הלכה ליום ראשון י"ב שבט תשע"ח 28 בינואר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרב יעקב זעפרני בר אסתר זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.
וגם לרפואת ברכה בת אהובה חסיבה
וגם לרפואת נהוראי בן אהובה חסיבה
וגם לרפואת מרדכי בן אהובה חסיבה

הוקדש על ידי

משפחתו

המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות?

תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "שהכל נהיה בדברו". ואמנם נחלקו הפוסקים, לגבי מיץ שעשוי מגוף הפרי ממש, כגון מיץ תפוזים, שכל בשר הפרי נסחט ונעשה משקה, האם דינו כדין שאר "מי פירות" שברכתן שהכל נהיה בדברו, או שדין מיץ זה שונה הוא, והרי הוא כפרי מרוסק, שברכתו בורא פרי העץ.

והגאון החזון איש כתב, שמיץ שעושים מתפוחי זהב וכדומה, מכיון שכל בשר הפרי נסחט לתוך הכלי, ברכתו בורא פרי העץ. וכבר קדם להחזון איש בסברא זו הגאון הלק"ט (הלכות קטנות), ועוד מגדולי הפוסקים. ויש מקור לדבריהם בדברי הראשונים.

אולם יש מרבותינו האחרונים החולקים בדבר זה, והם סבורים שאף על מיץ תפוזים יש לברך שהכל. כי לעולם אין חילוק בדבר, וכל שהוא משקה, אף על פי שכל מהות הפרי נמצאת בתוכו, ברכתו שהכל. וכן היה פוסק הלכה למעשה מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל.

ועתה עלינו לדון, כשבא אדם למצוץ את המיץ מן הפרי, ואינו מכניס את גוף הפרי לפיו ללעוס אותו, אלא נהנה ממנו על ידי מציצת הפרי בלבד. האם דינו כדין מי ששותה מיץ ומברך שהכל, או דינו כדין האוכל שמברך בורא פרי העץ. ונחלקו בזה גדולי הפוסקים. שהגאון הפרי חדש הוכיח מדברי הרמב"ם שדין המציצה כדין אכילה. שהרי כתב הרמב"ם בשם הגאונים, שהמוצץ קני סוכר מברך בורא פרי האדמה. ומבואר אם כן שהמציצה אין דינה כשתייה אלא כאכילה. וכן פסק הגאון רבי יהודה עייאש, ועוד.

ולעומתם הגאון רבי עקיבא איגר, וכן הגאון רבי יוסף ידיד הלוי, הוכיחו מדברי התוספות שדין המוצץ שווה לדין השותה משקה, שמברך שהכל.

ולהלכה פסק מרן רבינו זכר צדיק לברכה, לאחר שהאריך לדון בדברי הפוסקים בענין זה, שדין המוצץ פירות שאינו לועס את הפרי בשיניו, הוא כדין השותה את המיץ, ומברך שהכל נהיה בדברו. ואינו מברך ברכה אחרונה כלל וכלל, שהרי בכדי לברך ברכה אחרונה על משקה, צריך שישתה רביעית בבת אחת, דבר שאינו שייך מבחינה מעשית במציצת פרי. (שו"ת יביע אומר, חלק שמיני, סימן כה).

ולסיכום: המוצץ פרי ואינו לועס אותו בשיניו, מברך עליו שהכל נהיה בדברו, כדין מי ששותה מיץ פירות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


הלכות תשובה

חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ועל כן חובה קדושה על כל אדם מישראל, איש ואשה, לפשפש במעשיו כפי כוחו בימים אלו, ולשוב בתשובה לפני ה'. וכאשר נבוא לדין לפני ה' יתברך ביום ראש השנה, יתמלא עלינו ברחמיו, ויחדש עלינו שנה טובה. ולא ראוי לאדם בן דעת, לאחר את התשובה ולדחותה, וכמו שכתב בספר מסילת י......

לקריאת ההלכה

בין אדם לחבירו

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקרי מצות התשובה. "בין אדם לחבירו" במשנה במסכת יומא (דף פה:), דרש רבי אלעזר בן עזריה: נאמר בתורה (ויקרא טז) על יום הכפורים, כי ביום  הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם "לפני ה'" תטהרו. עבירות שבין אדם למקום (לה') יום הכפורים מ......

לקריאת ההלכה

אמירת סליחות ביחיד ללא ציבור

שאלה: אדם שאינו יכול לומר סליחות בציבור, או אשה הרוצה לומר סליחות ואינה יכולה לאמרם בציבור, האם רשאים לומר נוסח הסליחות ביחיד, או שאין לנהוג כן? תשובה: הנה, אם באים לומר הסליחות ביחידות, בלי צבור של עשרה מישראל, (ועושים זאת בשעה הראויה לאמירת סליחות, אחר חצות היום או אחר חצות הלילה, כמו שביארנו ......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה