הלכה ליום שלישי ב' שבט תשפ"ב 4 בינואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

ההכנות לכבוד שבת – רבי יוסף ידיד הלוי

בגמרא במסכת שבת (כה:), אמרו: "מצוה לרחוץ בערב שבת במים חמים". וגם מי שתורתו אומנותו, כלומר, אדם שתמיד עסוק בתורה, כתבו הפוסקים, שעליו להתבטל מלימודו מעט, וללכת לרחוץ את עצמו בערב שבת, כדי שיכנס לשבת בנעימות כשהוא נקי. ויש להזהר כמה שאפשר שלא להתרחץ בסמוך מאד לכניסת השבת, כדי שלא יבאו לידי חילול שבת, וכן כדי שלא יכנסו לשבת בבהילות כשהם טרופים.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היה רגיל בבחרותו, ללכת בימי שישי לבית הכנסת "צופיוף" בירושלים, כי שם שכנה ספרייתו העצומה והמיוחדת של הגאון רבי יוסף ידיד הלוי זצ"ל, שהגיע מחלאב לארץ ישראל, ונעשה עני מרוד. עד שקמו כמה אנשים נכבדים מעדת הבוכרים, ודאגו לו כראוי לכבודו, וקנו עבורו ספרים רבים שיוכל ללמוד בהם.

וסיפר מרן זצ"ל, שהוא היה רגיל לקחת איתו ביום שישי איזה פרי, כגון בננה וכדומה, או מעט ביסקויטים וכדומה, וכך היה לומד במשך כל היום בבית הכנסת "צופיוף". ושם היה לומד לעתים גם הגאון החסיד רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל. וסיפר הגאון רבי בן ציון זצ"ל, שמרן זצ"ל היה לומד, עד שהיה מתקרב זמן כניסת השבת, ואז היו רבי בן ציון ומרן זצ"ל הולכים לבתיהם כדי להתרחץ לכבוד שבת. וכמה פעמים אירע, שמרן זצ"ל היה ממשיך בלימודו "רק עוד כמה דקות", ולבסוף היה "מתעורר" משקיעותו בלימוד התורה רק כאשר היו הציבור מתחילים באמירת "מזמור לדוד" שלפני קבלת שבת...

נכון מאד להתרחץ ביום ששי דוקא, ולא ביום חמישי, כדי שיהיה ניכר הדבר, שרחיצה זו היא לכבוד שבת קודש. ומכל מקום כתב המרדכי, שאם אינו יכול לרחוץ ביום ששי, רשאי לרחוץ גם כן בליל ששי, כלומר, ביום חמישי בלילה, או אפילו ביום חמישי ממש, כל שאין לו אפשרות אחרת, כי כל מה שהוא סמוך יותר לשבת, ניכר יותר שהוא לכבוד שבת. והביאו דבריו רבותינו האחרונים, הבית חדש, ומרן החיד"א ועוד.

ומכאן שמי שהמים בביתו מתחממים על ידי דוד שמש וכדומה, ואין אפשרות שכל בני הבית ירחצו ביום שישי, הרי שהם רשאים לרחוץ את הילדים הקטנים ביום חמישי, ובני הבית המבוגרים ירחצו ביום ששי.

וכמו כן הדין לגבי תספורת, שמי ששערות ראשו ארוכות והוא צריך להסתפר, מצוה שיסתפר כמה שיותר סמוך לשבת. וכן מי שהוא מספר את שערות זקנו, מצוה שיסדר את זקנו סמוך לשבת כמה שניתן. ואם אינו יכול להסתפר ביום ששי, יסתפר בחמישי. וכן הדין לענין גזיזת הצפורניים, שיש לגזוז אותם בערב שבת לכבוד שבת.

