זה ישמח אותה, נכון לעשות יחד איתה. תבורכו מפי עליון, 

בהלכה של אתמול כתבתם שאם מונחים לפניו פירות האדמה והעץ לדעת רוב הראשונים אין דין קדימה לפירות העץ
ולא מובן לי כ"כ הרי יש דין של מג"ע א"ש
שעץ קודם לאדמה? ט"ו שבט תשפ"א / 28 בינואר 2021

הכלל מג"ע א"ש, הוא לכתחילה, אבל מעיקר הדין לדעת מרן ורוב רבותינו הראשונים, ובכללם בעל הלכות גדולות, אין קדימה בין בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה. תבורך,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה


מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד

שאלה: בפורים אני נמצאת בביתי, ואיני שולחת בעצמי משלוח מנות, האם אני יכולה לצאת ידי חובה במשלוח מנות יחד עם בעלי? תשובה: תחילה נבאר את דין הנשים בענין מצות "משלוח מנות": חיוב נשים במשלוח מנות האשה חייבת במשלוח מנות כמו האיש. ובדרך כלל נוהגים שהאשה שולחת משלוח מנות לחברתה, כגון לשכנתה......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות שבת

שאלה: מהו זמן הדלקת הנרות הראוי לכתחילה, והאם יש חילוק בזמן זה בין ירושלים לשאר ערי ישראל? תשובה: בגמרא במסכת יומא (פא:) למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שיש להוסיף מן החול על הקודש ביום הכפורים. כלומר, יש חובה להקדים ולקבל את קדושת יום הכיפורים עוד לפני שתשקע החמה. והוא הדין שחייבים להוסיף מן החול על......

לקריאת ההלכה