ולענין גזיזת הצפורנים. כתב הרמ"א בשם האבודרהם, שכאשר גוזז את צפורניו לא יגזוז אותן כסידרן, אחת אחרי השנייה, כי יש סכנה בדבר, אלא יגזוז אותן כסדר "דבהג"א" בשמאלו, (האמצע הרביעית תחילה, ואחר כך השנייה וכו'), וכסדר "בדאג"ה" בימינו. וכן כתבו הרבה פוסקים לנהוג על כל פנים לכתחילה.

אולם למעשה, כתב מרן רבינו החיד"א, שרבינו האר"י ז"ל, שכל סודות התורה היו גלויים לפניו, לא היה נזהר בזה, והיה גוזז צפורניו כסדרן. אחת אחרי השנייה. וכן היה גוזז צפרני ידיו ורגליו באותו יום, אף על פי שיש מי שהזהיר על כך, שיש חשש סכנה בדבר. ואם רבינו האר"י לא חש לדברים אלו, בודאי שאין שום חשש סכנה בדבר.

ולכן מנהגינו לגזוז את הצפורניים כסדרן, אחת אחרי השנייה, וגם גוזזים צפורני הרגליים והידיים באותו יום.

ולסיכום: מצוה לרחוץ במים חמים בערב שבת. ויש להסמיך את הרחיצה כמה שניתן לשבת. כלומר, לרחוץ ביום ששי. ואם אי אפשר, ירחץ בחמישי בלילה, או בחמישי ביום. ומצוה להסתפר במקום הצורך בערב שבת. וכן מצוה לגזוז את הצפרניים בערב שבת. ומנהגינו לגזוז את הצפרניים אחת אחרי השנייה, ואין אנו חוששים למה שהזהירו בזה בכמה ספרים.

ואגב מה שהזכרנו את הגאון רבי יוסף ידיד הלוי זצ"ל. מספרים, שבבואו לירושלים, היה עני מרוד. ופגש את הגאון רבי אברהם חיים עדס זצ"ל, וסיפר לו על מצבו הקשה. אמר לו רבי אברהם, הנה אני מכיר כמה נדיבים נכבדים מהעדה הבוכרית, ואדבר עמהם בהקדם כדי שימנו אותך כרב עליהם וידאגו לך. אחרי כמה ימים, פנה רבי יוסף ידיד לרבי אברהם עדס, ושאל אותו, מה קרה עם אותם נדיבים שאמרת לי שתדבר איתם? השיב לו רבי אברהם, היו שלושה נדיבים שחשבתי לדבר איתם, האחד נפטר, השני חזר לבוכרה, והשלישי איבד את כל רכושו. ענה לו רבי יוסף ידיד, הנה נתקיים בי דברי הפסוק (תהלים, קמו): "אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵֽין לוֹ תְשׁוּעָה, תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו". הנה אני בטחתי בנדיבים, וכל השלושה לשונות בפסוק התקיימו, האחד נפטר, "תצא רוחו", השני חזר לבוכרה, "ישוב לאדמתו", והשלישי ירד מנכסיו, "ביום ההוא אבדו עשתונותיו"...

שאלות ותשובות על ההלכה

אפשר לפרט לגבי גזיזת הצפורניים? מה הם הסיבות לכך שצריך לגזוז אותן כסדרן? ו' טבת תשע"א / 13 בדצמבר 2010

שלום רב!

אין סיבה לגזוז את הצפרניים כסדרן. אלא כוונתינו היא, שמותר לגזוז את הצפרניים כסדרן, אחת אחרי השנייה לפי סדר האצבעות, ואין צורך להקפיד על סדר מסויים.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפ......

לקריאת ההלכה

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


מלאכת דש וסחיטה בשבת

ביארנו כבר כמה פעמים, שישנן שלושים ותשע "אבות מלאכות" האסורות לעשותן ביום השבת, ולכל "אב מלאכה" יש "תולדות" הדומות לאותה מלאכה, וגם הן אסורות מן התורה להיעשות ביום השבת. עוד אחת מאבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "דש", והדש הוא המפרק (כלומר מפריד) את התבו......

לקריאת ההלכה

סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מ......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה